מערת קסם: מזון נמצא בשיניים בנות 400 אלף שנה
חוקרים ישראלים הצליחו לחשוף מה אכלו בני האדם לפני מאות אלפי שנים. בין היתר נמצאו שיירי פחם, זרעים ואפילו כנף של עש
ללא קיסם, בתהליך מורכב: חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו להפיק אבנית משלוש שיניים של בני אדם קדומים ממערת קסם שבישראל. ניתוח האבנית חשף חלקיקי פחם, ראיות ישירות לשימוש במזון צמחי ואפילו חלק מכנף של עש – שנלכדו וכוסו באבנית השן לפני כ-400,000 שנה.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מערת קסם נחפרת ונחקרת כבר מאז משנת 2000 על ידי חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב והניבה עד כה שורה של ממצאים ארכיאולוגיים המרתקים את העולם. לדברי פרופ' רן ברקאי מאוניברסיטת תל אביב, מערת קסם, הסמוכה לראש העין, מייצגת שלב יוצא דופן באבולוציה הביולוגית והתרבותית של האדם. אתרים דומים למערת קסם פזורים בכל מרחב דרום הלבנט – מקסם ועד סוריה – אבל מבחינת השימור אין דומה למערה זו.
במערת קסם נמצאו עד כה העדות הקדומה ביותר לשימוש קבוע באש לצליית בשר, עדות קדומה למחזור כלים והעדות הקדומה ביותר להימצאותו של טיפוס אנוש שעשוי להיות האב הקדמון של בני אדם מודרניים באזורנו – ממצא המאתגר את התפיסה המקובלת לפיה מוצא האדם הנבון ממזרח אפריקה.
בחינה מדוקדקת של שיני אדם שנמצאו במערת קסם העלתה, כי הן אינן שייכות לבני אדם מודרניים, וגם לא לאבותינו ההומו ארקטוס או לאחינו הניאנדרטליים. השיניים הן של מין השייך לשושלת חדשה של אדם והוא חולק מאפיינים גם עם האדם הניאנדרטלי וגם עם האדם הנבון.
סיבה אפשרית לשינויים בביולוגיה ובתרבות של תושבי מערת קסם ולהופעת תופעת הצלייה של הבשר, היא היעלמותם של הפילים מהדיאטה המקומית. לדברי פרופ' ברקאי, מינים שונים של בני אדם חיו כאן מיליון שנה ואכלו פילים. לפני כ-400 אלף שנים נעלמו עצמות הפילים מאתרי המגורים והפעילות של האדם. "פיל זאת חבילת קלוריות מדהימה. חישבנו ומצאנו שמבחינה תזונתית, פיל אחד שווה 80 יחמורים לפחות. היעלמות או היכחדות הפילים דחפה את בני האדם להתאים את עצמם לסביבה החדשה, גם מבחינה ביולוגית וגם מבחינה תרבותית. הייתה העדפה לבני אדם קלי רגליים ובעלי יכולת קוגניטיבית מפותחת. שינויים אלה עודדו את השימוש באש לצורך צליית בשר, על מנת להפיק יותר קלוריות מהיחמורים".
הרעיון לנסות להפיק אבנית משיניים של בני אדם במערת קסם מגיע בעקבות פרסום מאמר המתאר ממצאים שהופקו מאבנית של נאנדרטלים באירופה בני 50,000 שנה. כדי לבדוק את השיניים ממערת קסם החוקרים יצרו קשר עם פרופ' קארן הארדי, שמשתמשת בטכנולוגיה חדישה על מנת להפיק אבנית משיניים. בתחילה העלתה פרופ' הארדי ספקות, משום שמעולם לא עבדו על שיניים של בני אדם קדומים בני 400,000 שנה. בסופו של דבר היא הצליחה להפיק אבנית משלוש שיניים שנמצאו במערה. "אחר כך, בתהליך כימי מורכב, בדקנו מה היה בין השיניים בשעה שהאבנית נוצרה והתוצאות היו מפתיעות מאוד".
בתוך האבנית הקדומה נמצאו חלקיקי פחם – עדות ישירה ראשונה לשאיפת עשן. "כולם מדברים על האש כעל פלא ונס של קידמה. אבל כמו כל סוג אחר של קידמה – גם האש באה עם מחיר סביבתי כבד. בני האדם האלה למדו לצלות בשר, אבל התגלית הזאת עלתה להם בבריאות. הם חיו במערה ושאפו את העשן מן המדורות שהם עצמם הבעירו. יש להניח שלשאיפת העשן הייתה השלכה על בריאותם של תושבי המערה וכי היה עליהם למצוא פתרון יצירתי לבעיית שאיפת העשן, בעיה שמלווה את המין האנושי מאז ועד היום".
ממצא שני באבנית הוא שיירי אוכל צמחי, הכולל כמה סוגי עמילנים שמקורם בזרעים למיניהם. מדובר בעדות ישירה ראשונה לכך שבני האדם במערת קסם אכלו מזון מן הצומח. "לתפיסתנו, בני אדם פרהיסטוריים אכלו בעיקר בשר ושומן, אבל אין ספק כי אכלו גם מזון צמחי. מה שמעניין כאן הוא סוג הראייה. גם בעבר מצאו זרעים באתרים פרהיסטוריים, אבל כאן העדות היא חד משמעית וישירה: אלה זרעים שנלכדו להם בין השיניים". בנוסף, החוקרים מצאו באבנית סיבים צמחיים – מבלי שיוכלו להכריע אם שוכני מערת קסם השתמשו בשיניים כדי לעבד את הסיבים או האם השתמשו בסיבים כדי לנקות את השיניים, כמו חוט דנטלי.
"התמונה המתבהרת, אם כן, היא של שינוי ביולוגי ותרבותי הדרגתי מהומו ארקטוס לאדם חדש, כלומר מאבותינו אלינו. חלק מרכזי בשינויים התרבותיים יש לייחס לראשית השימוש באש לצליית בשר, ועדות ישירה לכך נמצאה לראשונה גם באבנית השיניים של תושבי מערת קסם", אמר פרופ' ברקאי.
וכאילו כדי להשלים את התמונה הזאת של האש, באחת השיניים אפילו נמצאה חתיכת כנף של עש. "בן אדם בלע עש וחתיכה מהכנף של העש נדבקה אל אחת משיניו. 400,000 שנה לאחר מכן אנחנו יודעים להפיק את החתיכה הזאת מהאבנית ולומר שמדובר בעש".
את המחקר החדש ערכו פרופ' רן ברקאי, פרופ' אבי גופר וד"ר רחל שריג מאוניברסיטת תל אביב. בשיתוף עם פרופ' קארן הארדי ממכון המחקר הקטלוני ICREA, אניטה ראדיני וסטפן באקלי ממכון BioArCh שבאוניברסיטת יורק ולס קופלנד מאוניברסיטת סידני. תוצאות המחקר התפרסמו היום בכתב העת Quaternary International.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם