זיהומים בבי"ח, מאות חולים ב"סיכון מוגבר למות"
מבקר המדינה חשף מחדלים חמורים בבתי החולים בארץ, בהם: טיפול לקוי בחולים, רמת היגיינה נמוכה וצפיפות במחלקות האשפוז. עוד מציין המבקר כי בשל צפיפות בטיפול נמרץ, כ-500 חולים בסכנה
בתי החולים במרכז הביקורת: זוהמה במיון ובמחלקות, רימות על צווארו של חולה, חשש להתפשטות זיהומים בחדרי ניתוח ולהתפרצות חיידקים, צפיפות במחלקות ואשפוז בפרוזדורים ללא הפרדה בין המיטות - אלו הם רק חלק מהליקויים שמצא מבקר המדינה בבדיקתו את מערכת הבריאות.דוח המבקר - סיקור נרחב ב-nrg:
• על חשבוננו: חשמל, כדורגל ואקדמיה בחינם
• מוסדות חינוך תורניים מקבלים מיליונים בלי פיקוח
• פיקוח על בנייה: מאז אסון ורסאי דבר לא השתנה
הכתבות הכי שוות - בעמוד הפייסבוק שלנו
המבקר קבע כי לעתים כבוד החולה אינו עומד במקום הראוי לו בסדר העדיפות של הצוות המטפל. בין היתר הוא מציין כי בדיקות לחולה כמו בדיקות דם, שתן, מדידת חום ולחץ דם – נעשות לעתים השכם בבוקר, כשמעירים החולה משנתו במיוחד לצורך זה. עוד הוא מזכיר: ארוחות שלעתים אינן חמות ומוגשות בשעות לא מתאימות – כמו ארוחת ערב המוגשת בשעות 17:00-18:00 שלאחריה אין מגישים אוכל עד 9.30 בבוקר, כמו גם מחסור בפרטי ביגוד מתאימים, כשלעיתים מציידים חולה בפיג'מה הגדולה ממידתו שעלולה לגרום לנפילה או בחלוק אשפוז שלא תמיד ניתן לרכיסה ראויה מאחורי הגב.
תנאי היגיינה ירודים
במהלך הביקורת התגלה במספר חדרי מיון ומחלקות פנימיות לכלוך בסביבת החולים בשעות שונות ביממה. המבקר ציין במיוחד את הלכלוך שהצטבר בשעות הערב והלילה, שבהן לא פועלים צוותי ניקיון במרבית המחלקות. בשנת 2014 התגלה מקרה חריג של רימות על צוואר חולה באחד מבתי החולים.
בנוסף עלה בדו"ח כי בביקורות שערך משרד הבריאות עלה חשש להתפשטות זיהומים במספר חדרי ניתוח משום שהוצבו בהם ארונות עץ שלא ניתן לרחוץ אותם. באחד מבתי החולים היה חשש להתפרצות חיידק הליגיונלה מאחר שהמים לרחצה לא היו חמים מספיק.
משרד המבקר העיר לבתי החולים כי "ראוי שיציבו בראש סדר העדיפויות את ההכרח לשמור על רמת ניקיון נאותה. לא רק משום שמדובר במרכיב חיוני להבטחת איכות הטיפול הרפואי ולמניעת התפשטות של זיהומים, אלא גם בשל כבודו של החולה המאושפז. אשפוז בסביבה מזוהמת לא רק מסכן את חייו אלא מעורר בו תחושה של זלזול בכבודו".
מחסור ברופאים
לרופאים יש פחות זמן, קובע המבקר. הם קצרי סבלנות להאזין לכל מה שלחולים יש לספר על מצוקתם הבריאותית ובמקרים רבים אין לחולים אפשרות לספק לרופאים את המידע השלם הדרוש להם לאבחון בעייתם ולטיפול בה. הרופאים גם ממהרים לסיים את משימתם ולעבור לטפל בחולה אחר, מה שפוגם באיכות הטיפול הרפואי.
המבקר מעיר כי בשל המחסור במיטות אשפוז, חולים משוחררים לבתיהם לפני שקיבלו את הטיפול הרפואי הנחוץ להם. הוא מציין כי שיעור התפוסה בבתי החולים עומד על 140 אחוז ויותר, והוא גדול יחסית לשאר מדינות ה- OECD. חולים מאושפזים במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל, ללא וילון או פרגוד, חשופים לציבור החולים האחרים והמבקרים במחלקה. המבקר קבע כי "אשפוז בתנאים אלה אינו מאפשר לשמור על פרטיות החולה ופוגע גם בכבודו. בנוסף, אשפוז בתנאי צפיפות מגביר את סכנת ההידבקות בזיהומים".
בנוסף, המבקר מציין כי קיים מחסור במאות מיטות לטיפול נמרץ, והזקוקים למיטות אלה מועברים לאשפוז במחלקות אחרות שלא מתאימות להם ואינם מקבלים את הטיפול וההשגחה להם הם זקוקים. יותר מ-500 חולים מוגדרים ב"סיכון מוגבר למות" בשל מחסור במיטות טיפול נמרץ.
ממצא חמור נוסף הוא שרופאים כותבים לעתים מידע שגוי במסמכים הרפואיים ובסיכומי מחלה, כגון שגיאה בציון האבר שנותח (ימין או שמאל) או כשבמסמך סיכום הפטירה נכתב ש"החולה נמצאה בבוקר ללא רוח חיים", אך באותו מסמך בסעיף ההמלצות נרשם "תוכל לחזור הביתה".
דוגמה נוספת: במקרה שבו האבחנה הרפואית הייתה בעיה בכלי הדם בלב, נכתב קוד של מחלת הסיפיליס, או שבמקום דלקת בדרכי העיכול נרשם קוד של מחלת מעיים אחרת (דיזנטריה) ועוד. כך החולה עלול לקבל טיפול שאינו מתאים לצרכיו הרפואיים.
חוק זכויות החולה קובע כי חובה על כל מטפל ועובד לשמור בסוד כל מידע הנוגע למטופל שלהם, אך בפועל נמצא כי כל בתי החולים שנבדקו לא וידאו שהם מוסרים את המידע רק למי שמורשה לקבלו והם לא דורשים מהמבקש להזדהות. הדיסקרטיות גם לא נשמרת בעת הטיפול, כאשר מטפלים בחולים המאושפזים במסדרונות כשהם חשופים לעין כל.
בנוסף נמצא כי נערכות שיחות של צוות רפואי עם בני המשפחה של חולים בחדרי המיון, בעת שחולים רבים ובני משפחותיהם שוהים באולם הטיפולים. במקרים רבים רק וילון בד דק מפריד בין החולים והסודיות הרפואית ופרטיות החולה אינן נשמרות. המבקר קבע כי "גם בהתחשב במגבלת המשאבים הקיימים – ראוי שהצוותים המטפלים יהיו ערים לצורך בהקפדה על הסודיות הרפואית ועל פרטיות החולה ויצמצמו פגיעה זו".
סריקות זולות ומסוכנות
זכויותיו של החולה לא נשמרות גם בכל הקשור לבדיקות דימות מקרינות: צילום רנטגן, ממוגרפיה ממוחשבת CT , MRI ובדיקת אולטרה סאונד. בבדיקת CT החולה נחשף לקרינה מייננת שעלולה לסרטן. חוק זכויות החולה קובע כי יש למסור לו מידע על הטיפול המוצע ועל הסיכונים הכרוכים בו וכן על חלופות אפשריות.
אלא שהביקורת העלתה שב-17 מתוך 18 בתי החולים שנבדקו, לא מביאים לידיעת החולים את האפשרות לבצע את בדיקת הדימות הדרושה להם ללא קרינה מייננת - MRI במקום CT. בדיקת CT עולה 600 שקל בעוד עלות בדיקת MRI כמעט פי ארבעה, כ-2,200 שקל.
המבקר קבע כי למרות שבמקרים רפואיים מסוימים רצוי להפנות לבדיקת MRI, בפועל מתבצעת בדיקת CT החושפת את הנבדק לקרינה מיותרת ומתאימה פחות למצב הרפואי - וכל זאת רק מאחר שזו בדיקה שעלותה פחותה בהרבה.
לבסוף, המבקר התייחס גם לפגיעה בחולים הישראלים בשל תיירות המרפא. לדבריו, הדבר חמור במיוחד בשל העובדה שלצורך מתן שירות במסגרת של התיירות הרפואית, משתמשים במשאבים ובתשתיות של בתי החולים שיש בהם מחסור, ונועדו לשמש בראש ובראשונה את כלל תושבי ישראל.
28% מאוכלוסיית הלוחמים סובלים ממצב שיניים לא תקין, והמצב אינו שונה בקרב הקשישים והנזקקים, אלא שהם אינם יכולים להרשות לעצמם לטפל בבעיה - כך מגלה מבקר המדינה, בפרק על בריאות השן.
למרות המלצות מבקר המדינה משנת 2005, משרד הרווחה לא מיפה את האוכלוסייה הנזקקת, לא העריך את ההוצאה התקציבית הנדרשת לטיפול בנזקקים (ובהם קשישים), וממילא לא הביא מידע זה לממשלה לצורך קבלת החלטה על אופן יישום הסיוע להם. המבקר קובע כי מצב בריאות השיניים של הקשישים בארץ לפני כעשור היה גרוע יחסית למדינות מערביות, ונוכח היעדר פעולות ייחודיות לתיקון מצב זה, המצב היום דומה.
קשישים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם לבצע טיפולי שיניים בגלל מחירם. עקב היעדר הטיפול מאבדים קשישים אלה שיניים והדבר גורם לעיוות הפה והפנים שלהם, פוגם ביכולתם לאכול ופוגע בכבודם. מבקר המדינה מעיר כי ראוי שהממשלה תדאג לתת טיפולי שיניים לקשישים. ושמשרד הרווחה ידאג לטיפולי שיניים לנזקקים. "מדובר לא רק בבריאות הציבור אלא גם בשמירה על כבודו של האדם", הוא מעיר.
בור בתקציב שאין לו סוף
קופות החולים מתנהלות בשנים האחרונות בנסיבות קבועות של מצוקה תקציבית. סכומי הסיוע הניתנים לקופות הולכים וגדלים,כך שמשנת 2009 עד שנת 2012 חל בסכומים אלה גידול של יותר מ-100%.
תקציב משרד הבריאות, בסך יותר מ-30 מיליארד שקל, הוא השלישי בגודלו מתקציבי כל משרדי הממשלה. אולם משנת 2009 נמצאת מערכת הבריאות במשבר תקציבי ההולך ומעמיק, שבא לידי ביטוי בגירעון תקציבי מובנה וקבוע בכל מרכיביה.
המבקר מציין ליקויים רבים הנוגעים לניהול תקציב מערכת הבריאות, מקורם הן בהתנהלות של משרד הבריאות והן בהתנהלות משרד האוצר. המבקר קבע כי נדרש טיפול שורש לחיסול הגירעון המובנה בתקציב הבריאות. על משרדי הבריאות והאוצר לבחון אם המענה התקציבי שניתן עד כה למשבר התקציבי הנו הולם, באמצעות בחינה של צורכי מערכת הבריאות אל מול מקורות המימון שלה, ועל ראש הממשלה ושר הבריאות לעקוב באופן צמוד אחר התקדמות הפעולות לשיקום תקציב הבריאות עד להיחלצות מהמשבר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם