ראשי » חדשות » בארץ

בצלם ושוברים שתיקה: הארגונים שמאחורי דו"ח האו"ם

"לא היה כזה דבר אישור פתיחה באש. פשוט ירינו" – זוהי האחת העדויות שעליהן התבססה ועדת החקירה של האו"ם, שסופקה על ידי ארגון זכויות אדם ישראלי. "הדו"ח מצטט בהרחבה ארגונים משוחדים מוטים פוליטית ובלתי אמינים"

הסיוע הישראלי לדו"ח האו"ם: ארגונים ישראלים המנהלים מעקב בדה לגיטימציה נגד ישראל, חשפו היום (ג') את זהותם של ארגוני זכויות אדם שסייעו לחיבור דו"ח ועדת החקירה של האו"ם. "בצלם", "עדאלה", "שוברים שתיקה" הם בין שמונת הארגונים הישראלים שעליהם, בין היתר, התבססו מחברי הדו"ח שקבע כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה במהלך מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

שוברים שתיקה: בדו"ח האו"ם מובאת עדותו של חייל ישראלי שרואיין על ידי ארגון "שוברים שתיקה", בו תואר ה"הרס בשג'אעיה". "ידענו שבאותו זמן שהגענו לשם ביום שישי (18 ביולי) לא היו אמורים להיות אנשים באותו אזור, מאחר שהצנחנו עלונים באזור ומכיוון שלא נשאר ממנו הרבה. חיל הארטילריה (תותחנים) וחיל האוויר באמת שיטחו את האזור...
 
העדות שסופקה על ידי ארגון שוברים שתיקה התייחסה להשוואת למבצעים קודמים שערך צה"ל בעזה. "בפעמים הקודמות שנכנסו לעזה, D9 (בולדוזר צה"לי) היה נכנס פנימה וכולם נכנסו בעקבותיו. אבל במבצע הזה הם החליטו לעשות משהו אחר – פשוט להיכנס במתקפה. טור טנקים נכנס פנימה, נפרשו לרוחב, תפסו עמדות, זיהו 'עמדות חשודות', ירו לפי דרישה. כללי הפתיחה באש היו מאוד מאוד רופפים... לא היה דבר כזה אישור פתיחה באש. פשוט יורים".  
 
עדאלה: הארגון שעוסק בפן המשפטי של זכויות האדם סיפק לוועדת האו"ם מידע בנוגע לאופן שבו החוק הישראלי מתייחס לסוגיית הפיצויים, "בחוק הישראלי קיים פטור נרחב למחוייבותה של המדינה לשלם פיצויים לקורבנות בעקבות פעילות שהתבצעה במהלך 'המאבק בטרור, פעילות עויינת והתקוממות', אפילו במקום שבו יש הפרות ברורות של החוק הבינלאומי", נכתב בדו"ח, כשהמשפט העוקב הוא זה שנתמך בחוות הדעת של עדאלה.

"מכשול נוסף העומד בפני הקורבנות מעזה שמנסים לקבל פיצויים על הנזק שנגרם להם, הוא המגבלות שמטיל חוק הנזיקין האזרחי, המאפשר פיצוי רק שנתיים לאחר מועד התקרית בה אירעה הפציעה, במקום שבע שנים כפי שנהוג. לפני זה, וכדי שיוכלו לבקש פיצויים, צריכים הקורבנות להגיש בקשה כתובה למשרד הביטחון בתוך 60 יום. קשה למלא פרוצדורה זו כשהפעילויות העוינות נמשכות, ובייחוד כשהן נמשכות במשך זמן רב, כמו במקרה של קיץ 2014".

בצלם: הדו"ח מתאר כי בתאריך "29 ליולי 2014, שוגרה פצצה על בית משפחת אבו ג'באר במחנה הפליטים אל בוראג'י. כתוצאה מכך נהרגו תשעה עשר בני אדם, וביניהם שישה ילדים ושש נשים – אחת מהן הרה. שבעה בני אדם נוספים נפצעו, וביניהם שלושה ילדים. הבית הושמד לחלוטין. לפי 'בצלם' ועדי ראיה שרואיינו על ידי הוועדה – חלקים נוספים של מחנה הפליטים נהרסו בהפצצה באותו לילה".

במקום אחר מתואר כי בתאריך "8 ביולי, פגעה פצצה מונחית בבית משפחת קוואר בחאן יונס, וגרמה למותם של תשעה בני אדם, מתוכם שישה ילדים". בדו"ח נכתב כי "לפני המתקפה התקשר צה"ל לאשתו של אב המשפחה המתגוררת בבית, הזהירו אותו מפני המתקפה והורו לו לעזוב את ביתו". 3-15 דקות חלפו מאז שיחת הטלפון עד שהטיל הראשון (ככל הנראה טיל אזהרה) פגע במיכל המים (שליד הבית)... דוח 'בצלם' קבע כי חלפה שעה מאז שיחת הטלפון ועד לירי הטיל, כשמספר אנשים שעזבו את המקום החלו לחזור אליו כדי לבדוק את הנזק שנעשה לגג. כתוצאה מהמתקפה גג הבית התמוטט.

מהמרכז המשפטי עדאלה, נמסר בתגובה לפרסום דו"ח האו"ם, כי "מסקנותיה של ועדת האו"ם מאשרות את מה שארגוני זכויות אדם, ובכלל זה עדאלה, טענו לאורך כל המלחמה: ישראל הפרה באופן חמור את עקרונות המשפט ההומניטארי הבינלאומי במהלך הפעולות הצבאיות שלה, היא בצעה פשעי מלחמה, וחקירות פליליות עצמאיות, שלא בוצעו ע"י ישראל, נדרשו על מנת לבחון את הפעילות הצבאית של ישראל".
 

בעדאלה התייחסו למותם של ארבעה ילדים פלסטינים בחופי רצועת עזה, וטענו כי טענת ישראל בנוגע לתקרית – נדחתה על ידי הוועדה. "דוגמא מרכזית היא האירוע הקשה שבו ארבעה ילדים על החוף עזה נהרגו מירי הצבא הישראלי, אירוע אשר בעקבותיו פנה מרכז עדאלה לפרקליטות הצבאית בזמן המלחמה בדרישה כי תיפתח חקירה מיידית. הוועדה הדגישה בדו"ח כי היא דוחה את מסקנות הפרקליטות הצבאית בנוגע לאירוע זה. מסיבות אלה ונוספות, הוועדה הביעה את דאגתה הרצינית מהחסינות  שישראל מעניקה לכוחותיה מפני כל אחריות על מעשיהם, הן במהלך המלחמה והן במעשי כוחותיה בגדה המערבית".

בנוסף נמסר כי "סוגיות רבות שהעלה מרכז עדאלה בפני הוועדה מוזכרות בדו"ח, וביניהן: עינויים ויחס בלתי-אנושי נגד ילדים בגדה המערבית; סירובו של בית המשפט העליון להתערב במדיניות ובהחלטות של הפרקליט הצבאי הראשי; סירובו של הפרקליט הצבאי הראשי לחשוף את המידע שהוא משתמש בחקירותיו, ולעיתים אף לא ליידע את הגורמים הרלוונטיים בהחלטותיו; והמכשולים שישראל מציבה בפני תושבי רצועת עזה הרוצים לפנות לבתי המשפט בישראל במסגרת תביעות נזיקין נגד הצבא".

מארגון "בצלם" נמסר בתגובה לדו"ח האו"ם: הדחייה הגורפת של  ממצאי ועדת האו״ם על-ידי ראש הממשלה לא מפתיעה בהתחשב בכך שהדו״ח מטיל עליו ועל הדרג המדיני והצבאי הבכיר את האחריות לפגיעה מחרידה ורחבת היקף באזרחים בעזה. המלצת הוועדה כי בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג יחקור הפרות של דיני הלחימה של החמאס וישראל מכוונת בראש ובראשונה לדרגי המנהיגות, בישראל ובעזה, ולא לדרגים הלוחמים בשטח.

"בצלם התריע במהלך הלחימה על מדיניות תקיפת הבתים ועל תוצאותיה המחרידות, מיד כשהתקבל המידע על מימדי הפגיעה באזרחים בעזה. למרות שתוצאות ההפצצות היו ידועות מראש למקבלי ההחלטות הבכירים בממשלה ובצבא, הם הורו להמשיך בבביצוע מדיניות קטלנית זו".

 
מתנועת "אם תרצו", שחשפה את מעורבותם של 8 ארגונים ישראלים שהעבירו עדויות ודו"חות המכפישים את חיילי צה"ל לוועדה, נמסר: "אנחנו קוראים לממשלת ישראל לפעול מיידית נגד הסוכנים הזרים הפועלים נגד ישראל".

ארגון NGO-Monitor, המנהל מעקב אחר פעילותם של ארגוני זכויות אדם, מסר בתגובה לפרסום הדו"ח: "דו"ח ועדת החקירה של האו"ם בנוגע למלחמה בעזה מצטט בהרחבה ארגוני זכויות אדם משוחדים, מוטים פוליטית ובלתי אמינים. החזרה על העובדות הלא מאומתות והאשמות החוקיות מארגונים כמו אמנסטי אינטרנשיונל ובצלם, חקירת האו"ם הוכתמה באופן בלתי הפיך".

לפי הנתונים שנאספו על ידי הארגון, נמצא כי ארגון "בצלם" הוא המצוטט ביותר בדו"ח האו"ם עם 69 אזכורים, לפני ארגון אמנסטי אינטרנשיונל עם 53 אזכורים. בנוסף נטען כי אותם ארגונים "אינם ראויים בכל הנוגע למציאת עובדות מקצועית". בנוסף, הכין NGO-Monitor בשיתוף עם ארגון UN Watch חוות דעת אלטרנטיבית, המציעה "נרטיב חלופי בנוגע לעימות בין ישראל לחמאס". אן הרצברג, ממחברות חוות הדעת, הוסיפה כי "העדר ניסיון צבאי של חברי הוועדה וצוות האו"ם, בפירוש השפיע על תוצאות החקירה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg