מוסדות חינוך תורני מקבלים מיליונים ללא פיקוח
מדו"ח מבקר המדינה עולה כי המדינה מעבירה סכומים גדולים למוסדות, בלי לדעת האם יש הצדקה לכך ובלי לוודא שנעשה בהם השימוש הנדרש. עוד עולה מהדו"ח כי המחסור בסייעות לא טופל, והרשויות אינן מדווחות על כמות מורי הקבלן העובדות למענן
דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אחרי הצהריים (יום ג') עוסק, בין היתר, במשרד החינוך ובבעיות שנמצאו בתפקודו. המבקר בכספים שמעביר משרד החינוך למוסדות תורניים שונים, בלא לוודא ולפקח כי אכן ההתנהלות של אותם מוסדות, והדיווחים אותם הם מעבירים, תואמים לנתונים עליהם מתבסס המשרד כאשר הוא מעביר את התקציבים.דו"ח המבקר - סיקור מיוחד ב-nrg
- על חשבוננו: חשמל, כדורגל ואקדמיה בחינם
- זיהומים בבי"ח, מאות חולים ב"סיכון מוגבר למות"
- זיהום האוויר מארובות חיפה לא נדגם שנה שלמה
בשנת 2013 העניק משרד החינוך תמיכות ל-1,508 מוסדות תורניים (ישיבות גבוהות, כוללים, ישיבות הסדר ומדרשות) בהם למדו 122,061 תלמידים הזכאים לתמיכת האגף. התקציב עמד בשנה זו על 866 מיליון שקל ובשנת 2014 הסתכם ב-668 מיליון שקל.
הביקורת שערך משרד המבקר העלתה כי כבר למעלה משלוש שנים, החל משנת 2011, לא נעשות ביקורות שטח במרבית המוסדות הבינוניים והגדולים, ולכן לא ניתן לדעת האם כל התלמידים הרשומים במוסדות אלו אכן לומדים בהם בפועל. מדובר ב-155 מוסדות, בהם לומדים כ-57% מכלל התלמידים הזכאים לתמיכת משרד החינוך.
כך למשל, מתוך 1,150 ביקורות עומק שהיה אמור משרד האוצר ליזום בין השנים 2011 - 2013, הוא יזם בפועל רק 236 ביקורות, כחמישית בלבד מתוך המספר הרצוי. "מכאן שחלק ניכר מתמיכות האגף למוסדות הגדולים והבינוניים, שנאמדים בשנת 2012 בכ-500 מיליון שקל ובשנת 2013 בכ-275 מיליון שקל, אינו מבוקר באמצעות ביקורות שטח לבדיקת נוכחותם של התלמידים שבגינם זכאים המוסדות התורניים לתמיכה", נכתב.
עוד הצביע המבקר על כך שמבחני התמיכה שקבע משרד החינוך כוללים מדד כמותי בלבד (מספר הלומדים במוסדות ונוכחותם במוסד בעת ביצוע ביקורת השטח), ואינם בודקים את רמת הלימודים, את קיומה של תכנית לימודים מאושרת או כל מרכיב פדגוגי אחר.
מהדו"ח עולה עוד כי לעיתים רבות ישנו חוסר תיאום ואי הצלבת מידע בין משרדי הממשלה השונים ויתר הגופים הנוגעים בדבר, ובהם: משרד החינוך, החשב הכללי, רשם העמותות, משרד הרווחה, משרד הכלכלה וצה"ל. כך למשל, ב-184 מקרים קיבלו אברכים מלגות לימודים במקביל לקבלת תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, נמצאו עשרות מוסדות תורניים שקיבלו תמיכה בגין מאות תלמידים שלמדו גם בקורסים המוכרים על ידי האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה - וזאת למרות שהקורסים התקיימו בשעות שבהן היו התלמידים אמורים להימצא בישיבות.
עוד נמצא כי למרות הבקשות שהוגשו מצד משרד החינוך, אגף כוח אדם בצה"ל התמהמה בהעברת רשימת התלמידים דחויי השירות. הדבר מנע ממשרד החינוך לבדוק האם התלמידים אכן לומדים במוסדות תורניים שהאגף מכיר ותומך בהם. רק בפברואר 2014 אישרה ראשת אגף כוח אדם (אכ"א) את העברת המידע למשרד החינוך, ואולם עד למועד סיכום הביקורת בדצמבר 2014 טרם העביר צה"ל את המידע הנדרש לאגף מוסדות התורניים במשרד החינוך.
מהדו"ח עולה עוד כי מכלל דחויי השירות ברשימת צה"ל, שמספרם באוגוסט 2012 היה 54,375, נמצאו 5,712 שלא הופיעו כתלמידים ברשימות האגף בדצמבר 2012 ובדצמבר 2013. בדיקה מדגמית לגבי 608 מהם העלתה כי 352 לא למדו במוסדות האגף בשנים 2014-2010. "נתונים אלה מדגישים את הצורך בשיתוף המידע בין האגף ובין צה"ל בנושא דחויי השירות ובבדיקת הנתונים, למניעת הפרת תנאי הזכאות לדחיית שירות".
עוד מצא המבקר כי כספים רבים שהועברו למוסדות ומאוחר יותר התברר כי האברכים שהופיעו ברשימות לא למדו בהם בפועל, טרם נגבו בחזרה. ביולי 2014 סכום ההחזרים החסר עמד על יותר מ-34 מיליון שקל.
ממשרד החינוך נמסר בכל הנוגע לטענות בדבר אופי הפיקוח של מוסדות תורניים, נמסר כי העניין נמצא תחת הליך בקרה המתנהל בימים אלו.
ממשרד הכלכלה, נמסר בתגובה: "חשוב לזכור כי התמיכה בתלמידי ההכשרות המקצועיות נועדה לעודד השתלבות בתעסוקה ולהעלות את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב אוכלוסיות יעד כפי שקבעה הממשלה – לרבות חרדים ובני מיעוטים – ולפיכך, כל תקצוב המעודד ומקדם מטרות אלו, שנקבעו ע"י הממשלה, שונה בתכלית ובמהות מכל תמיכה הניתנת לתלמידי מוסדות תורניים במשרד החינוך, שאינם מהווים מוסד להכשרה מקצועית".
המאבק לשיפור איכות החינוך בגיל הרך, שזכה לכותרת "מחאת הסייעות", ואשר התעורר מחדש בתקופה האחרונה, בא לידי ביטוי בפרק העוסק בצמצום הפערים בגיל הרך. אחת הדרישות המרכזיות שהעלו ההורים, הגננות והסייעות - מובילי המאבק, היא הקטנת מספר הילדים בגני 3 (טרום טרום חובה), ושינוי היחס בין מספר נשות החינוך למספר הילדים בגן.
מנתונים המובאים בדו"ח המבקר, אשר מתבססים על דו"ח ה-OECD עולה כי התקן במדינת ישראל, העומד על 35 ילדים לגן עם גננת וסייעת, הוא גבוה מהתקן הממוצע המקובל במדינות המפותחות. כך למשל, בפינלנד, אסטוניה, ניו זילנד וסקוטלנד, יחס המבוגר-ילד בגני ילדים נמוך מ-10. בהונגריה, אוסטריה, ברלין וגאורגיה היחס הוא 14-10 ילדים למבוגר, וב-9 מדינות נוספות עומד היחס על בין 15 ל-19 ילדים למבוגר.
בעניין זה מצא המבקר כי למרות המלצות ועדת דברת שקבעה כי יש להקטין את מספר הילדים לגננת, ועל אף הצורך שגבר עם יישום החלטת הממשלה להחלת חינוך חינם מגיל 3, "המשרד לא דן בשינוי התקן הקיים ליחס מבוגר לילד בגן. בפרט הוא לא נתן מענה מנומק להמלצתו המקצועית של האגף להגדיל את הצוות החינוכי לנוכח הצורך להיענות לצרכים הייחודיים לבני 3 עם היישום המלא של חוק לימוד חובה מגיל זה".
בעניין זה מעיר המבקר כי "על משרד החינוך לבחון בהקדם אם התקן הקיים נותן מענה ראוי לצרכים החינוכיים בגנים הייחודיים לבני 4-3, וזאת נוכח המלצתו המקצועית של האגף להגדיל את הצוות החינוכי בגנים לגילאים אלה". בתוך כך, מצביע הדו"ח על הגברת הפערים בין תלמידים עניים לעשירים, זאת לאחר שחלק מהרשויות המקומיות, בעיקר החזקות שבהן, מממנות מתקציביהן סייעת נוספת בגנים לבני 4-3.
מהנתונים שאסף האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך, לבקשת משרד המבקר, עולה כי כ-18% מהרשויות העסיקו סייעות נוספות בגני ילדים לבני 4-3 (47 מבין 257 רשויות). עוד נמצא כי רוב הרשויות (כ-88%) שהעסיקו סייעת נוספת מצויות באשכול סוציו-אקונומי בינוני או גבוה.
על מנת לנסות ולהתמודד עם בעיית כוח האדם בגני הילדים, הודיע סגן שר החינוך לשעבר, ח"כ אבי וורצמן על הוספת בנות שירות לאומי לצוות החינוכי של חלק מגני הילדים. "משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יזמת משרד החינוך להגדיל את הצוות החינוכי בגן על ידי הוספת בנות שירות לאומי", נכתב בדו"ח. אולם עוד נכתב כי "ראוי שהמשרד יפיק לקחים משילובן עד כה ויבחן אם הוספת בנות השירות הלאומי היא חלופה מספקת להרחבת הצוות החינוכי, בשים לב לחוסר ניסיונן של בנות השירות הלאומי ולתחלופתן הגבוהה".
לצד זאת, התייחס המבקר לסוגיית הכשרת הסייעות, שטעונה אף היא שיפור, והמליץ להשוות את מעמד הסייעות לזה של עובדי ההוראה במשרד החינוך. "הסדרה זאת תתרום הן לשיפור עבודת הסייעות בגנים ולחיזוק מעמדן המקצועי, הן לשיתוף הפעולה בין הגופים האחראים - בשלטון המרכזי והמוניציפלי - בתחומים שונים של העסקתן במערך הגנים".
במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג, הומלץ על העברת הסמכות על מעונות היום למשרד החינוך ממשרד הכלכלה, אולם הממשלה דחתה את ההחלטה, ונייר עמדה שאמורים היו לגבש משרדי החינוך והכלכלה בנושא - לא נכתב.
"ראוי לדעת משרד מבקר המדינה שמשרדי החינוך והכלכלה יקיימו עבודת מטה משותפת לבחינת החלופות לחינוך מלידה עד גיל 3; לקביעת המתכונת המיטבית למסגרות החינוך לילדים בגיל זה, לרבות אופן ניהול המעונות והמשפחתונים והפעלתם; ולהבטחת רצף חינוכי ומערך של פיקוח והדרכה פדגוגיים הפועלים על פי סטנדרטים אחידים", נכתב בדו"ח.
בהתייחס ליישום חוק לימוד חובה חינם מגיל 3 מצא המבקר כי "משרד החינוך לא הקים ועדת היגוי למהלך המורכב של יישום החוק, שעלותו מיליארדי שקלים, ולא גיבש תכנית עבודה מפורטת כאמור בהחלטת הממשלה; לא מינה גורם שיעקוב אחר יישום ההחלטה, יתאם בין הגורמים השונים וייתן מענה לקשיי היישום, אם ייווצרו; ולא קבע תהליכי ליווי ובקרה". לפיכך, נקבע כי על משרד החינוך למנות גורם מתכלל לנושא, ולרכז באופן שיטתי את הנתונים המלאים הנוגעים להיבטים השונים של יישום החוק.
הדו"ח העלה כי נרשמו פערים בין יישום החוק במגזר היהודי- בו כ-86% מהילדים בגיל 3 נהנו מחינוך חינם בשנת הלימודים שעברה, זאת לעומת 74% בלבד מהשנתון המקביל במגזר הערבי. גם בגיל 4 נרשמו פערים בין המגזר היהודי לערבי (93% לעומת 84%, בהתאמה).
"יישום מלא של חוק לימוד חובה לבני 4-3 הוא אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך בשנים האחרונות, והמדינה הקצתה להשגתו משאבי ציבור רבים". נכתב, "משרד החינוך עמד במידה רבה במשימה להקנות לרשויות המקומיות את המשאבים והסיוע להקמת התשתית הפיזית לקליטת אוכלוסייה של מאות אלפי ילדים בגילים האמורים. אך בתחום הפדגוגי עשה המשרד רק מעט למתן מענה לילדים בני 4-3 במערך הגנים שבאחריותו; ועליו, עדיין, לתת מענה למגוון של נושאים הקשורים לקיום המערך החינוכי ליישום החוק, באופן שיבטיח כי בטווח הארוך החינוך שייתן לילדים בגילים המוקדמים ביותר יעלה בקנה אחד עם הגשמת עקרון השוויון וצמצום הפערים, ויהיה איכותי ומקצועי, מותאם לצרכים ומפוקח".
היעדר מידע על ממדי התופעה, חוסר שיתוף פעולה עם הכנסת, ואי עמידה בהבטחות - אלו הם רק חלק מהממצאים העולים מדו"ח המבקר, בפרק העוסק בתופעת מורי הקבלן בישראל, תחת הכותרת "העסקת עובדי הוראה בידי גופים מתווכים".
הבדיקה, שנערכה בין החודשים פברואר - אוגוסט 2014 והתמקדה במורים המלמדים מקצועות חובה באמצעות גופים מתווכים, מגלה כי נושא העסקתם של מורי הקבלן, נדון בדיונים שונים של ועדת החינוך של הכנסת כבר משנת 2006, ואולם במשך שמונה שנים (2014-2006) לא מיפה משרד החינוך את התופעה ולא פעל להגברת הפיקוח על העסקתם של מורי הקבלן.
"עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2014, רק ארבעה מתוך ששת מחוזות המשרד (תל אביב, המרכז, הדרום והצפון) המציאו נתונים שאספו לבקשת משרד מבקר המדינה", נכתב בדו"ח,"הנתונים היו דלילים מאוד, ולא תאמו את הנתונים שאסף משרד מבקר המדינה בעצמו מרשויות מקומיות אחדות".
כך למשל, דיווח מחוז תל אביב למשרד מבקר המדינה, כי בשנה"ל התשע"ד הועסקו בתחום המחוז בהעסקה בלתי ישירה 21 עובדי הוראה שלימדו מקצועות חובה. לעומת זאת - מנתוני מינהל החינוך שבעיריית תל אביב-יפו עלה שהעירייה העסיקה 276 מורים שלימדו מקצועות ליבה באמצעות חברת "יובל חינוך".
העובדה כי אין בידי משרד החינוך מידע מקיף ואמין על אודות מורי הקבלן, הסמכתם והתאמתם ללמד מקצועות חובה, מובילה לכך שאין ביכולתו של מערך הפיקוח במשרד לעקוב אחר ביצוע מדיניותו ויישום הוראותיו. כמו כן, היעדר המידע, מונע בקרה ופיקוח על כישוריהם של מורי הקבלן, איכות ההוראה שלהם, ותנאי העסקתם.
על מנת לאמוד את היקף תופעת מורי הקבלן, ערך משרד מבקר המדינה בדיקה מדגמית של בתי ספר. מהממצאים עולה כי בשנת הלימודים התשע"ג הועסקו בידי רשויות מקומיות ועמותות ובמימונן כ-4,000 עובדי הוראה שלימדו אחד ממקצועות הליבה בבתי"ס יסודיים- שהם כ-7% מהמורים שבתקן בתיה"ס היסודיים. מורים אלה לימדו בממוצע כ-12% מכלל שעות ההוראה שבתקן של אותם בתי"ס.
אחת ההשלכות המרכזיות של ההעסקה הקבלנית היא פגיעה בזכויותיהם של מורי הקבלן, אשר מופלים לרעה ביחס למורים אחרים העובדים איתם "כתף אל כתף". כך נוצר מצב שבאותו חדר המורים, נוצרים שני מעמדות של עובדי הוראה המלמדים מקצועות ליבה: אלה שמועסקים ישירות ע"י משרד החינוך על פי הסכמי שכר אחידים, ואלה שמועסקים בהעסקה בלתי ישירה בידי תאגידים של רשויות מקומיות.
עיוות נוסף שנגרם כתוצאה מההעסקה הקבלנית הוא הרחבת הפערים בין תלמידים הגרים ברשויות מבוססות- אשר יש להן את האמצעים לרכוש את שירותיהם של "מורי הקבלן", לעומת תלמידים מוחלשים הגרים ברשויות חסרות משאבים.
"נמצא, כי ככל שביה"ס משתייך למדד טיפוח גבוה יותר ומוגדר כ'חלש יותר', כן קטן היקף השעות הנוספות להוראת מקצועות החובה הניתנות בידי מורי קבלן", כך נכתב בדו"ח, "בכך נפגע השוויון בין תלמידים ברשויות מקומיות 'חזקות' ובין אלה שברשויות מקומיות 'חלשות' יותר. עוד הועלה, כי ברשויות המקומיות שבמרכז הארץ, שיעור בתיה"ס שבהם קיימת העסקה בלתי ישירה של מורים להוראת מקצועות החובה גבוה יותר מאשר במחוזות הפריפריאליים - צפון ודרום. מכאן שעל אף הרכיבים הדיפרנציאליים הכלולים בה, שיטת הקצאת המשאבים הנהוגה במשרד החינוך אינה מצליחה להעניק לתלמידים משכבות מוחלשות את ההעדפה המתקנת המצופה".
על מנת להתמודד עם התופעה, ממליץ המבקר למשרד החינוך לאכוף את מדיניותו בנוגע להעסקתם של מורי קבלן, ולמפות את כל שעות ההוראה הנלמדות בבתיה"ס. עוד מוצע כי המשרד ישקול להטיל על כל המעסיקים חובת דיווח על אודות כלל עובדי ההוראה, לרבות אלה שבהעסקה בלתי ישירה, ולחייב אותם בקבלת אישור לפני העסקתם. "כך יהיה באפשרותו לפקח על אופן ההעסקה, להכיר את מאפייניו של כוח האדם המועסק בהוראה באמצעות גופים מתווכים ולגבש מדיניות כוללנית להקצאת משאבי חינוך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם