ראשי » חדשות » בארץ

"להשיב אש": כך היה ניתן למנוע את התאבדותו של רוניס

"כל פעילותי במשך שנות חיי נעלמה כלא הייתה", כך תיאר אריאל רוניס את נסיבות להתאבדותו. בריאיון ל-nrg מזהירים מומחים מפני הסתמכות על מידע שמופץ ברשתות החברתיות, וטוענים כי ניתן להילחם בתופעה: "אסור לחכות, צריך ישר להגיב"

חופש הביטוי או סכנה לציבור? בפוסט שכתב אריאל רוניס זמן קצר לפני שהתאבד, טען כי החליט ליטול את חייו לאחר שנפגע מהביקורת על תפקידו ברשות האוכלוסין. בשיחה ל-nrg מסבירים מומחי תקשורת כי העובדה שדעת הקהל מתבססת לעתים רבות על מידע לא מבוסס ברשתות החברתיות – מסוכנת.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"הבעיה הגדולה היא האיזון בין חופש הביטוי לסכנה לשלום הציבור. מחד אנחנו רוצים שיהיה חופש ביטוי לכל האנשים זו זכות יסוד ואחת מזכויות היסוד העמוקות ביותר בדמוקרטיה מצד שני בהחלט יש כאן סכנה וצריך להתייחס אליה", טוען עו"ד עידו רוזנצוויג, מנהל מחקר סייבר, לוחמה וטרור במרכז מינרווה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון ומומחה למשפט בינלאומי, באוניברסיטת חיפה.
 
"תמיד יש צד שני. תמיד יש עוד מטבע אחד לפחות לכל סיפור ולכן לא תמיד מה שאתה שומע ברשת זו האמת. כלומר על האנשים לחשוב רגע לפני שהם פועלים ולעצור לשקול יותר בכובד ראש את המעשה שלהם", הוסיף.
לדבריו, גולשים יכולים למנוע מקרים דומים כמו של רוניס, על ידי פנייה למסגרת בה פורסם סטטוס המעיד על נטיות אובדניות.
 
"בעולם האמיתי אי אפשר למשטר את חופש הביטוי וכל שכן שאי אפשר לעשות זאת ברשתות החברתיות. יש גבול כמה אפשר לפעול וכמה ניתן להתמודד עם פייסבוק ודומיה. אולם יש אפשרות לפעול מול הגוף שבו פורסם הסטטוס. פייסבוק, למשל, מורידה במקרים רבים סטטוסים קיצוניים ופוגעניים. בנוסף ניתן לפנות לבית משפט ולהשיג צו שמורה על הסרת הפוסט".

רוזנצוויג טוען כי אדם שנפגע מתופעת ה"שיימינג" ברשת, יכול לפעול למזעור הנזקים שנגרמו לו, ולנסות להציל את שמו. "צריך ישר להגיב ולעלות להתראיין בכל מקום. אסור לחכות אלא להשיב אש. במקרים רבים אנשים מתבצרים בתוך עצמם אבל אז הסטטוס נגדם מתפשט כמו אש בשדה קוצים בלי שהם נמצאים שם להתגונן. זו כמובן טעות. מה שצריך לעשות זה פשוט להציג את הצד שלך ולהילחם חזרה".

התרחבות תופעת האלימות ברשתות החברתיות, הובילה להקמתה של עמותת כפתור אדום, סטארטאפ חברתי המאפשר לכל גולש וגולשת לדווח באופן אנונימי על ביטויי אלימות ברשת בו הוא נתקל וזאת באמצעות התקנת תוסף מיוחד. אלון בר דוד, ממייסדי העמותה, אמר כי מותו של רוניס מהווה קו פרשת מים בכל הנוגע להתנהלות הציבורית ברשתות החברתיות.
 

"היום הוא יום כיפור של הרשת. יום שבו עלינו ציבור הגולשים לעשות חשבון נפש. אריאל רוניס ז"ל שם קץ לחייו כתוצאה מכך שלא היה יכול לעמוד בעליהום. אני תוהה ושואל את עצמי כמה מתוך תומכיו של אותו פוסט (נגד רוניס – א.ג.) שעשו לייק, שייר או הגיבו הבינו את המשמעות של אותו משפט שדה שנערך לאריאל על רקע אותו פוסט. צריך לשים קץ ליד הקלה על המקלדת ולחשוב טוב לפני שמצטרפים לעוד משפט שדה. חשוב להבין את המשמעות של העלאת פוסט ברשת וההשלכות של השתלחות בבן אדם, תאגיד או עסק מעבר לכביש. אנחנו יכולים להיות אלו שישימו קץ לכך שאנשים שמים קץ לחייהם".
 
החברות שמפעילות את הרשתות החברתיות מודעות אף הן לסכנה הגלומה בסטטוסים פוגעניים. בחודש פברואר פורסם כי פייסבוק פיתחה מערכת חדשה שתנסה לאתר משתמשים בעלי נטיות אובדניות ולסייע להם. הפיתוח חדש ששוחרר כפיילוט בארה"ב יאפשר לגולשים לדווח על פוסטים שכתבו חבריהם, המעידים על מצוקה נפשית. "במקרים רבים, חברים ובני משפחה לא יודעים מה לעשות", אמרה הולי הת'רינגטון, אסטרטגית בחברה.

הסכנה הגלומה ברשתות החברתיות גוברת כשמדובר בבני נוער. רק לאחרונה פורסם מחקר חדש של פרופ' עמוס רולידר, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת וד"ר מירן בוניאל-נסים, מרצה בכירה במחלקה, ממנו עולה, כי כל ילד שני בישראל הוא קורבן לבריונות ברשתות החברתיות וכ-70% מהילדים סבלו מבריונות בבית הספר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...