בחירות מקומיות: מי יחליף את ראשי המועצות שנבחרו לכנסת?
בערד ובמועצות האזוריות גלבוע ואשכול יצאו התושבים לבחור את נציגיהם, בתום מערכת בחירות מתוחה וסוערת
במועצות האזוריות אשכול וגלבוע וכן בעיר ערד יערכו הבוקר (יום ג') בחירות מקומיות לראשות הרשות, חודשיים לאחר השבעתם של שלושה חברי כנסת ששימשו עד לאחרונה כראשי הרשויות הללו.עוד כותרות מהעולם ב-nrg:
- האו"ם קיבל לשורותיו ארגון המשתייך לחמאס
- הותרו לפרסום שמות בני המשפחה שנהרגו בתאונה
- סקר בארה"ב: אובמה מפסיד בקרב מול דאעש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
21,324 בעלי זכות הצבעה בערד יצאו לקלפיות ויכריעו מי ימלא את תפקידה של ראשת העיר הקודמת, ח"כ טלי פלוסקוב, אשר נבחרה לכנסת מטעם מפלגת כולנו. על התפקיד מתחרים עו"ד ניסן בן-חמו (41), יושב ראש האופוזיציה ונציג מפלגת יש עתיד, וכן ולד סנדלרסקי, מועמד הליכוד ומי ששימש כעוזרה של ראשת העיר פלוסקוב.
מערכת הבחירות נערכת בתום שנה של משברים קשים בעיר הדרומית, ובראשם סגירת מפעל המגבות המקומי הוותיק וגל פיטורים במפעלים נוספים בעיר, שבמסגרתם נוספו 300 עובדים למעגל האבטלה. באוקטובר האחרון הוצב במסגרת הפגנה המונית ארון קבורה בכיכר העיר המרכזית, שעליו נכתב: "ערד כסמל למצבה האנוש של העיר".
שני המתמודדים מציבים את נושא התעסוקה בראש סדר העדיפויות שלהם, וקוראים להחזיר את ערד לימיה היפים. בעוד שסנדלרסקי נאחז בקשריו עם השלטון המרכזי, בן-חמו מבקש להשקיע בהבאת משקיעים ויזמים פרטיים לעיר.
במוקד מערכת הבחירות הסוערת עומד גם נושא ההתחרדות העירונית: כ–20 אחוז מתושבי ער הם חרדים, רובם חסידי גור, שהגיעו לאזור במרוצת השנים. בן-חמו המתנגד בבירור להתחרדות העירונית, נהנה מתמיכת הציבור החילוני בעיר ומהגב של מרבית חברי המועצה. מנגד, בסנדלרסקי, הנהנה מתמיכת חברי הכנסת של הליכוד, תומכים חלקים מהציבור החרדי הרואים בו את הרע במיעוטו. הקרע בער הגיע לשיא כאשר על כרזות בחירות של בן-חמו שנכתבו בשפה הרוסית הוצגו צילומים בשחור-לבן של חרדים המחטטים בזבל, כתרחיש מסוכן בעתידה של העיר.
במועצה האזורית אשכול יצאו לקלפיות כ-10,280 בעלי זכות הצבעה, לאחר שראש המועצה בשבע השנים האחרונות, חיים ילין, נבחר לכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. על ראשות המועצה מתמודדים גדי ירקוני מקיבוץ נירים, ראש המועצה לשעבר, אורי נעמתי מקיבוץ רעים ורן גויטע ממושב שדי-אברהם.
ירקוני (48), מרכז המשק בקיבוצים כיסופים ונירים, נפצע באורח קשה ביום האחרון של מבצע "צוק איתן" באירוע שבו נהרגו שני חבריו, זאביק עציון ז"ל ושחר מלמד ז"ל. במטח פצצות המרגמה הקטלני שהרג את חבריו הוא איבד את שתי רגליו, ולאחר תהליך שיקום ממושך שב וצעד בכוחות עצמו, ואף חזר למלא את תפקידיו.
על סדר היום בבחירות, שנה לאחר מבצע "צוק איתן", עומד בראש ובראשונה הנושא הביטחוני. בריאיון ל-nrg
בפתח מערכת הבחירות הסביר ירקוני כי שקט הוא המצרך היקר והחשוב ביותר כעת לתושבי אשכול, במטרה לאפשר להם להתאושש מהקיץ האחרון.
"אסור שיהיה פה עכשיו עוד סבב לחימה", הוא אמר, "היינו חזקים בסבבים האחרונים, אבל ב'צוק איתן' כל צמודי הגדר חטפו טראומה בגלל חוסר המענה של המדינה, שסירבה לפנות יישובים. בפעם הבאה כבר לא יהיה החוסן הזה", הזהיר ירקוני.
לדבריו, "חייבים לייצר פה שקט וביטחון עכשיו. אני לא מדבר על שלום - שלום הוא השלב האחרון. ראש מועצה עתידי לא אמור לתת את הפתרון אלא לייצר את הדרישה,- ואני דורש פה שקט, הסכם של שקט לטווח ארוך. אם ראש הממשלה הנבחר לא יודע איך לעשות זאת, אז בבקשה שיפנה את המקום למישהו אחר".
נושא נוסף המעסיק את התושבים הוא "רפורמת הקרקעות" וצדק חלוקתי בין המגזר המושבי לקיבוצי במועצה, וכן הקמתו של בית ספר יסודי חדש.
במועצה האזורית גלבוע יצאו 20,294 בעלי זכות הצבעה לקלפיות, וזאת לאחר שראש המועצה לשעבר דני עטר נבחר כחבר כנסת מטעם המחנה הציוני כנציג המושבים והקיבוצים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם