אנטי-טראומה: "חיסון פסיכולוגי" לילדי עוטף עזה

מחקר חדש באוניברסיטת תל אביב מציע טיפול נפשי לילדי הדרום, בעקבות הסבל שחוו במהלך מבצע צוק איתן. "בלי מענה הולם, הפגיעה הנפשית תמשיך ללוות אותם במשך השנים"

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו "חיסון פסיכולוגי" שנבדק לראשונה לאחר צוק איתן. במסגרת המחקר, הוענק טיפול רגשי ונפשי ייחודי לילדי עוטף עזה במטרה לחזק את עמידותם בפני הטראומה שחוו במהלך הקיץ האחרון.

עוד כותרות ב-nrg:
תיאטרון אלמידאן: "לא נשחק אותה ציונים פתאום"
הסרט על יגאל עמיר לא יוקרן בפסטיבל ירושלים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

תוצאות המחקר, שנערך על ידי פרופסור מישל סלואן, מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, גילו שילדים שנחשפו לתכנית ידעו להתמודד עם המצוקות שחוו, בצורה טובה יותר מאשר הילדים ששובצו לקבוצת הביקורת שלא נחשפה לתכנית.

חיזוק ''גורמי העמידות''. ילדים מאחורי מיגוניות בעוטף עזה צילום: איי.אף.פי

סלואן מצאה כי שלושה גורמים עשויים למתן את הקשר שבין חשיפה לאלימות – גם כזו שנחוותה במהלך מלחמה: יכולת לגייס תמיכה חברתית, דימוי עצמי ותחושת מסוגלות עצמית. "גורמי העמידות" האלו, התחזקו בעזרת התכנית בה השתתפו הילדים. "ברגע שהצלחנו לבודד את 'גורמי העמידות' החלטנו לחזק אותם באמצעות תכנית התערבות יעילה, מעין 'חיסון פסיכולוגי', על מנת למתן את הקשר בין החשיפה לאלימות להשפעות הפסיכולוגיות הקשות", אמרה.

מידע עם תום מבצע "צוק איתן" חילקה סלואן מספר שאלונים ל-494 ילדים מהדרום בגילאי 14-19, שכללו שאלון דמוגרפי, שאלון חשיפה לאלימות פוליטית, שאלון של סטטוס פסיכולוגי-פסיכיאטרי, וכן שאלון הבודק את "גורמי העמידות". הילדים חילקה סלואן לשתי קבוצות שוות מבחינה מספרית וגילאית, סוציואקונומית, מגדרית וכדומה. קבוצה אחת קיבלה את תכנית ההתערבות ואילו הקבוצה האחרת שימשה כקבוצת ביקורת.

לאחר איסוף הנתונים, ביקשה סלואן להעצים באמצעות תכנית בית ספרית. המורים קיבלו חוברות הדרכה בנושא, ועברו השתלמות בנוגע לפעילויות שיחזקו את גורמי העמידות. במסגרת אחת הפעילויות התבקשו התלמידים לרשום את שמם של "סוכני התמיכה" שלהם: הורים, אחים ומחנכים, דבר שיסייע להם להיעזר בהם בעת הצורך. "זה נותן קרקע פורייה לדיון: איזה 'סוכנים' לא נגישים. ואיזה כן. ולאיזה סוגי תמיכה זוכים מהם", הסבירה.

בעוד שבכל הנוגע לקבוצה שנטלה חלק במחקר דווח על שיפור ביכולת ההתמודדות של התלמידים, הרי שבקבוצת הביקורת שלא השתתפה בתכנית, התעצמו סימפטומים של חרדה, דיכאון, פאניקה, פוביות והתנהגות תוקפנית. "אם אין מענה הולם למצוקה פסיכולוגית של ילדים, כמו שהם חוו אותה ב'צוק איתן', אז לא רק שהפגיעה בהם לא יורדת עם הזמן אלא שהיא ממשיכה ללוות אותם במשך השנים", אמרה סלואן. תוצאות התכנית יוצגו בכנס מיוחד של מרכז אדלר לחקר ההתפתחות והפסיכופתולוגיה של הילד באוניברסיטת תל אביב, שיערך מחר תחת הכותרת: "חוסן בצוק העיתים: השפעת המצב הביטחוני על תושבי הדרום".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg