ראשי » חדשות » בארץ

תוכנית חדשה: הפחתת המע"מ ל-17 אחוז

שר האוצר הנכנס יכריע האם להוריד אחוז אחד מהמס - צעד שיעלה למדינה 4.5 מיליארד שקלים, שיילקחו בעיקר מעודפי גביית מסים. החיסכון למשפחה ממוצעת: 1,600 שקלים בשנה

בשורה מצוינת לציבור: שר האוצר הנכנס משה כחלון יכריע בנושא שעלה לדיונים פנימיים במשרדו, ולפיה מס הערך המוסף בישראל ירד באחוז אחד, ובעוד כמה חודשים יעמוד על 17 אחוזים. זאת, במקום תוכנית אפס אחוזי המע"מ על מוצרי המזון.

עוד כותרות ב-nrg:
• אובמה למנהיגי המפרץ: "לא משנים גישה מול איראן"
• המינוי של רגב: הזדמנות להשיב את התרבות הארצישראלית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הפחתת המס תעלה למדינה סכום עצום של 4.5 מיליארד שקלים, אך לאזרח הקטן במשפחה ממוצעת משמעות הצעד הוא חיסכון נאה של 130 שקלים בחודש ו-1,600 שקלים בשנה. ומאין יגיע הכסף למימון הפחתת המס? מעודפי ההכנסות ממסים, שמגיעים ל-3.5 מיליארד שקלים, וכן מתוכנית ביטול מס הערך המוסף על מוצרי מזון שבפיקוח, שתג המחיר שלה הועמד על מיליארד שקלים.
 
שיעור מס הערך המוסף בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ובמשרד האוצר מהרהרים באפשרות הפחתתו כדי להקל על הציבור הרחב, ועל העניים בפרט. מס הכנסה נגבה כתשלום פרוגרסיבי, שעולה יחד עם ההגדלה בהכנסות, והפחתתו לא תשפיע כלל על מחצית מהשכירים במשק, שלא מגיעים לסף השכר שרק ממנו הוא נגבה. מאידך גיסא, מס הערך המוסף נחשב לרגרסיבי והוא פוגע בכל שכבות האוכלוסייה כאחד, אך מי שמרגיש אותו הם בעיקר החלשים. הורדת המס באחוז אחד, לפיכך, תסייע למשפחות הגדולות והעניות, ותצמצם את הפערים בין העניים והעשירים – מטרות שלהן התחייבו רבות מהמפלגות במהלך הבחירות האחרונות.

התוכנית החלופית – ביטול מס הערך המוסף על מוצרי מזון בסיסיים – נתקלה בהתנגדות רחבה של נגידת בנק ישראל וצמרת משרד האוצר. זאת לעומת ההסכמה הרחבה בקרב המומחים והכלכלנים לתוכנית החדשה. כעת צריך רק לשכנע את אריה דרעי, יושב ראש ש"ס, שהציב את תוכנית אפס אחוזי מס על מוצרי יסוד כתנאי בסיסי לכניסתו לקואליציה, בנכונות הצעד. במשרד האוצר משדרים אופטימיות בכל הקשור לאפשרות הזו, וסבורים שדרעי עשוי להסכים לכך.

שיעורי מס הערך המוסף בישראל ידעו טלטלות ושינויים רבים בערוב השנים: בתחילת דרכו של מס זה במשק הישראלי, בשנת 1976, הוא נקבע על 8 אחוזים, ובמשך הזמן ירד ועלה לסירוגין על פי צורכי הממשלה. ב-1977 הוא זינק ל-12 אחוז, ב-1982 ל-15 אחוז וב-1985 ל-17 אחוז. כיום הוא מצוי ברמת שיא היסטורית, לאחר ששני שרי האוצר הקודמים, יובל שטייניץ ויאיר לפיד, העלו אותו בסך הכול ב-2 אחוזים תוך שלוש שנים עקב הגירעון התקציבי העצום והצורך בצמצומו. אלא שכיום, עם הצמיחה הגבוהה במשק הישראלי, יש צורך פחות יותר במס ערך מוסף גבוה, בשל ההכנסות הגדולות ממסים, שמאפשרות גמישות יתרה בתחומים אחרים. כך למשל, הכנסות המסים בינואר-אפריל השנה גבוהות ב-3.5 מיליארד שקלים מהתחזית המקורית, וניתן להפנות את היתרה הזו לצורך התוכנית החדשה של משרד האוצר.

מכיוון שמס הערך המוסף מונהג על כל מוצר שאנו רוכשים, את ההבדל נרגיש מיד: נשלם פחות בחנויות, ברשתות הבגדים ובמרכולים, ובעיקר בקניות ששוויין גבוה, כמו במקרה של דירה חדשה, כלי רכב, רהיטים, מוצרי חשמל ועוד. כאמור, על פי חישוב של הוצאה חודשית ממוצעת של 15,300 שקל לכל משפחה בישראל, הפחתת מס הערך המוסף באחוז אחד תוזיל את ההוצאה ב-130 שקלים בחודש וב-1,600 אלף שקלים בשנה. יתרה מכך, אפילו לאחר הורדת המס לרמה של 17 אחוז הוא ייוותר מבין הגבוהים בעולם, ובשנים הקרובות הוא עוד עשוי לרדת, במידה והצמיחה במשק תימשך.

לצד זאת, יש לזכור שכפי שפורסם כאן בעבר, לצורך מימון ההסכמים הקואליציוניים היקרים והוצאות הביטחון הגבוהות בחודשים הקרובים ככל הנראה יוטל מבול גזרות חדש על הציבור, הכולל העלאת מסי נדל"ן, מסים על העשירים ועוד. 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...