ריבלין: מחצית מהתלמידים בכיתות א' אינם ציונים
בדברים שנשא בכנס הרצליה טען נשיא המדינה כי צה"ל הפסיק לשמש כור היתוך לחברה הישראלית, ששני מיעוטים גדולים בה כבר לא מגדירים את עצמם "ציוניים". "האם אנחנו נכונים לוותר על צה"ל ככרטיס הכניסה לישראליות ולמשק הישראלי?"
לא להדחיק - לחדש את התקווה: נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין תיאר היום (א') את ה"סדר ישראלי החדש" - כינוי למציאות הדמוגרפית של ישראל בת ימינו, וקרא למציאתו של מכנה משותף חדש לחברה הישראלית - על רקע העובדה שצה"ל הפסיק לשמש ככור היתוך, ושחלק גדול מהעם לא מגדיר את עצמו כציוני (החרדים והערבים). "הסדר הישראלי החדש הוא איננו נבואת זעם עתידנית זוהי מציאות", אמר ריבלין, בדברים שנשא בכנס הרצליה.עוד כותרות ב-nrg:
נתניהו לרישאר - תוכל לספק הסברים - בישראל
היועמ"ש על שקד: "תפיסה בלתי מבוססת לגבי משילות"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חי מכנס הרצליה:
"בשנות ה-90, החברה הישראלית הייתה בנויה מרוב ממלכתי ציוני ברור ומוצק, כשלצידה שלושה מיעוטים: מיעוט דתי לאומי, מיעוט ערבי ומיעוט חרדי. התמונה הזאת, אולי קפאה בראשו של רוב הציבור הישראלי. של התקשורת. של המערכת הפוליטית. אבל המציאות בינתיים השתנתה בתכלית", אמר.
"כיתות א' היום מורכבות מכ-38% חילונים, כ-15% דתיים לאומיים, כרבע ערבים וקרוב לרבע חרדים. דבר אחד ברור: התהליכים הדמוגרפיים המעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית יצרו למעשה 'סדר ישראלי חדש', שבו החברה הישראלית מורכבת מארבעה מגזרים, ואם נרצה - ארבעה 'שבטים' מרכזיים: שונים מהותית אלה מאלה, שילכו ויתקרבו זה אל זה בגודלם", אמר הנשיא.
המציאות החדשה, טען הנשיא, מעמתת את הסקטורים הציוניים בחברה הישראלית עם "שאלות נוקבות". "האם אנחנו, בני הציבור הציוני, מסוגלים להשלים עם כך ששתי קבוצות משמעותיות, מחצית האוכלוסייה העתידית בישראל- אינן מגדירות את עצמן ככאלה? האם אנחנו, בכלל נכונים לוותר על השירות בצבא, כ"כרטיס הכניסה לישראליות" ולמשק הישראלי? ותחת זאת, להסתפק בשירות אזרחי או קהילתי? ומנגד, האם המגזר הערבי והחרדי נכונים לתרום את חלקם לעיצובם של ישראליות זאת, והמשק הישראלי, לשירות אזרחי או קהילתי, מתוך תחושת אחריות ומחויבות?".
ריבלין טען שבניגוד לחלוקה מעמדית בין עשירים לעניים או בין ימין לשמאל, לא ניתן לטשטש את החלוקה בין "ארבעת השבטים". המבנה החברתי החדש, טען ריבלין, "נתפס כאיום על אופייה החילוני ליברלי של מדינת ישראל מצד אחד ועל המפעל הציוני מצד שני". ילדי ישראל, הוסיף, "מתחנכים לתפיסה שונה בתכלית לגבי ערכי היסוד ואופייה הרצוי של מדינת ישראל".
לדבריו, עובדה זו מעוררת ספק לגבי ציביונה של מדינת ישראל בעתיד. "האם תהיה זאת מדינה חילונית וליברלית, יהודית ודמוקרטית? האם תהיה זאת מדינת הלכה יהודית? או דמוקרטיה הלכתית? האם תהיה זאת מדינת כל אזרחיה או לאומיה?", אמר.
כפיתרון אפשרי, הציע ריבלין "ארבעה יסודות" שיהוו מכנה משותף לחברה הישראלית: תחושת ביטחון של כל מגזר, אחריות משותפת לגורלה ועתידה של מדינת ישראל, הוגנות שיוויון ומניעת אפליה ויצירת "פסיפס ישראלי" שיממש את הפוטנציאל הגלום בעושר התרבותי המרכיב אותו. הנשיא טען כי הצורך בבניית כור היתוך הפך לדוחק, במיוחד לאור העובדה שצה"ל הפסיק להיות המכשיר העיקרי "לעיצוב הישראליות".
"בסדר הישראלי המתהווה, קרוב למחצית האוכלוסייה, אינה משרתת בצה"ל. הישראלים ייפגשו לראשונה, אם בכלל, רק בשוק העבודה. ממילא, הבורות ההדדית והיעדר השפה המשותפת בין ארבעת המגזרים הללו, שהולכים ומידמים בגודלם, רק מגבירים את המתח, הפחד, העוינות והתחרות ביניהם". בנוסף קרא ריבלין לצמצום הפערים החברתיים ולהגדלת שיעור ההשתתפות בשוק עבודה בקרב הציבור החרדי והערבי.
"את השותפות שנדרשת בסדר הישראלי החדש, נצטרך ליישם בכל זירה וזירה בחיינו. יהיה עלינו להבין כיצד נראה חינוך לשותפות, בהינתן מערכות חינוך נפרדות. כיצד מתנהלים משק ומגזר ציבורי שמצטיינים בגיוון תעסוקתי. כיצד נראית תקשורת שמצליחה לשמש גם כפלטפורמה משותפת. אקדמיה שאינה מתפשרת על איכות אבל יודעת לייצר סביבה תרבותית רגישה. פוליטיקה ושיח פוליטי שמביאים בחשבון את הרגישויות והיסודות של השותפות. רק כך, יחד ובשותפות, נוכל לחדש תקווה ישראלית", אמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם