בדיקת nrg: כלכלת ישראל הופכת עצמאית יותר
לקראת יום הולדתה ה-67 של המדינה נבדקו כמה מדדים מרכזיים, שמהם עולה כי חוסן השוק הישראלי גובר, ויכולתו לעמוד בפני משברים גדלה
מדינת ישראל נהנית מעצמאות כלכלית מרשימה ערב יום העצמאות ה-67, כך עולה מבדיקת nrg. התוצר לנפש זינק השנה לשיא חסר תקדים ועומד על 38 אלף דולר לנפש, חובות מדינות העולם לישראל מסתכמים בכ-100 מיליארד דולר ויתרות מטבע החוץ הצטברו בחודשים האחרונים ל-85 מיליארד דולר, המהווים שיא היסטורי.עוד כותרות ב-nrg:
- ישראל חוגגת 67: הדלקת המשואות בהר הרצל
- קצר וקולע: הסיפור מאחורי המצאת העוזי
- הלב עם המשפחות: בסוף יום הזיכרון הכי קשה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לרגל יום העצמאות ביקשנו לבדוק את מידת החוסן הכלכלי של ישראל, ולברר אם היא תלויה עדיין בחסדי מדינות ובנקים זרים כדי לעמוד איתן מול סערות הזמן. המדדים ששימשו אותנו בבדיקה היו החובות של ישראל בחו"ל, גובה יתרות מטבע החוץ בארץ, סך החובות של הממשלה והתוצר לנפש של התושבים כאן בארץ חמדת אבות.
ממצאי הבדיקה העלו תחזית אופטימית למדי: ישראל נהנית כיום מעצמאות פיננסית רבה, שרק גברה במהלך השנים האחרונות. זהו איתות חיובי למשקיעים זרים, שבזכות התמונה הוורודה הזאת יגבירו את פעילותם בישראל, ובתורם יביאו לפיתוח ושדרוג נוספים של המשק.
כך למשל, החוב (נטו) החיצוני של ישראל השתנה, וברבות השנים הפך מחיובי לשלילי – כלומר, העולם חייב כסף לירושלים, ולא להפך, כפי שהיה בעבר. במקום שישראל תהיה חייבת מיליוני דולרים רבים למעצמות אחרות, סך החוב של העולם כלפיה עלה השנה לכדי 100 מיליארד דולר.
גם סך החוב הממשלתי הלך ופחת בשנים האחרונות במונחי תוצר, וכיום עומד יחס החוב-תוצר על שפל היסטורי של 65 אחוזים תוצר בלבד – לעומת יחס גבוה של 100 אחוזים לפני 15 שנה בלבד. זהו בהחלט הישג מרשים מאוד, שתורם להגברת היציבות של המשק הישראלי. ככל שהיחס נמוך יותר, משמעות הדבר היא שחובות הממשלה פוחתים והמשק הישראלי תלוי פחות בסיוע חיצוני. נתון זה מביא למשיכת משקיעים זרים, שמעוניינים לראות יציבות ועצמאות.
היחס הזה משמש גם מרכיב מרכזי בקביעת דירוג האשראי של ישראל, וככל שהוא נמוך יותר, כך גם גובר הסיכוי להעלאת הדירוג. התחזית היא שהדירוג עשוי לעלות כבר בשנה-שנתיים הקרובות. יתרה מכך, ישראל מתקרבת בהדרגה ליחס חוב-תוצר שנקבע בעבר כתנאי הכרחי לכניסה לאיחוד האירופי, העומד על 60 אחוזים, וגם עובדה זו היא בהחלט תעודת כבוד למשק הישראלי, שכבר שנים רבות חבר בארגון המדינות המתועשות.
גם בתחום אחר מצבנו טוב: בשמונה השנים האחרונות זינקו יתרות מטבע החוץ של ישראל ב-60 מיליארד דולר, והגיעו לשיא היסטורי של 85 מיליארד דולר. בנק ישראל רכש את הסכום העצום הזה כרזרבה למימון הייבוא וצורכי הממשלה למקרה של משבר כלכלי.
מדד מרשים אחר הוא שיעור התוצר לנפש, שבדרך כלל נהוג לקבוע כי הוא משקף את חוסנו של המשק ואת הפריון של תושבי המדינה. בעבר עסקו רבות בחלום הוורוד של שרי האוצר לדורותיהם, שלפיו התוצר לנפש יעבור את רף 30 אלף הדולר לנפש, בדומה למדינות מפותחות אחרות בעולם. במשך שנים רבות דשדש מדד זה סביב 20 אלף דולר, אולם בשנים האחרונות הוא עבר את סף 30 האלף והשנה הוא כבר מתקרב במהירות רבה לרמה של 40 אלף דולר לנפש.
משמעות הנתון הזה חשובה במיוחד, כי היא משקפת את תרומתו של הישראלי הממוצע לחוסנה הכלכלי של המדינה. אוכלוסיית ישראל צמחה פי עשרה מאז קום המדינה, ומספר התושבים זינק מאז שנת 1948 מ-806 אלף ל-8.35 מיליון איש כיום. התוצר המקומי יגיע בקרוב בסך הכול לכ-1.2 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-38 אלף דולר לנפש, על פי שער הדולר כיום. יתרה מכך, מומחים צופים שתוך עשר שנים אנו עשויים להגיע לשיא עגול של 50 אלף דולר לנפש, נתון שמבטא את הצמיחה במיזמי ההזנק וחברות הטכנולוגיה העילית הרבות שקמות בארץ.
לסיכום, מומחים ששוחחו עם nrg צופים כי השיפור המרשים בכלכלה המקומית צפוי להימשך גם בשנים הקרובות, וכך עצמאות המשק הישראלי תלך ותגבר. לדבריהם, הפחתת החובות הממשלתיים והגדלת התוצר לנפש חשובים מאוד ליציבות המשק, ותסייע לו לעמוד בפני משברים כלכליים שאולי יצוצו בעתיד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם