ביום י-ם: בתי ספר יציינו את יום הזיכרון האתיופי
על רקע מחאות בני העדה האתיופית, הוציא משרד החינוך חוזר מנכ"ל המנחה את בתי הספר לציין ביום ירושלים גם את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל: "הסיפור הזה צריך להיות מסופר"
כשברקע מחאות העדה האתיופית, פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל חדש הקורא לבתי הספר לציין ביום ראשון הקרוב - יום ירושלים - את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. עד היום, ההחלטה אם לציין את יום הזיכרון, נתונה הייתה לשיקולם של מנהלי בתי הספר, אולם החוזר החדש מהווה הנחייה ברורה של משרד החינוך.עוד כותרות ב-nrg:
- איראן ניסתה לרכוש חומרים רגישים, צ'כיה עצרה אותה
- הצמיד סכין לצוואר בתו: "אכרות לה את הראש"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"על פי החלטת הממשלה, משנת 2003 מצוין יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל מדי שנה בכ"ח באייר. יום זה מהווה הזדמנות להעמקת ההיכרות עם סיפורה המרתק של יהדות זו", נכתב בחוזר, שנשלח בימים האחרונים למנהלי בתי הספר.
מעתה יציינו מוסדות החינוך את יום הזיכרון, בנוסף לחג הסיגד
מירי צחי
זיווה מקונן דגו, מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, הצביעה על ציון יום הזיכרון במערכת החינוך כהזדמנות לשבירת הנרטיב המקובל סביב סיפור העלייה: "כל הזמן מדברים על עליית יהודי אתיופיה כ'מבצע משה', 'מבצע שלמה', 'העלאת יהודי אתיופיה'. כל הזמן מדברים על זה כאילו אנחנו כלי שהרימו אותו והביאו אותו. כאילו היינו פאסיביים. אף אחד לא מדבר על ההקרבה העצומה, המחיר הכבד והדרך הקשה שעשינו כדי להגיע לארץ. אין משפחה שהגיעה דרך סודן שלא איבדה או השאירה מישהו מאחור.
"כשאני מספרת היום לילדים שלי על סיפור העלייה", הוסיפה מקונן דגו, "אני שואלת את עצמי האם הייתי עושה את זה היום? היתה נאיביות, תמימות שאנחנו הולכים לירושלים של זהב. אנשים עזבו הכל והלכו בעיניים עצומות לארץ ולא ידעו לקראת מה הם הולכים. הסיפור הזה צריך להיות מסופר. מערכת החינוך לא יכולה לעסוק ביום ירושלים מבלי להכניס את הפרק הזה".
"סוף סוף אפשר לתת איזושהי גאווה לילדים האלה שהם כל כך תלושים. שום דבר משלהם לא מגיע לספרי הלימוד. הם לא נוכחים", הסבירה מקונן-דגו. "לפחות יומיים בשנה (יום הזיכרון וחג הסיגד - ר.ו) - הם יכולים להרגיש שסיפור הגבורה הייחודי של הקהילה שלהם בא לידי ביטוי".
"חוזר המנכ"ל החדש הוא מבורך מאד, ואני שמח עליו, אבל צריך לראות מה יהיה הפער בין ההנחיות מלמעלה לבין מה שיישאר בסופו של דבר בשטח". אמר ל-nrg מנהל תיכון ממרכז הארץ. "אני מבין מהיכן נובעת ההחלטה המקורית לקבוע את יום הזיכרון דווקא ביום ירושלים, אבל אני חושב שההצעה לציין את האירוע ביום ירושלים עצמו - שהוא ממילא עמוס מאד - לא כל כך ישימה. היה מקום לקיים יום זיכרון מכבד בסמוך ליום ירושלים אבל לא ממש ביום עצמו".
במסגרת הפעילויות שמציע משרד החינוך באתר מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך, מוצע להזמין לבתי הספר עולים שהשתתפו במסע ויכולים לספר לתלמידים את סיפורם האישי, להקים פינת זיכרון בה יודלקו נרות לזכרם של כ-4000 העולים שנספו בדרכם ארצה - או להכין מצגת המתארת את סיפורי המסע.
גם תנועות הנוער יציינו את יום הזיכרון
בתוך כך, לאור אירועי המחאה האחרונים, הנחה מנכ"ל רשת ישיבות בני עקיבא, הרב בני נכטיילר, בתמיכתו של הרב חיים דרוקמן, את מוסדות החינוך של הרשת לקיים טקסי זיכרון לנספים שלא זכו להגיע לישראל. "אני קורא למוסדות לציין ביום ירושלים בשיחה או בטקס את יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שמתו בדרכם לישראל. דווקא כעת חשוב לנו לחבק את מי שאיבדו סבא או סבתא במסע לירושלים". כתב הרב נכטיילר למנהלים.
''חשוב לחבק את מי שאיבדו סבא או סבתא בדרך לירושלים''. הפגנת בני העדה האתיופית בת''א
צילום: איי.אף.פי
במקביל, במסגרת יוזמה משותפת לתנועת הנוער העובד והלומד ועיריית נתניה, כ-800 בני נוער מכל רחבי הארץ יציינו את יום הזיכרון בטקס שיתקיים באמפי חוף נתניה. "חלק מרכזי מהתהליך החינוכי בנוער העובד והלומד סביב יום הזיכרון הוא המסר שהמורשת היא מקור לגאווה עצומה. חשוב לנו שחניכינו יכירו את העבר שלהם ולא להתבייש או להסתיר את המרכיב החשוב הזה בזהותם, תרבותם וסיפור העלייה שלהם. אנו רואים ביום העיון ובטקס שיא של תהליך חינוכי זה", אומרת גילה פקדו, רכזת נוער יוצא אתיופיה בתנועת הנוער.
"הגיע זמן לספר את סיפור העלייה של יהדות אתיופיה כמו שהוא קרה באמת". אומרת ליאל מסלה, מדריכה בנוער העובד והלומד וממארגנות הטקס. "לא הייתה 'הצלה', אלא שיתוף פעולה שיצרו מנהיגים ציונים מהקהילה האתיופית עם מדינת ישראל ושליחיה. מנהיגים שהלכו ימים ושבועות ופרצו את נתיב ההליכה מאתיופיה לסודאן ושילמו מחירים קשים במטרה לעלות לארץ האבות. נרטיב ה'הצלה' של הממסד כלפי יהדות אתיופיה, שטופח ע"י מדינת ישראל למשך שנים, ביסס את התפיסה כי מדובר בעלייה נחותה משאר העליות, שהייתה זקוקה לעזרת המוסדות על מנת להגיע לציון."
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם