"עד היום בפייסבוק לא יודעים מה זו אנטישמיות"

עדו דניאל, מנהל התכנית למאבק באנטישמיות באינטרנט של התאחדות הסטודנטים בכנס החמישי של הפורום הבינלאומי: "אנו מתקשים למצוא עמודים פרו פלשתינים שאין בהם אנטישמיות". ההחלטה המהותית, שהתקבלה באירוע בו השתתפו נציגים מ-80 מדינות ושבע דתות: "להילחם באנטישמיות כפי שנלחמים בניצול מיני של ילדים"

בנימין נתניהו בכנס אנטישמיות. ''להילחם באנטישמיות כפי שנלחמים בניצול מיני של ילדים'' צילום: אלרם מנדל, משרד החוץ

המטרה הייתה למצוא דרכים כיצד לדכא את שנאת ישראל ההולכת ומתעצמת בעולם, ובפרט במערב אירופה. בפורום שאורגן על ידי משרדי החוץ והתפוצות, הופנתה ביקורת רבה כלפי ענקיות האינטרנט גוגל ופייסבוק. נציגי החברות דיברו בכנס על הצורך להיאבק באנטישמיות ברשת אך התקשו להשיב מדוע הן מורידות באופן אוטומטי דפים הכוללים למשל פגיעה בילדים אך מאפשרים לשנאת היהודים להשתולל ברשת.

בשל כך הוחלט להציג שורת דרישות מחברות הגדולות ובראשן הסרת אתרים המכחישים את השואה מהאינטרנט וביטול תוצאות חיפוש המקדמות שנאה, כך שחיפוש המונח "יהודי" באנגלית לא יפנה לאתרים אנטישמיים.
בנוסף, הוחלט לפעול לכך שכל מדינות המערב תוקם יחידה לאכיפת חקיקה וחיוב חברות האינטרנט לאכוף את הכללים שלהם עצמם נגד אחסון חומרי שנאה. עוד הוחלט לדרוש אימוץ עמדה אחידה וגלובלית של תעשיית האינטרנט להגדרת המונחים שיח שטנה ואנטישמיות.

בכנס דווח כי רשתות הענק החברתיות, פייסבוק ויוטיוב הורידו רק שליש מהדפים האנטישמיים והאנטי ישראליים שנפתחו אצלן בשנה האחרונה, כך מאשים מנהל התכנית למאבק באנטישמיות באינטרנט של התאחדות הסטודנטים, עדו דניאל.

בכנס החמישי של הפורום הבינלאומי למאבק באנטישמיות יציג מחר דניאל נתונים על ההשתוללות החופשית כמעט של שנאת ישראל באינטרנט. על פי הנתונים שנאסף ארגונו, 15,965 תלונות שהוגשו לפייסבוק, יוטיוב, טוויטר ואינסטגרם ב-2014,  הביאו לסגירה של כ-5,000 דפים בלבד, כאשר רבים מאלה שנותרו פעילים כוללים הכחשת שואה האסורה על פי החוק ברוב מדינות אירופה, ותכנים אנטישמיים קלאסיים כגון האשמה שהכסף היהודי שולט בעולם, שהיהודים מנהלים את וושינגטון וכדומה.

במקרים רבים מדובר בדפים אנטישמיים חריפים במסווה של פעילות פרו-פלשתינית. "הבעיה העיקרית היא שפייסבוק עד היום לא יודעת מה זו אנטישמיות", אומר דניאל. "היא והחברות האחרות מתקשות  לזהות אנטישמיות כאשר אנחנו מעלים בפניה בעיה. לפעמים חולפים ימים ארוכים עד שתלונה מתקבלת, אם בכלל. אבל למעשה, הצוות שלי ואני מתקשים למצוא עמודים פרו פלשתינים או אנטי ישראליים שאין בהם אנטישמיות. הם עצמם לא יכולים להפריד בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין תיאוריות קונספירציה מהסוג הנמוך ביותר", אומר דניאל.

גדעון בכר, מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, מסכים לקביעה שחברות האינטרנט אינן עושות מספיק. "חברות האינטרנט ומפעילי הרשתות החברתיות לא מבינות שאנטישמיות וירטואלית הופכת לאנטישמיות מעשית", מאשים בכר. הוא מציין כי חברות האינטרנט הגדולות שלחו נציגים מדרג זוטר בלבד לכנס. "הן חייבות להיות חלק מהפתרון למאבק באנטישמיות ולהגן על המשתמשים מהתופעות האלה. היינו מצפים להשתתפות בכירה יותר. גם ביום יום איננו רואים שהם נוקטים בפעילות ממשית. הן צריכות להפנים ששנאה ברשת מתורגמת לפעולות נגד יהודים בחיים הרגילים. האנטישמיות איננה וירטואלית", אומר בכר.

אנטישמיות ברשת. ''החברות מתקשות לזהות אנטישמיות כאשר אנחנו מעלים בפניה בעיה'' צילום: שאטרסטוק

הוא מציין כי התפוצצות הרשתות החבריות משנאה ליהודים ועליית האנטישמיות במערב אירופה, הן הבעיות העיקריות הניצבות בפני ישראל והיהודים. "תשעה יהודים נהרגו בתוך שנה בשלוש התקפות נפרדות במערב אירופה. זה מספר חסר תקדים". השגריר בכר את האיחוד האירופי ואת מדינות מערב אירופה באי עשייה מספקת לעצירת גלי השנאה ליהודים.

"בפרספקטיבה של שנתיים, שני המוקדים שבהם אנו מזהים עליה משמעותית בממדי האנטישמיות הם אירופה המערבית והרשתות החברתיות באינטרנט. "באירופה הדברים ברורים: בשנה אחת נרצחו 9 יהודים בשלוש התקפות נפרדות, אחת במוזיאון היהודי בבריסל, בסופר כשר בפריז ובבית הכנסת בקופנהגן – זה מספר חסר תקדים על אדמת אירופה. בנוסף, בקיץ שעבר את ההפגנות הגדולות נגד ישראל שנשאו אופי אנטישמי עם קריאות כמו 'יהודים לגז' בגרמניה והתפרעויות קשות בפריז".

מנהיגי אירופה והאיחוד האירופי מצהירים השכם והערב שהם מחויבים למאבק באנטישמיות. כיצד מתיישבות האמירות האלה עם מה שקורה בפועל?

"כיום באירופה מבינים שלא ליהודים אלא להם עצמם יש בעיה אמתית כי בחברה דמוקרטית לא יכול להיות שיש רמה כזו שנאה כלפי קבוצת מיעוט. אבל זה נכון שראינו בשנה האחרונה הצהרות בכל רמה אפשרית על מאבק באנטישמיות. מצד שני ההצהרות האלה לא תורגמו על ידי האיחוד האירופי והמדינות החברות בו לכדי תכנית ממשית, ארוכת טווח, מגובה בתקציבים משמעותיים לעצור את התופעה. הם צריכים לעשות יותר. היוצאת מן הכלל זו צרפת שהכריזה על תכנית רב שנתית בת 100 מיליון ירו. זה נראה רציני ואנחנו מקווים שייושם".

בכר מציין כי עיקר התופעות האנטישמיות מגיעות כיום מקהילות המהגרים יוצאות צפון אפריקה והמזרח התיכון. הוא מציין כי בכנס אבש"א לביטחון ושיתוף פעולה באירופה התקבלה על ידי 57 מדינות החלטה בה נאמר כי "ההתרחשויות במזרח התיכון לא מצדיקות אנטישמיות".

בנוסף, בכר גם מדגיש כי לא מדובר בכל קהילות המהגרים או המוסלמים וכי ישראל סבורה שמוסלמים ויהודים יכולים לחיות יחד. עם זאת לדבריו, "גם מול הקהילות האלה צריך לעשות יותר. ללמד השואה, להסביר מהי אנטישמיות – נדרשת שם עבודה יסודית".