נחשף: אשת אייכמן ביקרה בתאו לפני שהוצא להורג
בפתק מצהיב של יומן בית הכלא שנמצא בארכיון המדינה, נחשף לראשונה ביקורה של ורה אייכמן בישראל. שרת החוץ בזמנו גולדה מאיר לחברי ועדת חוץ וביטחון: "לא נוכל לעמוד בפני העולם שלא אפשרנו לה לבוא לראות אותו בפעם האחרונה"
במלאת 53 שנים להוצאתו להורג של אדולף אייכמן, ארכיון המדינה חושף שני עניינים עיקריים בנוגע לימיו האחרונים של רב המרצחים הנאצי: דיון בממשלה בשאלה האם לאחר שנדחה ערעורו של אייכמן על פסק הדין, יש להמליץ לנשיא המדינה לחון אותו, ודיון בממשלה שבו החליטו השרים לאפשר לאשתו של אייכמן לבקר אותו בתאו בבית הכלא, לפני הוצאתו להורג.עוד כותרות ב-nrg:
- מאבק התלמידות: פמיניזם נוסח קים קרדשיאן
- ב"שיעור האחדות" בתיכון - הרצוג תקף את בנט
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
ביקורה של ורה אייכמן בישראל היה סוד כמוס ועד עתה לא נמצא תיעוד שמאשר אם היא אכן הגיעה לבקר את בעלה בתאו. אולם כעת אותר לראשונה יומן בית הכלא ובו הרישום שמאשר שאשתו של אייכמן הגיעה לבקר את בעלה ב-30 באפריל 1962 ושהתה עמו כשעה וחצי. מאחורי פרגוד ליוו אותה מפקד המחוז ושתי קצינות שב"ס.
מאז שהודיע ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, בכנסת במאי 1960 על חטיפתו של אדולף אייכמן בארגנטינה והבאתו למשפט בישראל ועד להוצאתו להורג חלפו שנתיים. משפטו נפתח באפריל 1961. פסק הדין, שגזר עליו עונש מוות, ניתן בדצמבר של אותה שנה, והדיון בבית המשפט העליון על הערעור שהגיש סנגורו, ד"ר רוברט סרווציוס, נערך במאי 1962. לאחר שחמשת שופטי בית המשפט העליון דחו את הערעור, ולאחר שנשיא המדינה, יצחק בן-צבי, דחה את בקשת החנינה, הוצא גזר הדין לפועל בלילה שבין ה-31 במאי לאחד ביוני 1962, השבוע לפני 53 שנים.
הציבור בישראל ועיתונות התקופה תמכו בהוצאתו להורג של אייכמן באופן כמעט מלא, בהמשך טבעי להסכמה הרחבה בדבר לכידתו והעמדתו למשפט בישראל. תליית אייכמן נתפסה כהתגלמות של צדק וכהוכחה לניצחון ריבונותה של ישראל, שהצליחה להביאו למשפט. מעטים היו קולות הנגד.
בפרסומים קודמים של אתר ארכיון המדינה לעת חמישים שנה למשפט אייכמן מצויות דוגמאות ממכתבים רבים השמורים בארכיון המדינה, שנכתבו אל ראש הממשלה, אל נשיא המדינה ואל השופט לנדוי, שמשקפים עמדות שונות ביחס לשאלת ההוצאה להורג של אייכמן.
גם בממשלה עצמה נשמעו ברגע האחרון קולות שונים ביחס לעצם שאלת ההוצאה להורג של אייכמן. את המסגרת לדיון הגדיר בישיבה, שהתקיימה ב-29 במאי, אותו היום שבו נדחה הערעור, ויומיים לפני ההוצאה להורג, היועץ המשפטי לממשלה, גדעון האוזנר, שהיה התובע במשפט. האוזנר הסביר לחברי הממשלה מדוע לדעתו עליהם להמליץ לנשיא שלא לחון את אייכמן.
חודשיים לפני ביצוע גזר הדין העבירה אשתו של אייכמן באמצעות סנגורו בקשה לשר המשפטים, דב יוסף לפגוש את אייכמן לפני ההוצאה להורג אם זו תתבצע. יוסף העלה את הסוגיה בפני הממשלה ב-18 במרץ 1962 ואמר להם שבן-גוריון חשב שיהיה לישראל קשה לעמוד בביקורת בינלאומית אם לא תאפשר את הביקור ועל כן יש לעשות זאת במהירות ובחשאיות ואם אפשר – בתוך 24 שעות.
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה ביום זה לדון בבקשתה של ורה אייכמן לבקר את בעלה בכלא. שרת החוץ גולדה מאיר אמרה: "נתקבלה בקשה מאשתו של אייכמן שבמקרה שיאשרו את פסק-הדין ולא תהיה חנינה, שתהיה לה אפשרות להתראות איתו. הממשלה החליטה על כך בחיוב. לא נוכל לעמוד בפני העולם בטענה זו שלא אפשרנו לה לבוא לראות אותו בפעם האחרונה".
עוד אמרה מאיר כי "זה ייעשה בתנאי אחד מפורש: היא תבוא, יאפשרו לה לראות אותו, ומיד תצא מהארץ. זה עלול להיות 24 שעות דבר כזה אבל לא יותר".
באותו יום הציגה מאיר את החלטת הממשלה גם בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת: "אני מתארת לי שרובנו בוודאי לגמרי שלמים עם כל המהלך...אבל ידוע שיש "צדיקים" רבים בעולם שהתעוררותם עכשיו תהיה הרבה יותר גדולה מהתעוררותם בזמן השואה. ולא נחוץ לנו לתת להם איזה פתחון פה בדבר שהוא לגמרי הומניטרי סביר, שבמקרה זה, מי שלא יהיה הפושע – תינתן רשות לבני המשפחה לראות אותו...אין לי גם שום סנטימנטים לאשתו אבל אין כל טעם שאנחנו נכביד על עצמנו בדבר שאינו גורם לנו שום נזק".
חבר הכנסת יעקב חזן הסכים עם ההחלטה ורק ביקש לדאוג שיעשו סידורים כאלה "שהיא לא תעזור לו לעבור באופן יותר מידי הומאני לעולם הבא". על כך השיבה גולדה שכך יהיה ובכל מקרה - בזמן שוורה אייכמן תהיה בארץ לא ידע על כך איש: "איש גם אינו מעוניין שהיא תעבור לעולם הבא בזמן היותה בארץ".
האם אכן ביקרה ורה אייכמן את בעלה לפני הוצאתו להורג? השופט גבריאל בך, שבזמן המשפט היה סגן פרקליט המדינה ומי שהיה אחראי על הכנת התביעה וביצועה, ואיש המשטרה, פקד מיכאל גולדמן-גלעד שהיה קצין חקירות בלשכה 06, זוכרים שוורה אייכמן הייתה בישראל אולם אינם בטוחים בתקופה שבה התקיים הביקור.
אישור ממוסמך לדבריהם נמצא בתיק של שירות בתי הסוהר. ביומן אירועים של בית הסוהר, המתעד כל פעולה בקשר לאייכמן מאז שהועבר לכלא רמלה ועד ההוצאה להורג, נמצא רישום מיום שני, 30 באפריל 1962, לפיו 20 דקות אחרי חצות הליל נכנסו לתא הביקור בכלא רמלה מפקד היחידה, אברהם מרחבי, שתי קצינות של השב"ס ואשתו של אייכמן.
המבקרים עזבו את תא הביקור בשעה 01:43 לפנות בוקר. 01:50 קצין תורן יחד עם הסוהרים החזירו את האסיר לתאו אחרי גמר הביקור. ב- 10:00 בבוקר, מספר שעות לאחר מכן, קיבל אייכמן נייר מכתבים כדי לכתוב עליו מכתב תודה לנציב שירות בתי הסוהר ב-10:40 האסיר החזיר את נייר המכתב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם