זיהום האוויר מארובות חיפה לא נדגם שנה שלמה
דו"ח המבקר בנושא הגנת הסביבה מגלה כשל של המשרד בסיווג מפעלים מזהמים, בפיקוח ואכיפה, בעדכון תקנות ובהגדרת נהלים
תמונת מצב עגומה בנושא הגנת הסביבה וזיהום האוויר: בשנת 2013 לא נדגם כלל זיהום האוויר הנפלט מארובות מפעלים מזהמים באזור חיפה, למרות פוטנציאל הסיכון הגבוה שלהם לבריאות הציבור. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם אחר הצהריים (יום ג').עוד כותרות ב-nrg:
• על חשבוננו: חשמל, כדורגל ואקדמיה בחינם
• פיקוח על בנייה: מאז אסון ורסאי דבר לא השתנה
• סכנת טביעה: הציבור נאלץ לרחוץ ללא מציל
• הכתבות הכי שוות - בעמוד הפייסבוק שלנו
הביקורת על טיפול המשרד להגנת הסביבה במקורות זיהום אוויר נייחים - כגון ייצור חשמל, תעשייה, מחצבות ושריפת דלק (ולא כלי רכב) – העלתה כי המשרד אינו משתמש כראוי באמצעים ובכלים שהועמדו לרשותו. כך, לא הותקנו תקנות חדשות בנושא ותקנות ישנות מאוד לא עודכנו; לא הושלם סיווג מחודש של המפעלים בהתאם לפוטנציאל הנזק שלהם לסביבה לשם קביעת הגורם המטפל בהם או אופן הטיפול בהם; לא נעשה שימוש מספק ויעיל במערכות המחשוב שפיתח המשרד להגנת הסביבה כדי לתמוך בהליכי הפיקוח והאכיפה בעניין פליטת מזהמים, והמשרד אינו מקיים פיקוח הדוק בתחום זה.
אין תקנות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר
עד מועד סיום הביקורת של מבקר המדינה, שש שנים וחצי מאז נחקק חוק אוויר נקי, ושלוש שנים וחצי מאז נכנס חוק אוויר נקי לתוקף, לא קבעו השרים להגנת הסביבה – עמיר פרץ וגלעד ארדן לפניו – הוראות חדשות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים. גם קובצי התקנות שהותקנו לפי החוק למניעת מפגעים לא עודכנו, אף שאלה הותקנו לפני עשרות שנים (אחד מקובצי התקנות אף בוטל בשנת 2012, ולא הותקן אחר במקומו).
המשרד לא השתמש כראוי בכלים שהיו לרשותו. השר להגנת הסביבה לשעבר עמיר פרץ
צילום: מרים צחי
באוקטובר 2014, כארבע שנים לאחר שעלה הצורך לסווג מחדש את המפעלים בהתאם לפוטנציאל הנזק שלהם לסביבה, טרם הסתיים ההליך. אגף תעשיות ורישוי עסקים שבמשרד להגנת הסביבה עוסק עדיין בנושא, ובמחוזות המשרד שורר אי-בהירות ביחס לסיווג החדש של המפעלים ולמשימות הנדרשות מהם בעקבותיו.
אי-פיקוח על המפעלים
המבקר גם מצא כי אגף איכות האוויר במשרד לא עדכן במשך כשבע שנים הנחיה שהעביר למחוזות המשרד ב-2007, ולפיה בקבוצת מפעלים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב יש לבצע "דיגומי פתע" אחת לשנתיים. הוא גם לא העביר למחוזות רשימה מעודכנת ומחייבת של מפעלים שפוטנציאל זיהום האוויר שלהם רב.
בנוסף לכך, מסיורים של המשרד עולה כי ברבים מהמפעלים נמצאו חריגות מ"הדרישות המהותיות", הן בסיורי הפיקוח והן בדיגומי הפתע. באוגוסט 2014 הוצגה בפני הנהלת המשרד, במסגרת סדנה בנושא ניהול סיכונים, מצגת ובה עיקרי הנתונים, אך עד אוקטובר 2014 לא ייחדה ההנהלה דיון לנושא, לא ניתחה נתונים אלה, לא הסיקה מהם מסקנות, וממילא לא קיבלה החלטות הנובעות מהן.
אין עמידה ביעדי הבקרה
בשנים 2013-2011 לא עמדו המחוזות השונים ביעדי תכניות העבודה שקבעו לעצמם, וברוב התקופה היה שיעור דיגומי הפתע של ארובות נמוך יותר ממחצית מהמתוכנן. בולטת לרעה שנת 2013, שבה ירד שיעור דיגומי הפתע הכולל ל-15%. במחוז חיפה לא נעשו דיגומים כלל בשנה זו.
מערכות מידע לקויות
כדי לערוך פיקוח יסודי, מקיף ויעיל על מאות מפעלים הפזורים ברחבי המדינה והפולטים לאוויר מזהמים, יש צורך לאסוף באופן שיטתי מידע מרבי על מפעלים אלה ועל המזהמים שהם פולטים. לשם כך פותחו עבור המשרד להגנת הסביבה שתי מערכות ממוחשבות – מערכת "פליטות מתעשייה" ומערכת "מעוף". האחרונה משמשת לרישוי של כלל העסקים שבטיפול המשרד ולפיקוח עליהם.
ראש עיריית חיפה יונה יהב חותם על צו סגירה למפעלים מזהמים בעיר, בחודש שעבר
צילום: צבי רוגר עיריית חיפה
מהדוח עולה כי למערכת "פליטות מתעשייה" לא מוזנים נתונים על כל המפעלים והעסקים הפולטים מזהמים לאוויר הרשומים בה. נוסף על כך, קיימים בארץ מפעלים ועסקים רבים נוספים שבהם הפליטות לא מוקדיות, אך הם כלל אינם רשומים במערכת.
יתר על כן, המידע שמתבסס על מערכת "פליטות מתעשייה" המוצג באתר האינטרנט של המשרד אינו מעודכן, שכן מסוף 2013 ועד אוקטובר 2014 לא הוזנו לאתר נתונים חדשים. עד אוקטובר 2014 הסתפק המשרד להגנת הסביבה בפרסום הנתונים שנאספו כפי שהם ועבור כל מפעל בנפרד, ולא פרסם דוחות הכוללים ריכוז נתונים ערוכים של הדיגומים התקופתיים בכל המפעלים, באופן שיספק לציבור תמונת מצב ברורה.
המשרד להגנת הסביבה משתמש במערכת מידע נוספת – מערכת "מעוף" – המשמשת לרישוי של כלל העסקים שבטיפול המשרד ולפיקוח עליהם. אולם לא כל המחוזות מקפידים להזין במערכת זו את נתוני סיורי הפיקוח. לדוגמה, בשנת 2013 ערך אחד מצוותי הסיורים במחוז דרום, צוות פיקוח תעשייה, 72 סיורי פיקוח במפעלים, אך הזין למערכת "מעוף" פרטים על 31 סיורים בלבד. יתר על כן, בחלק מהמחוזות מוזנים הנתונים לקבצים השמורים ברשתות המחשוב המקומיות של המחוז בלבד, או אף בכוננים האישיים של העובדים.
קצר עם היחידות הסביבתיות ברשויות המקומיות
המשרד להגנת הסביבה לא קבע ולא העביר לגורמים השונים נוהלי עבודה המפרטים את סמכויותיהם ואת חלוקת העבודה ביניהם בתחומי הסביבה השונים, למעט נוהלי עבודה בתחום ייצור החשמל. נוסף על כך, המשרד חישב את סכומי התמיכות הכספיות המגיעות ליחידות סביבתיות באופן שגוי. עקב כך קיבלו חלק מהיחידות סכומים הגבוהים מהמגיע להן, ואחרות – פחות מהמגיע להן.
אין אכיפה
שני נוהלי אכיפה כלליים שקבע המשרד להגנת הסביבה – נוהל אכיפה סביבתית ונוהל אכיפת מפגעים חמורים – לא נגעו להיבטים הכמותיים של עוצמת המפגעים ושל שיעור החריגות מהתקנים של המזהמים בתחומים השונים. נוהל אכיפה סביבתית כללי נוסף שאושר עקרונית על ידי הנהלת המשרד להגנת הסביבה וקבע "אמות מידה לתעדוף אכיפה" לא נכנס לתוקף עד אוקטובר 2014. לכן קיימים הבדלים ניכרים בדרכי הטיפול של המחוזות השונים של המשרד בבעלי מקורות פליטה נייחים המפרים את חוק אוויר נקי.
בשנים 2014-2012 חרגו כל יחידות המשרד להגנת הסביבה העוסקות בטיפול במפגעים חמורים מלוחות הזמנים שנקבעו בנוהל האכיפה הסביבתי. בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר בחריגות ניכרות מאוד מלוחות הזמנים. נוסף על כך, בשנים אלה לא דיווחה שום יחידה על מפגעים חמורים בתחומים השונים, שלטיפול בהם נקבעו בנוהל אכיפת מפגעים חמורים פרקי זמן קצרים מאוד לביצוע, ולכן לא נעשה בנוהל זה שום שימוש.
למרות הנחייתו של השר להגנת הסביבה שכיהן במועד הביקורת, לא מיקד המשרד בשנת 2013 את פעילות האכיפה שלו בתחום זיהום האוויר, ושיעור תיקי החקירה שפתח המשרד בתחום זה בשנת 2013 אף היה נמוך יותר משיעורם בשנת 2012. נמצא גם שמחוזות המשרד ממעטים ליזום הטלת עיצומים כספיים על מי שהפר הוראה מהוראות חוק אוויר נקי. יש מחוזות שלא השתמשו כלל בהליך אכיפה זה, ומחוזות שהחליטו להשתמש בו לא הקפידו להשלימו.
ח"כ דב חנין, (חד"ש, הרשימה המשותפת), יו"ר השדולה הסביבתית- חברתית ויוזם חוק אוויר נקי, הגיב היום על דו"ח המבקר בעניין הזיהום. לדבריו: "מצער לראות שהממשלה לא השכילה להשתמש במגוון הכלים שהקנינו לה בחוק אוויר נקי כדי להתמודד עם הבעיות הקשות של זיהום האוויר. אנחנו יודעים היופ שזיהןם אוויר מקצר חיים וגורם למקרים רבים של מוות בכל שנה. לפי ארגון הבריאות העולמי מדובר בכ-2,500 מקרים של מוות מוקדם כתוצאה מזיהום אוויר בישראל בשנה.
"לא מדובר כאן בסוגיות של איכות חיים אלא בשאלת החיים עצמם. חולשת האכיפה נגרמת גם מהמחסור בתקציבים ובתקנים לאנשי מקצוע ופיקוח ולכן הדו"ח הזה מכוון לא רק כלפי המשרד להגנת הסביבה אלא כלפי הממשלה כולה וסדר העדיפויות הלקוי שלה השם את חיי האזרחים ובריאותם בתחתית סולם העדיפויות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם