ראשי » חדשות » בארץ

תגלית מפתיעה מוכיחה את קיומו של בית המקדש

בעיר מימי דוד המלך בעמק האלה נמצא ממצא מפתיע, שיוצר ככל הנראה בהשראתו של מקדש שלמה המופיע בתיאורים המקראיים. "עדות לבנייה מלכותית בתקופת דוד ושלמה"

עדות מלכותית: ממצא ארכיאולוגי שנחשף בחורבת קיאפה, עיר מבוצרת מימי דוד המלך בעמק האלה, מדגים במדויק איך נבנו – ואיך נראו - ארמון שלמה ובית המקדש. הממצא ששופך אור על התקופה הוא מבנה בית קטן עשוי אבן, בגודל 35 ס"מ על 20 ס"מ, החלול מבפנים, ושימש כקופסה לשמירת חפצי קודש. המעניין הוא, שמרכיביו הארכיטקטוניים מופיעים בתיאורים מקראיים של הארמון ומקדש שלמה.


עוד כותרות ב-nrg:
- מירי רגב תמונה לשרת התרבות; דנון ימונה כשר המדע
- דרעי החליט: דוד אזולאי ימונה לשר הדתות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

חושף התגלית, הארכיאולוג יוסף גרפינקל מספר על ממצאו בספר שיצא לאחרונה, ומוקדש כולו לדגם בית המקדש. לדבריו, התיאור בתנ"ך נכתב לפני 3,000 שנה. "איך אפשר להבין היום מונחים שנכתבו לפני אלפי שנים? הרי המושגים של אז והיום השתנו במהלך השנים. המודל הזה עוזר לנו להבין את כל המונחים הטכניים שמופיעים בתנ"ך כמו צלעות, שקופים ומחזה. עד עכשיו לא ידעו בדיוק מה זה. היו פרשנויות כאלו ואחרות. עכשיו, כשרואים את המודל הזה וקוראים את התיאור בתנ"ך – אפשר להבין למה הכוונה. הממצא הזה שופך אור על התיאור המקראי של בית המקדש", אמר גרפינקל.
 
לדבריו השילוב בין הפרטים הוא המדהים. בספר מלכים א' פרק ז' מתוארת בנית ארמון שלמה: "שקופים שלושה טורים מחזה אל מחזה שלוש פעמים וכל הפתחים והמזוזות רבועים שקף ומול מחזה אל מחזה שלוש פעמים".  "הנה יש תיאור מקראי של בית המקדש שלא מבינים אותו. פתאום יוצא מהאדמה חפץ מאותה תקופה, ומאותו מקום, שמדגים ומאפשר להבין את כל הביטויים הטכניים העלומים מלפני 3,000 שנה", אמר.

יוסף גרפינקל חפר בחורבת קיאפה משנת 2007 עד שנת 2013 ולפני כשלוש שנים פרסם ספר "עקבות דוד המלך בעמק האלה", המספר את כל סיפור החפירה באתר. ספרו הנוכחי "בית המקדש וארמון שלמה – מבט חדש לאור הארכאולוגיה" , מתמקד בפריט אחד: דגם האבן של בית המקדש.

עוד הוא מוסיף כי ישנם ויכוחים בין ארכיאולוגים, כשאלפי חוקרים אומרים שהתנ"ך לא היה ולא נברא והכל אגדה. "והנה מצאנו בחפירות את דגם המקדש, שמתייחס לאותה תקופה. מקדש זו בניה מלכותית. הדגם הזה הוא עדות שהייתה קיימת בנייה מלכותית ביהודה בתקופת דוד ושלמה. אם המודל היה מתגלה במקום אחר – אולי לא ניתן היה לקשר אותו לדגם בית ראשון. אבל הוא נמצא בחורבת קיאפה – יום הליכה מירושלים במקום שברור שהוא שייך לתקופת דוד ושלמה", אמר.

זאת ועוד: גם אם הממצא לא היה מקושר לתנ"ך מלכתחילה – עדיין זה ממצא שעומד ומאיר היבטים שמופיעים בטקסט המקראי. בממצא נראים פתח ומסגרות. לפתח יש שלוש מסגרות והנה בתנ"ך כתוב "שקופים שלושה טורים מחזה אל מחזה שלוש פעמים" אלה בדיוק המשקופים בשלושה טורים. ועוד כתוב "ומזוזה על מזוזה שלוש פעמים". והנה רואים את צדי הפתח המופיעים בשלשלות.

 

ליד הגג מסומנות קורות גג בקבוצות של שלוש. הן נראות כמו האות ש' בעברית של ימינו - הפוכה ומופיעה ארבע פעמים. והנה בתנ"ך כתוב "הצלעות אשר על העמודים ארבעים וחמישה, וחמישה עשר הטור". 45 לחלק ל-15 הן שלוש הצלעות של שיני האות ההפוכה "ש". התיאור המקראי מתייחס לקורות גג ויכולים לפרש ביטוי טכני שעד היום לא ידעו איך לפרש אותם. אלה טריגליפים – קורות גג שמסודרות בקבוצות של שלוש. "המחקר לא הבין את המונח הזה "צלעות" היום כשרואים את הדגם הזה – יש לכך משמעות", אמר גרפינקל.

דגם דומה מופיע גם במקדשים היווניים הקלאסיים, לרבות מקדש האקרופוליס באתונה. "זו ארכיטקטורה קלאסית באתונה והנה אנחנו רואים שהיא קדומה יותר ומקורה בכלל בימי דוד ושלמה, בבית המקדש. מי היה מעז להגיד דבר כזה לפני שנה? לפני שגילינו את הממצא?"

לדבריו גם הנביא יחזקאל מתאר את בית המקדש ואומר "הצלעות צלע אל צלע שלוש" ושלמה המלך "הצלעות אשר על העמודים" הנה במודל שלנו ישנן גם צלעות וגם קורות גג המסודרות בשלישיות. זה מדהים איך שהדברים משתלבים כמו פאזל", אמר.

גרפינקל מציין, כי הדגם הזה מהווה הערכה מובילה של איך צריך להיראות מבנה מלכותי, איך צריך להראות בית המקדש. הרי ממצאים מבית המקדש אין לנו. ירושלים נהרסה עד היסוד. וכמה וכמה פעמים. "זו חכמה גדולה של אנשים שאומרים שאם לא נמצא שום ממצא מתקופת דוד ושלמה – אז זה לא היה. עד החפירה שלי בעמק קיאפה זו הייתה הדעה הרווחת ואנשים אמרו שאין שום חשיבות היסטורית לתנ"ך. הממצא הזה מראה את ההיפך. יש ממצא ארכיאולוגי. יש הוכחה היסטורית".

דגמים דומים של בית המקדש נמצאו בחפירות באכזיב, תל רחוב, חצור ואשקלון. דגמי מקדשים מוכרים בארץ ישראל לאורך אלף שנה. בתרבות הכנענית הפלישתית הישראלית והפיניקית. כל המודלים שהתגלו עד היום היו תמיד עשויים מחרס וגודלם כ- 20 ס"מ. הפריט הזה יוצא דופן בכך שהוא פי שניים גדול יותר מהם והוא היחידי בעולם שעשוי אבן וגם היחידי שמתאים לתיאור של ארמון שלמה ובית המקדש "עם פתחים נסוגים, צלעות ומשקופים שמופיעים בשני המבנים".

הספר "בית המקדש וארמון שלמה" מתאר את אתר החפירות, משווה את הדגם שהתגלה בו לחפצים אחרים מתקופות קרובות ומשווה אותו לתיאור של הארמון ולאחר מכן לתיאורי הבניה של בית המקדש וארמון שלמה, כפי שהם מופיעים בספר מלכים א' פרקים ו' עד ט'. הדגם נמצא באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנה הבאה יוצג במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, בתערוכה שתוקדש כולה לממצאים שנחשפו בחפירות חירבת קיאפה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...