השרב פה: 'נחשים צצים בערים גדולות במרכז הארץ'
מזג אויר חם ויבש נמצא בשיאו ואחד הסימנים הבולטים לכך הוא התעוררותם של המזיקים הטורדניים למיניהם. בעזרת לוכד הנחשים אלי כהן ריכזנו עבורכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על התופעה
מכת הנחשים כבר נמצאת בעיצומה ואלו פוגשים אותנו בכל מקום, בטיול בצפון, בפארק ואפילו בבית."רק במהלך הלילה האחרון (ג') לכדנו נחש צפע ארץ-ישראלי ארסי באורך מטר, בחצר גינה בבית פרטי במרכז חולון, סמוך לאזור התעשייה" מספר אלי כהן, מנכ"ל 'אלי כהן הדברות' ויו"ר התאחדות המדבירים בישראל. לדבריו, בחודשיים האחרונים נלכדו מאות נחשים ומתוכם עשרות ארסיים. "עם העלייה הניכרת השבוע בטמפרטורות" מסביר כהן "הנחשים מופיעים גם בערים גדולות במרכז הארץ ולפיכך יש להגביר את הערנות".עוד כותרות ב-nrg:
- ויכוח סוער: מה קרה לאלן הארנב בשידור חי?
- אחרי 27 שנים: אייל ברקוביץ' ואשתו נפרדים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עם בוא האביב מגבירים הנחשים את פעילותם, בעיקר בערים עם בנייה מאסיבית ותשתיות ישנות ולא מתאימות, בחצרות וגינות נטושות ובשמורות הטבע השונות. מזג אויר חם ויבש נמצא בשיאו ואחד הסימנים הבולטים לכך הוא התעוררותם של המזיקים הטורדניים למיניהם.

לדברי לוכד הנחשים אלי כהן, חלק גדול מבעלי החיים הארסיים בישראל הן ממשפחת הנחשים והן ממשפחת העקרבים, הינם בעלי חיים מוגנים ולכן מלכתחילה אין להתקרב אליהם או לנסות לצוד אותם. זאת, בנוסף לעובדה שעל פי רוב, מפגש עם נחש או עקרב לא ארסיים יסתיים בעקיצה או נשיכה לא נעימה ולכן עדיף שלא להתקרב אל בעלי החיים האלו כלל.
רוב הנחשים הארסיים מצויים בדרום הארץ וכוללים את השפיפון, פתן שחור, שרף עין גדי, עכן החרטומים, עכן גדול, עכן קטן ואפעה. התקלות עם נחשים אלו בנגב תתרחש לרוב בקרב מטיילים או חיילים שמתאמנים. הצפע, לעומת זאת, ידוע לשמצה כי הוא שכיח באזורים מיושבים וצפופים במרכזי ערים. הוא זוחל בחצרות ויכול לטפס דרך צינורות למרפסות וכך לתוך הדירה. בצפון נפוץ נחש צפע החרמון, שהוא כהה יותר מהצפע במרכז הארץ.
לצפע המצוי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים בזנב קצר (אצל הנקבות הזנב קצר יותר מאשר אצל הזכרים). אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים ומשקלו כ-1.5 קילוגרם. צבע הגב צהבהב ועליו פס עקלתון כהה, המתמשך מקצה הזנב עד הראש הרחב שצורתו משולשת (פס זה יכול להראות לעתים גם כמעוינים מחוברים).
הצפע פעיל בלילה ואזורי מחייתו המובהקים הם החבל הים תיכוני, לרבות הגולן, הגליל, העמקים וכן מישור החוף. הוא אינו מצוי בפסגת החרמון, שבה מצוי צפע החרמון, וכן לא באזורי המדבר, בהם מצויים נחשים אחרים.
הצפע מופיע במגוון רחב מאוד של צבעים, לרוב הדגם הבסיסי הוא פס עקלתון כהה לאורך הגוף, על גבי רקע אפור-חום-כתום. לעתים קרובות נראים, בעיקר בצפון ישראל, גם פרטים כהים בעלי מופע אחיד יחסית. בדרום מערב הארץ נראים פרטים בעלי דגם קונטרסטי מאוד.. צבעיו אפור-צהבהב או חום. לאורך גופו פס מקוטע בצבע חום כהה ובצידי גופו כתמים כצבע הפס, המורכב ממעויינים המחוברים זה לזה. על ראשו ציור חום בצורת "V" שחודה פונה קדימה. סימן היכר לרוב בני משפחת הצפעוניים הוא: קשקשי הראש קטנים מקשקשי הגוף.
הנחשים הלא ארסיים הנפוצים בארץ הינם ממשפחת הזעמנים: זעמן שחור, זעמן מטבעות וזעמן זיתני.

הקיץ הישראלי הוא העונה העיקרית שבה עלולים להתקיים מפגשים כאלו ואחרים עם נחשים ועקרבים, בהם גם כמה מינים שמהווים סכנה ממשית לאדם.
מנקודת מבטם של בעלי החיים, במידה ונגענו או הזזנו אבן המהווה עבורם מחסה או חממה, הפרנו את האיזון וחשפנו אותם, לכן הם עלולים לתקוף אותנו מתוך בהלה.
על המטיילים שביננו, הבוחרים ללון בשטח, מוטל לבחור אזור סטרילי ולגרוף את השטח. אין להתמקם סמוך לסלעים, גם אם למראית עין נראה שהם בטוחים. במהלך הלילה עשויים לצאת הנחשים ממקום המסתור.
"אם מצאנו את עצמנו בהיתקלות עם נחש", אומר אלי כהן, "אין לנסות ללטף אותו, לתפוס אותו, ללכוד או לזרוק חפץ על מנת לפגוע בו. כל פעולה כזאת תגביר את הסיכוי לכך שהנחש יכיש אותנו. במקרה כזה יש להתרחק מיד מהמקום. במידה ואתם מזעיקים לוכד נחשים מוסמך, רצוי לשמור על קשר עין עם הנחש ולנסות לצלם אותו מרחוק ובזהירות.
"אם הוכש בן משפחתכם, הישארו רגועים. מכיוון שהארס חודר למחזור הדם, אנו לא רוצים להאיץ את הדופק. יש להרגיע את האדם שננכש, להושיבו בצל ולתת לו לשתות מעט מים קרים. אין לשתות משקאות חמים או חריפים, אין לעשות חוסם עורקים, אין למצוץ את הארס וגם הנחת קרח היא פעולה מיותרת ולא רצויה. יש לפנות באופן מידי לביה"ח".
בנוסף לנחשים פעילים בישראל מספר סוגי עקרבים כשעיקר פעילותם היא בקיץ. גם כאן ישנם מספר מינים מסוכנים שעלולים לחיות בקרבת מגורי אדם. בארץ נמצאים 21 מיני עקרבים מתוכם רק חמישה מינים מהווים סכנה לבני האדם. העקרבים המסוכנים הינם עקרב צהוב - מסוכן מכל עקרבי הארץ ונפוץ בכל מקום, קטלן עם זנב - נפוץ בכול הארץ עקיצתו מסוכנת כמו עקרב צהוב, קטלן דו גני - תפוצתו בעיקר במרכז הארץ ובדרומה, עקרב שחור - פחות מסוכן מהקודמים וקטלן דרומי - מצוי בסיני וצפון אפריקה.

על פי הדרכת מגן דוד אדום, בשלב הראשון יש לקבע את האיבר הפגוע ולהרגיע ככל הניתן את האדם שנעקץ. לאחר מכן יש להזעיק באופן מיידי את צוותי ההצלה. באם האדם שנעקץ מתפנה עצמאית לבית החולים, יש להקפיד על מנוחה ואי-תנועה כדי למנוע הגברה של מהירות זרימת הדם בגופו. לאחר עקיצת עקרב יחוש הנעקץ ככל הנראה באחד או יותר מהתסמינים הבאים: כאבים חזקים במקום העקיצה, דופק מהיר, חוסר שקט, נפחיות באזור הפגוע, אודם, הזעה והקאות.
בנוסף לנחשים ולעקרבים זכתה ישראל גם בשני מיני עכבישים ארסיים שפועלים בקיץ ושיש להיזהר מהם ולהזעיק עזרה רפואית במקרה של עקיצה. נשיכת עכביש נגרמת בדרך כלל מחדירת העכביש לבגדים ונשיכתו בזמן לבישתם. שני העכבישים המסוכנים שחיים בישראל הם: אלמנה שחורה וששן חום.

הששן החום הינו עכביש קטן, חום וארוך רגליים. הנשיכה עצמה בדרך כלל כמעט שאינה מורגשת והשפעתה ניכרת רק לאחר כמה שעות. הנשיכה גורמת לפגיעה מקומית, על פי רוב קלה אך לעתים מתפתח פצע נמקי קשה. לעתים נדירות גורמת הנשיכה למחלה מערכתית קשה שעיקרה הפרעה בתפקודי קרישה. פעילות רעלנית זו מיוחסת למרכיב האנזימתי העשיר שמכיל ארס העכביש.הטיפול בנשיכת הששן החום ניתן לפי מידת הפגיעה - טיפול מקומי בעת הצורך וטיפול תומך כאשר יש מעורבות מערכתית.
אלמנה שחורה זהו מין העכבישים השני הנחשב למסוכן. נשיכתו אינה מכאיבה ולעתים אינה מורגשת כלל. הנשיכה המסוכנת היא של נקבת העכביש. התגובה לנשיכה מתפתחת בתוך דקות, אך היא עשויה להופיע גם אחרי כמה שעות. התגובה מסתמנת בכאב ובצריבה באזור הנשיכה, המתפשטים בליווי אודם לאורך דרכי הלימפה. עם התפשטות הארס חש הנפגע הרגשה כללית רעה, אי-שקט, כאבי בטן עזים וקוצר נשימה. בהמשך יעלה לחץ הדם וחום הגוף, תהיה הזעה מרובה וירבו התאים הלבנים בדם. שלב המחלה הקשה נמשך שלושה-ארבעה ימים, אך תסמיני חולשה כללית נמשכים לעתים חודשים מספר. הטיפול בנשיכת אלמנה שחורה כולל טיפול תומך לפי התופעות, ובמקרי הרעלה משמעותית - מתן נסיוב לחיסון מפני ארס העכביש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg