מיזם קולנועי-חינוכי בעקבות החיילים אלירז ואוריאל פרץ
בישיבת 'אמי"ת' הקרויה על שמו של אלירז פרץ אימצו את המשפט שאמרה אמו, מרים, ונתנו לתלמידים להפיק סרט שבו הם משמשים בימאים של מסלול חייהם
מרים פרץ, ששכלה את שני בניה אוריאל ואלירז ואת בעלה אליעזר, נשאלה פעם כיצד היא מתמודדת עם הקושי הרב היומיומי הנובע מחסרונם של שלושה מיקיריה. מרים ענתה כי היא הבימאית של חייה, ולכן רק היא יכולה להחליט כיצד ייראו חייה ואם יהיה להם סוף טוב, עצוב או מאושר.עוד כותרות ב-nrg:
• עימותים קשים בי-ם: 13 נפצעו, מתוכם 10 מפגינים
• טרגדיה בבלגיה: הלך לעולמו השחקן שעבר התקף לב במגרש
• צ'ילה: הר געש "השתגע" ולא מפסיק להתפרץ
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בהשראת האמרה הזו נוסד בישיבת 'אמי"ת אלירז' שבפתח-תקווה, הקרוי על שם בנה, מיזם "חיים בסרט שלנו" לשכבת כיתות ח', שמטרתו ללמד את התלמידים לקחת אחריות על תסריט חייהם. באמצעות ליווי תומך של מחנך הכיתה ושל מורה לקולנוע, ובשיתוף היועצת והפסיכולוגית של בית הספר, לומדים התלמידים לנווט את מהלך חייהם להישגיות, הצלחה, עמידה ביעדים אישיים ומיצוי הפוטנציאל האישי הגלום בכל אחד. השבוע ביקרה מרים פרץ בבית הספר, כדי להכיר מקרוב את התלמידים ולשמוע על המיזם.
"כאנשי חינוך אנו מאמינים שמסלול החיים נכתב באופן יומיומי על ידי הפרט", אמר ליאור הלוי, מנהל החטיבה בבית הספר. "הדיו שבקסת הוא המעשים, ההשתדלות ועמלו של התלמיד. באמצעות ליווי מושכל ותומך של מורה, מחנך או איש מקצוע, ביכולתו של כל תלמיד לנווט את מהלך חייו לעבר חיים של הצלחה".
במהלך השיעורים השנה נחשפו התלמידים לדמויות מעוררות השראה כמו רונה רמון, הרב ישראל מאיר לאו, יוסי בניון ואחרים, אשר החליטו למרות הקשיים לנווט את חייהם לכיוונים של צמיחה ובנייה. כמו כן נחשפו התלמידים לדמויות היסטוריות אשר חוללו מהפכה בזכות חזון ודבקות במטרה, כמו רבן יוחנן בן זכאי, הרב קוק, בנימין זאב הרצל ועוד. במקביל, המורה לקולנוע מסייע לתלמידים בהפקת סרט אישי שבו הם משמשים כבימאים.
"אילו הייתי מסריטה את סרט חיי, זה לא היה רק שכול ועצב. הסיפור של חיי הוא לא רק הנפילה של אוריאל ואלירז", אמרה מרים פרץ בשיחה עם 'מקור ראשון'. "הסרט של חיי היה מתחיל במרוקו, בבית בגטו בלי חשמל עם אמא שמנקה את בית הרב, אבא שמטפל בילדים וסבא עיוור שגר איתנו יחד. זה נשמע כמו תסריט גרוע, אבל אני ראיתי בזה טוב. כשאמא הזמינה אותי לנקות איתה ביחד את בית הרב, לא התביישתי ולא הרגשתי מושפלת - להפך, שמחתי. שם נחשפתי לספרים תורניים אבל גם לספרות עולמית, לפילוסופיה ולמדע. לכל אדם יש היכולת לבחור באלו משקפיים הוא בוחר לראות את חייו".
פרץ שיתפה את התלמידים בתחנות מחייה, וסיפרה כיצד בכל תחנה בחרה לראות את הטוב – מהעלייה ארצה למעברה, דרך החיים בעוני, הלימודים בבית הספר שבו נשלחה למגמה המקצועית ועד נפילתם של שני בניה. "מה שנותן לי כוח זו הידיעה בשביל מי ובשביל מה הבנים שלי נפלו, וזה כדי שאני אשב פה היום. כשאני הולכת לים ולקניונים, אני אומרת לעצמי שזה בזכות אוריאל, שזה בזכות אלירז. מי שרוצה לחיות בארץ הזאת צריך להבין שהיא תובעת ממנו להיות מוסרי ולתת בשבילה, ולפעמים לתת משמעות הדבר היא לתת את הכול. וכשאני מסתכלת על מה הבנים שלי נפלו, זה נותן לי המון כוח אמונה בצדקת הדרך".
התלמידים לא היססו לשאול את פרץ גם על הפניות ששוגרו אליה להיכנס לפוליטיקה. "ראש הממשלה התקשר אליי עשר דקות לפני שבת, וביקש ממני להצטרף לליכוד. האמת היא שלא התלבטתי בכלל, אבל מפאת כבודו אמרתי שאחזיר לו תשובה במוצאי שבת. אני מוקירה ומעריכה את רה"מ בנימין נתניהו, אבל אני רוצה להמשיך בדרכי - לפגוש בני נוער וחיילים, ולהעביר להם את המסר של אהבת הארץ ושל אחדות".
לסיום שיתפה פרץ את התלמידים בסצנה עתידית מסרט חייה: "הבן של אלירז, אור חדש אוריאל, הוא רק בן 11, אבל אני עושה הכול כדי לזכות להגיע ליום החתונה שלו. כשאני עוצמת את עיניי ואני רואה את אור חדש עומד בחופה ונשבע 'אם אשכחכם אבי אלירז ודודי אוריאל', כמו שאביו נשבע 'אם אשכחך אוריאל'. וכשאני עושה זום על הסצנה הזו אני רואה את עצמי בקהל מרימה את הראש לשמיים ושואלת: 'הרגתם אותם? לא. אולי הרגתם פיזית את אוריאל ואלירז, אבל לא הרגתם את ירושלים, לא הרגתם את העם היהודי, והנה הנכד שלי בונה עוד אבן בירושלים'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם