כפר רג'ר: הצצה נדירה לתרבות העלווית

בבית הספר המקומי יוצגו כלי חקלאות ישנים, התנור המתקדם הראשון בכפר, טלפון חוגה ופריטי דת. "אם לא נשמור עכשיו על המורשת שלנו, לא נוכל להתמודד עם אתגרי העתיד", אמר יוזם התערוכה

בכפר הישראלי החצוי רג'ר שבגבול לבנון חנכו השבוע מוזיאון מיוחד המגולל את סיפורה המיוחד של בני העדה העלווית בישראל, המונה כ-2,500 איש בלבד. הכניסה לכפר זה אסורה בשל מיקומו על גדר הגבול ובגלל המציאות הביטחונית המורכבת השוררת באזור בשני העשורים האחרונים.

עוד כותרות ב-nrg:
• אחרי השרב - התקררות. איפה יש סיכוי לגשם?
• אז מה עדיף להיות: אמא לבנים או לבנות?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

התושבים בכפר, שחציו מצוי בשטח לבנון וחציו בישראל, החליטו להנציח את מורשתם ולתעד את המציאות מלאת חששות שבה הם חיים, במטרה להנחיל לילדיהם את המאבק התרבותי הפנימי שלהם: זהות סורית, אזרחות ישראלית ובעלות לבנונית, לצד היסטוריה שהם גאים בה. שני מורים בבית הספר המקומי, עלי שמאלי ומחמוד חטיב, יזמו את הקמת האתר, מתוך רצון לשמר את הסיפור של בני העדה בישראל וכאות הערכה לאחמד פתלי, ראש המועצה הנערץ על בני הכפר.

המוזיאון בכפר רג'ר. ''הכניסה לכפר אסורה בשל מיקומו על הגבול'' צילום: אנצ'ו ג'וש ג'יני

כפר רג'ר. ''הצצה נדירה לתרבות העלווית'' צילום: אנצ'ו ג'וש ג'יני

בהקמת המוזיאון, השוכן בבית האבן העתיק שעומד במרכז בית הספר היסודי במקום, השתתפו כל תושבי הכפר והתלמידים. לצד כלי חרס שבהם הכינו נשות הכפר חמאה וגבינת לבנה מוצגים במוזיאון כלי חקלאות ישנים, כלי עבודה ובניין, וכן התנור ה"מתקדם" הראשון שהגיע לכפר מדמשק הבירה בשנות החמישים. לוחית הטרקטור הראשון שהגיע לכפר, טלפון החוגה הראשון משנות השבעים ופריטי דת ולבוש מסורתי נתלו על קירות בית האבן אחר כבוד.

"הרעיון שעמד מאחורי המיזם הוא הרצון להביא את התלמידים בבית הספר ללמידה משמעותית על עברם ועל הזהות שלהם, ובמקביל להציג בפני האורחים שלנו בכפר את הסיפור של העדה העלאווית ואת האתגרים שמולם התמודדנו מאז הקמת המדינה", אמר שמאלי.

בחדר התצוגה שולבו גם מיצגים אינטראקטיביים כמו תמונות שבאמצעות יישומון בטלפון הסלולרי הופכות לסרטון הממחיש את חיי העבר, מצגות ושירים מפולקלור העדה וברקוד דיגיטלי המפנה לאתר המסביר על המוצגים השונים. "ידענו שאם לא נתחיל עכשיו בשימור המורשת והעבר שלנו, לא נוכל להתמודד עם אתגרי העתיד", אמר מחמוד חטיב, ממנהלי המוזיאון.

חוסיין חטיב הצביע על החאד'ה, מחבצת (כלי להכנת חמאה) מחימר, ונזכר כיצד כילדים קטנים, "סבתא שלנו הייתה מבקשת מאיתנו לעזור לה לנער את הכד הזה, והיינו יושבים על הכרית ומנערים את החאד'ה שוב ושוב במשך שעה ארוכה עד שהחמאה בפנים הייתה מוכנה".

המוזיאון בכפר רג'ר. מלאכת גיוס המוצגים הייתה מורכבת למדי צילום: אנצ'ו ג'וש ג'יני

''ילמד את הצעירים על החשיבות של האחווה בקרב התושבים בכפר'' צילום: אנצ'ו ג'יוש ג'יני

שמאלי סיפר כי מלאכת גיוס המוצגים הייתה מורכבת למדי. הסיבה לכך לא הייתה חוסר הזדהות עם המיזם אלא הקושי של התושבים להוציא מבתיהם פריטים בעלי ערך רגשי רב. ההבנה כי החפצים הללו יוצגו בפני קהל רב והעידוד של ילדי בבית הספר שנרתמו למשימה הביא אותם לבסוף למסור את שכיות החמדה שלהם.

הילדים בבית הספר לא מכירים את המאבקים הקשים שידע הכפר. בשנת 2000, לאחר יציאת צה"ל מלבנון, קבע האו"ם שהגבול בין לבנון לסוריה חוצה את רג'ר. לישראל, ששולטת ברמת הגולן, הותר לפעול בחלקו הדרומי בלבד, והיא מסרה את חלקו הצפוני של הכפר ללבנון. תושבי רג'ר, שסופח לישראל ב-1981 כחלק מרמת הגולן ויושביו קיבלו אזרחות ישראלית, מצאו את עצמם נאבקים מול הכוונה לקרוע משפחות ושכנים באותו היישוב.

"הסיפור הזה עוד לא נגמר, והלבנונים עוד לא אמרו את המילה האחרונה", ציין חטיב, "אנחנו רוצים ללמד את הילדים שלנו על תקופות שעוד עלולות לחזור ועל החשיבות של האחווה בקרב התושבים בכפר".

חסן פתאלי, מנהל בית הספר, סיפר על המוזיאון שהוקם בלב בית הספר: "המיוחד בבית הספר שלנו הוא המשפחתיות. כולם כאן קרובי משפחה וחיים אחד עם השני בכפר קטן ולכן גם מצאנו במקום הזה להגשים את החלום במוזיאון שיספר לתלמידים בפרט ולתושבים בכלל על המורשת, המסורת והעבר של העדה העלווית" סיפר פתאלי. לדבריו, הכוונה היא להביא לידי ביטוי באמצעות המוזיאון ובעתיד גם ביקורים במקום של יהודים ודרוזים את דו הקיום שהם מנסים להנחיל בקרב התלמידים ולהכיר לשאר אזרחי המדינה את העדה העלווית, שמאמיניה חיים כאמור רק בכפר ראג'ר. "אחוז ההשכלה ביחס למספר התושבים כאן היא מהגבוהות בעולם", מציין עוד פתאלי.

לחנוכת המוזיאון השבוע הגיעה מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך, ד"ר אורנה שמחון, שנחשפה לסיפורה ההיסטורי של העדה הקטנה: "יש למוזיאון ערך חינוכי רב. התרשמתי בעיקר מהאחווה של העלווים והחיים בדו-קיום", סיפרה שמחון ל'nrg'. היא הוסיפה כי "שאלתי את צוות החינוך אם האווירה הביטחונית והרצון להקים חומה באמצע הכפר הביא אותם ליצירת הקהילה הייחודית שבנו, ואכן אלו פני הדברים. הם חיים בתרבות של שיתוף ואחדות, ונותנים הכול אחד למען השני". שמחון אף הודיעה כי תתקצב פעילויות במוזיאון ותקצה תקן לפיתוחו.

לא ניתן להיכנס לעת עתה למוזיאון ללא תיאום מראש עם מפקדת חטיבת הצפון בצבא, אך בבית הספר מתפללים לבוא היום שבו כל תושבי ישראל יוכלו לבקר במקום ללא גדרות ואישורים. בינתיים מבטיחים שם כי יעשו הכול כדי להסדיר את הכניסה לכל מי שיבקש ללמוד על המורשת, ההיסטוריה והדת של העדה העלאווית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg