הבגרות במתמטיקה: מבחן ראשון להנחיות החדשות
הבחינה שזכתה לכינוי "אימת התלמידים", תהיה הראשונה בה ינוסו ההנחיות המעודכנות של משרד החינוך למניעת הדלפות. בעקבות מחאה נרחבת, התלמידים לא יידרשו להמתין בכיתות, אולם יפקידו את הטלפונים הניידים חצי שעה לפני הבחינה
כ-150,000 תלמידים צפויים לגשת היום (ד') לבחינה המזוהה כ"אימת התלמידים"- הבגרות במתמטיקה. הפעם הבחינה מלווה גם בחשש מצד משרד החינוך, ונציגיו מחזיקים אצבעות, ומקווים שההנחיות החדשות ולפיהן בחינות הבגרות יגיעו אל בתי הספר בפיקוח צמוד ימנעו את הדלפת השאלונים, כפי שאירע במספר בחינות בשבועות האחרונים.על פי עדכון ההנחיות שפרסם שלשום משרד החינוך, התלמידים אמנם לא יידרשו להיכנס אל כיתות הבחינה 45 דקות לפני תחילת הבגרות בעקבות מחאה נרחבת מצד הורים ותלמידים והשלטון המקומי. עם זאת, יתבקשו התלמידים להפקיד את הטלפונים הניידים שלהם 30 דקות לפני מועד המבחן. גורם במשרד החינוך התייחס לטענות שנשמעו מצד חלק מן התלמידים, על פגיעה בחופש הקניין ובזכויות התלמיד, ואמר כי "הכי נכון יהיה שהתלמידים פשוט ישאירו את הטלפונים הניידים בבית".
במסגרת התכנית ללמידה משמעותית שיזם שר החינוך הקודם, שי פירון, החל משנת הלימודים הנוכחית לא מתקיימות בחינות בגרות בכיתה י' והן מתרכזות בכיתות י"א- י"ב בלבד.
אחת התלמידות שתיגש היום בשעה 13:00 לבחינה, היא מאיה מרגנית, תלמידת כיתה י' בתיכון "בגין" בראש העין, הלומדת בתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה של המרכז הישראלי לקידום לימודי המתמטיקה בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן. מרגנית תיגש לבחינה בהיקף של 5 יחידות לימוד, זאת למרות היותה תלמידת כיתה י', שכבת הגיל בה לא מתקיימות בגרויות השנה. "יש קצת התרגשות ופרפרים בבטן אבל אני לא לחוצה, אני מרגישה בטוחה". אמרה מרגנית למקור ראשון. "זה היה כרוך בהרבה מאמץ אבל זה היה שווה את זה".
מרגנית, שחולמת על לימודי רפואה, מתכננת להתחיל לשלב מספר קורסים אקדמיים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה כבר בתקופת התיכון. במכתב ששלחה למנהלת התכנית לקראת קיומה של בחינת הבגרות כתבה: "... לא פשוט לראות איך לאט לאט הכיתה בתכנית מצטמצמת. ולא פשוט בכלל לספור את החודשים והימים עד הבגרות. אבל אם יש משהו אחד פשוט בכל הלאפשוט הזה, הוא הידיעה שהכל תלוי בך".
"אני בוחרת לכתוב דווקא עכשיו כי זו לא תהיה חוכמה לדבר במחשבה לאחור אחרי שכבר עברתי את הכל", כתבה מרגנית ופנתה לעמיתיה התלמידים: "כל שלב, כל קושי, כלתרגיל מתסכל או מוצלח, כל משבר, כל הצלחה וכל רגעבמהלך שלוש השנים האלו בונה את מי שאתה... תאמינו בעצמכם ואל תילחצו. תדעו שהכל כבר נמצא אצלכם בראש- אתם רק צריכים לדעת איך להוציא את הידע שלכם החוצה".
על פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים שעברה (תשע"ד) מספר התלמידים שסיימו את לימודי התיכון עם בגרות בהיקף של 3 יחידות לימוד הסתכם בכ-47,000. ל-4 יחידות לימוד ניגשו כ-17,000 תלמידים, ומספר התלמידים שסיימו את לימודי התיכון עם בגרות בהיקף של 5 יחידות לימוד הסתכם בכ-9,100 בלבד.
בדברים שנשא אתמול שר החינוך הנכנס, נפתלי בנט, הגדיר השר את מצב לימודי המתמטיקה כ"איום אסטרטגי".
בדו"ח שפרסם מבקר המדינה לפני כשנה, נמתחה ביקורת על יעילותן של הפעולות שנקט משרד החינוך לשם שיפור לימודי המתמטיקה. על פי הנתונים שהובאו בדו"ח בין השנים 2012-2006 נרשמה מגמת יריגה במספר התלמידים שניגשו לבגרות מוגברת במתמטיקה: בעוד מספר הנבחנים ב-3 יח"ל גדל בכ-28%; מספר הנבחנים ברמה של 4 יח"ל פחת בכ-4% ומספר הניגשים לבחינה ברמה של 5 יחידות לימוד צנח ב-31%.
אלישבע פרידמן, מנהלת התכניות לנוער מוכשר במתמטיקה של המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה אמרה למקור ראשון כי היא תולה תקוות בשר החינוך החדש. "אני מאד מקווה שמשרד החינוך יתעשת. ההחלטה של פירון גרמה לטלטלה וללא מעט פניות של תלמידים שחשבו לפרוש מהתכנית במהלך השנה. השקענו המון משאבים וכוח אדם על מנת למנוע נשירה כזו, והיא נבלמה הודות להחלטת בג"צ.
לתלמידים שנמצאים עכשיו במערכת יש פתרון אבל לכל התלמידים שאמורים להצטרף לתכנית בשנה הבאה עדיין אין תשובה. אני מאד מקווה שמשרד החינוך יתעשת וששר החינוך הנכנס-נפתלי בנט, ירים את הכפפה ויצהיר באופן ברור שהתלמידים שמשתתפים בתכנית יוכלו להמשיך לגשת לבגרות כבר בכיתה י'".
אל הקריאה מצטרף פרופ' עוזי וישנה, ראש המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן: "נצטרך לעבוד עם משרד החינוך מחדש ולקוות שהם ישנו את ההחלטה לגבי שאר התלמידים. זו תכנית ייחודית, יש כאן קבוצה מאד גדולה של תלמידים שמצליחים בצורה בלתי רגילה בבגרות של 5 יחידות מתמטיקה בממוצע של כ-97".
לדבריו, "המספר הכולל של תלמידים שניגשים ל-5 יחידות במתמטיקה הלך וירד בשנים האחרונות בצורה די מפחידה. יש בעיה ברמת המורים, במספר המורים, ובעובדה שמורים טובים, שהגיעו בעליה מברית המועצות לשעבר, נמצאים עכשיו בגל של פרישה לגמלאות. המערכת לא מצליחה להכשיר מספיק מורים באופן שוטף. במיוחד ברמות הגבוהות, האוניברסיטאות לא מצליחות להכשיר מורים וכמעט כל ההכשרה נמצאת רק במכללות".
"כפועל יוצא, בתי הספר מתקשים לדחוף תלמידים לרמה הגבוהה, כי המורים עצמם בהרבה מאד מקרים לא כל כך רוצים ללמד את הרמה הגבוהה אלא מעדיפים ללמד 4 ו-3 יחידות, וכתוצאה מזה יש ירידה במספר התלמידים שניגשים ל-5 יחידות". פרופ' וישנה סבור כי "באופן כללי יש מין אווירה של 'למה להתאמץ ולמה להשקיע בבית הספר', וגם ההורים לא ממש דוחפים. זו לא ירידת הדורות, זו ממש צניחה חופשית. המאגר המרכזי שממנו הולכים לצאת כל המהנדסים, כל אנשי ההייטק, וכל העתודה הטכנולוגית של מדינת ישראל- הולך ומתכווץ". לדבריו, "אם התכנית תיפגע- זה בהכרח ישפיע על המחלקה כי אלו תלמידים מצוינים שחשוב לנו שילמדו אצלנו".