הבוקר: גזר הדין של ראש העיר רמת השרון
ביהמ"ש יקבע האם יצחק רוכברגר ישלח לכלא לאחר שהורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד
בית משפט השלום בתל אביב יגזור הבוקר (יום א') את דינו של ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר, שהורשע בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד, לאחר שהגיש חשבוניות אישיות כהחזר הוצאות לקרן להשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות.• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
התביעה דורשת עונש הכולל לפחות שישה חודשי מאסר בפועל, קנס כספי משמעותי וכן לקבוע כי במעשיו של רוכברגר דבק קלון. סנגוריו של רוכברגר, עו"ד ליאור אפשטיין וענת כהן, הדגישו את עברו הנקי של רוכברגר, את פעילותו הציבורית, את חלוף הזמן שעבר מביצוע העבר והעיכוב בהגשת כתב האישום וטענו כי אין מקום למאסר בפועל ולקביעת קלון בנוגע למעשיו. רוכברגר עצמו פנה במילים אחרונות לשופט דרויאן והודה בטעותו "הכרעת הדין , כמוה כגזר דין מוות בשבילי. להבנתיף את החלטת הדירקטוריון שיכולתי להגיש כל קבלה . טעות , היום אני מבין שזה טעות".
לקראת יום הדין. רוכברגר
צילום: יוסי אלוני
רוכברגר, המושעה מתפקידו כראש עיר, סיפר על המחיר האישי ששילם "עינוי דין. אני לא ישן בלילה , סיוטים בלילה , אני נשבע לאדוני בהן צדק , אני כמה פעמים אני מרגיש בלילה שהמשטרה דופקת לי בדלת ומגיעים , זה לא דבר מובן מאליו . חיי השתנו לגמרי . ולאורך כל הדרך הזאת הקפדתי תמיד לעשות את הדברים בצורה הכי טובה. יכול להיות שטעיתי בדרך אבל תקנתי את דרכיי".
השופט עידו דרויאן קבע בהכרעת הדין כי רוכברגר "פעל באופן אקטיבי להטעיה ולהסתרה - הן כאשר דיווח באופן שגרתי על הוצאות פרטיות לחלוטין של צריכה ביתית כעל הוצאות "כיבוד", "אירוח", "ציוד משרדי" ועוד; הן כאשר ענה תשובות שקריות ומטעות, בכתב ובעל-פה, כשנשאל למהותן של הוצאות פרטיות מסוימות". את הקרן להשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות תיאר כ "כקרן המנוהלת על-ידי הנהלה רשלנית במקרה הטוב ומועלת באמון במקרה הרע".
על פי כתב האישום, בין השנים 2004 ל-2007 כיהן רוכברגר כחבר דירקטוריון ולאחר מכן כיו"ר הקרן להשתלמות של עובדי רשויות מקומיות, המנהלת את חסכונותיהם של 90 אלף עובדי הרשויות המקומיות. זאת, במקביל לכהונתו כראש עיריית רמת השרון. מבחינה חוקית, אסור היה לרוכברגר לקבל שכר על עבודה נוספת מעבר לתשלום עבור כהונתו כראש העיר, אך על תפקידו כיו"ר הקרן, היה רוכברגר רשאי לקבל החזר הוצאות שהוציא לצורך ביצוע תפקידו, כאשר היקף ההוצאות הוגבל בסכום.
בחודש מרץ 2005 החליטה הקרן להעלות את הסכום מ-500 שקלים ל-6,000 שקלים, וכן שכר מנכ"ל של 7,000 שקלים לחודש. רוכברגר הקפיד להגיש קבלות מידי חודש, חלקן מזויפות, שכללו הוצאות פרטיות עבורו ועבור משפחתו, ביניהם רכישות מזון, בגדים, נעליים, טלוויזיה, מקרר, שיעורים פרטיים לבת, נסיעה של הבת לחו"ל, חגיגת בר-מצווה לילדי גיסו במסעדת פאשה, ועוד. הסכומים הצברו לכ 120,000 שקלים, בין השנים 2005-2007 . לאחר שדו"ח ביקורת של משרד האוצר חשף את אישור ההוצאות הלא- סבירות ב 2007, השיב רוכברגר את הכספים והתפטר מהקרן.
במהלך המשפט לא הכחיש רוכברגר את קבלת הכספים אך טען להגנתו, באמצעות עורכי דינו,, כי הוא פעל על פי החלטת דירקטוריון הקרן, ועל כן אין בכך פסול. לאור העובדה, שהקבלות נבדקו על ידי אנשי הקרן, וחלקן אף נפסלו, העובדה כי מדובר בהוצאות פרטיות היתה ידועה ובכירי הקרן לא מצאו בכך פגם.
השופט דרויאן התקשה לקבל את גרסתו של רוכברגר כי פעל בתום לב "הנאשם חזר ותיאר את עצמו כאדם מפוזר ושכחן, שאינו מטריד את עצמו בשאלות הקטנות של החזרי ההוצאות, וכך גם תואר על-ידי אחרים. הנאשם יצר אפוא תדמית שובת-לב של אדם פעלתן השקוע מעלה-ראש בעשייה ציבורית ומזניח את טובתו שלו", כתב בהכרעת הדין.
השופט דרויאן עמד על סתירות שהתגלו בגרסתו של רוכברג, שבתחילה טען כי כל ההוצאות היו פרטיות אך בתגובת ההגנה לכתב האישום נטען שהתשלומים לבתי קפה ולמסעדות היו בגין מפגשים הקשורים לקרן. "לא כך עולה מריבוי מקרים אלו בסופי שבוע, חגים ושעות לילה מאוחרות, ללא הסבר, וכשלא הובא ולו בדל-ראיה לקיום מפגש שכזה לצרכי הקרן. שינוי הגרסאות מקשה אף-הוא על מתן אמון" כתב השופט דרויאן. עוד הוא התייחס לנזק שגרם רוכברגר לקרן, שזכתה לפרסום שלילי. "הקרן הוצגה כחסרת יכולת למנוע שימוש פסול בכספי העמיתים שנתנו בה אמונם, ואף גרוע מכך - כקרן המנוהלת על-ידי הנהלה רשלנית במקרה הטוב ומועלת באמון במקרה הרע. דומה כי אין צורך להכביר מילים על חומרת הנזק שנגרם לקרן, כאשר מתגלה כי כספי עמיתים הוטו לצריכה פרטית ופזרנית של יושב הראש שלה, במסווה של החזר הוצאות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם