זכויות העובדים הזרים הופרו, הרישיון לא נשלל
קנסות וכתבי אישום שהוגשו נגד מעסיקים לא מנעו מרשות האוכלוסין להמשיך ולהנפיק להם רישיונות העסקה, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. עוד התברר: במקרים רבים, תלונות העובדים אינן מטופלות
בשנות ה-90 של המאה ה-20 התעצמה בישראל תופעה של העסקת עובדים זרים. אלו מגיעים לישראל לרוב על רקע של מצוקה כלכלית קשה בארצותיהם: תנאי מחייתם קשים והם חשופים להתעמרות ולניצול. כ-9% מהמועסקים בישראל הם עובדים זרים, ונכון ל-2013 שהו בישראל כ-87 אלף עובדים זרים חוקיים ושאינם חוקיים, שהגיעו לישראל עם אשרת עבודה. כ-62% מהם הועסקו בענף הסיעוד, כ-26% בענף החקלאות, כ-8% בענף הבנייה וכ-4% בענפים אחרים.דו"ח המבקר. סיקור מיוחד ב-nrg:
- על חשבוננו: חשמל, כדורגל ואקדמיה בחינם
- זיהומים בבי"ח, מאות חולים ב"סיכון מוגבר למות"
- זיהום האוויר מארובות חיפה לא נדגם שנה שלמה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
על פי מבקר המדינה יוסף שפירא, שהגיש בצהריים (יום ג') את הדו"ח השנתי, עובדים זרים מתקשים למצות את זכויותיהם ואף לא מצליחים לפנות לערכאות משפטיות בעת הצורך. רשות האוכלוסין, שאמונה על הפיקוח, לא מבצעת את עבודתה כיאות.
המבקר מציין בדו"ח כי רשות האוכלוסין לא פעלה כדי לקבל מהמעסיקים דיווחים על שכר עובדיהם. מידע זה יכול היה לשמש אותה לאיתור מעסיקים שחרגו מתנאי היתר ההעסקה ופגעו בזכויות העובדים. מעבר לכך, אף שהרשות קיבלה מידע הנוגע למאות עובדים זרים ששכרם אינו משולם לחשבון בנק בישראל, ולמרות החשש שבדרך זו מקופחת הזכות של העובדים לקבל שכר הוגן, היא לא בדקה מידע זה.
לדברי המבקר, רשות האוכלוסין חקרה ומצאה שיותר מ-130 מעסיקים של עובדים זרים הפרו זכויות של עובדיהם ב-2013-2012 ובעקבות ממצאיה הטילה הרשות על המעסיקים קנס כספי או הגישה נגדם כתב אישום. למרות זאת הרשות לא בחנה לגבי אף אחד מאותם המעסיקים את ביטול ההיתר להעסקת עובדים זרים.
המבקר מציין בנוסף כי ממצאי חקירות של משרד הכלכלה שמעידים על הפרת דיני העבודה מצד המעסיק עלולים אף להעיד על הפרה של זכויות נוספות של עובדים זרים, למרות זאת לא הסדירה הרשות עם משרד הכלכלה את העברת הממצאים האלה אליה באופן שוטף.
כך למשל בשנים 2013-2011 פתח משרד הכלכלה 69 תיקי חקירה נגד מעסיקי עובדים זרים בענפי הסיעוד, החקלאות והבנייה. ב-41 מהתיקים האלה מצא המשרד שהמעסיקים הפרו את זכויותיהם של העובדים זרים ובעקבות זאת נקט נגדם סנקציות. את הממצאים האלה לא העביר משרד הכלכלה לרשות האוכלוסין כדי שתבחן אם יש מקום לשלול היתרים מהמעסיקים. בשל כך נתנה הרשות היתרים להעסקת עובדים זרים למעסיקים שהפרו זכויות עובדים.
בשנת 2010 העלתה המשטרה חשדות בעברות עושק של עובדים זרים על ידי החקלאי שהעסיק אותם. נגד החקלאי הוגש כתב אישום באוקטובר 2011, והוא הורשע ב-2013. מידע זה לא עמד כלל לפני רשות האוכלוסין, ולפיכך אישרה הרשות את בקשתו של אותו חקלאי לקבל היתרים להעסקת ארבעה עובדים זרים בכל אחת מהשנים 2011 ו-2012.
בדו"ח מעיר המבקר כי אחד הכלים להבטחת זכויות של עובדים זרים הוא טיפול אפקטיבי בתלונות שהוגשו בקשר להעסקתם, אלא שלא תמיד יש לעובדים לאן לפנות.
כך, במסגרת יישום הסכמים בילטרליים פעלה רשות האוכלוסין להקמת מוקד "קו חם", המשמש מוקד מידע ופניות טלפוני עבור עובדים זרים שהובאו לישראל באמצעות הסכמים בילטרליים (בין שתי מדינות). אולם עבור כ-63% מהעובדים הזרים בארץ, שהגיעו לישראל שלא באמצעות הסכם מעין זה, לא הייתה כתובת להגשת תלונות.
כמו כן, המבקר מעיר כי הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה העבירה 40 תלונות מ-110 התלונות שקיבלה בשנת 2012 להמשך טיפול במינהל ההסדרה וברשות האוכלוסין. עד אוגוסט 2014 לא קיבלה הממונה עדכון בדבר ממצאי בדיקת התלונות.
בשנים 2013-2012 שקלה הממונה על זכויות עובדים זרים להגיש תביעה אזרחית בעקבות שמונה תלונות שקיבלה מעובדים זרים. בבדיקת המבקר התברר כי במהלך שלוש שנים גובשו טיוטות כתבי תביעה והתקיימו בעניין דיונים וחליפת מכתבים בין הממונה ונציגי משרד המשפטים ורשות האוכלוסין. אולם עד מועד סיום הביקורת טרם הגישה הממונה תביעות אזרחיות כנגד מעסיקי עובדים זרים מאחר שהטיפול מול משרד המשפטים בגיבוש כתב התביעה לא הסתיים.
בשנים 2013-2011 חקר משרד הכלכלה שמונה תלונות שקיבל מגורמים חיצוניים כנגד 47 מעסיקים שהעסיקו יחד 296 עובדים זרים. בתלונות הועלו טענות על פגיעה בתנאי שכר והפרה של תנאי היתר ההעסקה, לדוגמה: עובד זר שהתלונן על ששכרו לא הופקד בחשבון בנק בישראל, על שהמעסיק מחזיק בדרכונו בניגוד להוראות, ועל שלא משולם לו שכר מינימום. בתלונה צוין כי לעובד הזר נותרו חודשי עבודה מעטים בישראל ולכן חשוב ליצור קשר עם המתלונן בהקדם כדי שהוא יוכל למסור את מרב הפרטים בנושא. עד מועד סיום הביקורת לא סיים משרד הכלכלה את הטיפול בתלונות. כמו כן עד סוף 2013 לא סיים משרד הכלכלה את הטיפול ברוב התלונות שקיבל מרשות האוכלוסין שנה ורבע קודם לכן, ולא סיים את הטיפול ביותר מ-80% מהתלונות שהתקבלו בינואר-מרץ 2013.
רוב העובדים הזרים בארץ מועסקים בעף הסיעוד. העסקתם באמצעות הסכם נועדה ליצור שיתוף פעולה ישיר בין מדינת ישראל לבין מדינות המוצא וכך למנוע תופעה ידועה של גביית דמי תיווך אסורים מעובדים זרים וסחר בבני אדם על ידי גורמי תיווך פרטיים. אלא שבמשך שלוש שנים מאז החליטה הממשלה על התקשרות באמצעות הסכם זה היא לא יישמה את החלטתה.
בשלוש השנים האלה, על פי מידע שקיבלה הרשות, נדרשו זרים שביקשו לעבוד בישראל לשלם דמי תיווך גבוהים שלא כדין. לדוגמה, באוקטובר 2013 דיווח קונסול ישראל בניו דלהי לרשות האוכלוסין על תשלומי דמי תיווך לחברות ישראליות והודיות, וביוני 2014 כתב הקונסול לרשות האוכלוסין על אזרחים מסרי לנקה שדיווחו כי עובדים המעוניינים לעבוד בישראל נדרשים לשלם לחברות פרטיות מקומיות אלפי דולרים.
למרות שמדיניות הממשלה בשנת 2009 הייתה להפחית הדרגתית את המכסה הכוללת להעסקת עובדים זרים, בהחלטות שקיבלה בשנים שלאחר מכן היא נסוגה מהמתווה הזה בסדרת החלטות שהתקבלו בלי שהובאה לפני שרי הממשלה התשתית הנדרשת של מידע ונתונים, ובלי שהובאו לפניהם תוצאות הפעולות האלו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם