ראשי » חדשות » בארץ

סוף לתפרים? פיתוח ישראלי יאפשר ריפוי באמצעות לייזר

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לעשות שימוש בקרן לייזר כדי לאחות קרנית – פיתוח שעשוי להחליף את שיטת התפירה המסורתית. בעולם עוקבים מקרוב אחר התגלית. "כמו לחמם ביצה קשה"

מהפיכה בדרכי הטיפול: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להשתיל קרניות ו"להלחים" אותן למקומן בעין באמצעות מערכת חכמה, המבוססת על לייזר וסיב אופטי – תגלית שיכולה להחליף את שיטת "התפרים" ולאפשר איחוי פצעים באמצעות לייזר.

עוד כותרות ב-nrg:
הצעת חוק: התעללו בבעלי חיים בחברה? הבוס ייענש
מה העונש על גידול שלושה שתילי מריחואנה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לאורך שנים ארוכות, לא חל שינוי בטכניקת איחוי הרקמות בה עשו הרופאים שימוש: גם היום נוהגים המנתחים לתפור חתכים ופציעות שונות באמצעות שימוש בחוט ומחט. התוצאה – איכות התפר והצלקת שהוא מותיר אחריו – תלויה במיומנותו ובניסיונו של הרופא. השיטה החדשה מאפשרת למנתח להשיג תוצאה מצוינת, כשהוא עושה שימור בקרן לייזר שמאפשרת  איחוי חתכים ברקמות ללא תפרים. 
 
לדברי פרופ' אברהם קציר, ראש הקבוצה לפיסיקה שימושית בבית הספר לפיסיקה ואסטרונומיה.  הרעיון הבסיסי של איחוי חתכים על ידי חימום בקרן לייזר אינו חדש ועלה לראשונה כבר בשנות ה-60'. של המאה הקודמת. במהלך השנים נערכו ניסיונות רבים לבצע איחוי באופן זה, אך רובם ככולם לא עלו יפה. הסיבה לכישלונות העבר נעוצה בהתעלמות מהפקטור המשמעותי ביותר – החום. "אנחנו מאמינים שמצאנו את המפתח לביצוע מוצלח: בקרה קפדנית על הטמפרטורה של האזור המחומם על ידי קרן הלייזר במהלך איחוי הרקמות", אמר קציר.

קציר הסביר, כי איחוי הרקמות דומה לחימום ביצה: אם תחממו אותה ל-20 מעלות, לא יקרה לה דבר, בטמפרטורה של 70 מעלות, היא תהפוך לביצה קשה, ובחום של 200 מעלות, היא תהפוך לביצה שרופה. כאמור, למרות שהטמפרטורה המדויקת מהווה כן גורם קריטי בהליך כולו, עד היום, רוב המחקרים שעסקו בנושא כלל לא מדדו אותה. "הנחנו שהטמפרטורה המתאימה ביותר, שתאפשר לרקמות להתאחות בצורה אופטימלית, היא 65 מעלות צלסיוס – ממש כמו בישול ביצה קשה".

לפני שנים אחדות פיתחו החוקרים באוניברסיטת תל-אביב טכניקה חדשה לאיחוי רקמות, שהסתמכה על הידע הייחודי שלהם, ושילבה שני סיבים אופטיים מהסוג המיוחד: סיב אופטי אחד העביר קרינת לייזר שבאמצעותו חוממה נקודה על הרקמה המיועדת לאיחוי;  סיב שני, שהיה צמוד לסיב הראשון,  שימש למדידת הטמפרטורה של אותה נקודה, ומעגל בקרה איפשר לשמור על טמפרטורה אופטימלית של 65 מעלות בנקודת האיחוי. שפתות החתך הוצמדו זו לזו, והנקודות לאורכו חוממו עד לאיחוי מלא. בדרך זו התקבל איחוי חזק, מבלי לגרום נזק.

קרדיט: רויטרס
 
לאחר שעברה בהצלחה מבחני מעבדה, שכללו שימוש ברקמות מתות וחזירים חיים, קיבלה המערכת את אישורו של משרד הבריאות לבצע ניסויים בבני אדם. עד כה בוצעו עשרה ניסויים במהלך ניתוחי הוצאת כיס מרה.

בהמשך הדרך צופים החוקרים עוד שימושים רבים לטכנולוגיה החדשה, המבוססת על סיב אופטי בודד, וביניהם: איחוי רקמות במוח ובאיברים פנימיים, מיקרוכירורגיה של כלי דם זעירים, ניתוחים בתוך הגוף באמצעות מערכות רובוטיות, רפואת חירום וניתוחים בשדה הקרב, ניתוחים פלסטיים, ניתוחי אף אוזן גרון בילדים קטנים ועוד. "למעשה, בכל מקום בגוף שבו מתבצע ניתוח, אפשר יהיה להשיג בדרך זו איחוי טוב יותר, ללא תפרים, ועם צלקות מינימליות," מסכם פרופ' קציר.

המחקר זכה לתהודה רבה בעולם, ואף פורסם לאחרונה בכתב העת Proceedings of SPIE, ובתחקיר מיוחד של סוכנות הידיעות "רויטרס".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg