ראשי » חדשות » בארץ

אמו של החתן: "מחבקת את בעלי האולם, לא כועסת"

בני משפחתם של מור וקרין לא ציפו שהערב המאושר יסתיים בבית החולים. "ראינו אנשים זרוקים על הרצפה, הרבה דם", סיפרה אם החתן, "לא ידעתי את מי לחבק - את הבן שלי, את כלתי, את המשפחה, את בעלי האולם שכל כך שמחו"

החגיגה הפכה לאסון: "מתפללים, מחבקים והמומים", כך תיארה הבוקר (יום ג') גילה לוי, אמו של החתן שבחתונתו אמש קרס גשר התאורה שגרם למותה של אישה כבת 50 ולפציעתם של עשרות אורחים נוספים, את תחושותיה בראיון לערוץ 2.

עוד כותרות ב-nrg:
• הדרוזים מתגוננים: מישהו מנסה להתסיס את השטח
• "הדו"ח של האו"ם על צוק איתן' - גולדסטון לייט"
• כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

"זה לילה שחיכינו לו הרבה זמן, האירוע התחיל כל כך טוב ועם שמחה רבה מאוד. לאחר המנה העיקרית הכל פתאום שם קרס, לא הבנו מה קרה, ראינו אנשים זרוקים על הרצפה, הרבה דם, קשה לתאר. לא ידעתי
את מי לחבק - את הבן שלי, את כלתי, את המשפחה של הכלה, את בעלי האולם שכל כך שמחו, שכל כך עשו למען האירוע הזה".
 
לוי סיפרה על מצבם של בנה מור וכלתו קרין: "הם בבית, פנינו אותה לביה"ח כי היא לא הרגישה טוב אבל היא לא נפגעה. חלק מהמשפחה של ההרוגה, חברה מדהימה, אישה מדהימה, הרבה נתינה, ערכה לה את כל החינה מכל הלב, היא דודה של הכלה, קרובה אלינו מאוד. אני מבקשת גם שתתפללו בשביל חבר של הבן שלי שנפצע".

לוי אמרה כי אינה כועסת על בעלי האולם: "אין לי כעס, אפילו לא לרגע אחד קל. אני רוצה להגיד את זה שאני אפילו עוטפת אותם. כפי שאני מכירה אותם הם אנשי חוק, יש להם הרבה עסקים בעיר, אין לי מושג מה עומד מאחורי הקריסה, אני יכולה להגיד לך שהם אנשים ישרים והוגנים, אני ממש לא כועסת, אני מחבקת את כולם הם אנשים מדהימים ואני מחבקת אותם בעיקר, מכל הלב.

"אין לי אצבע מאשימה לאף אחד, אני לא רוצה שאף אחד ירגיש שחלילה זה קרה בגללם. אני מחבקת את כולם ואני מצטערת שזה קרה, אני מנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה כי אם זה היה חצי שעה הנזק היה גדול יותר היינו צריכים להתחיל את המסיבה של הצעירים, והאסון היה גדול יותר, טרגדיה גדולה מאוד".

אורית קראדי, בת דודתה של הכלה, נמצאת מאז אמש בבית החולים קפלן לצד מיטותיהם של בתה ואביה שנפצעו שניהם באסון. היא שיחזרה הבוקר בדמעות את הרגעים הקשים מאמש כאשר ניסתה להגיש עזרה לקרובת משפחתה לפני שנפטרה מפצעיה: "שמעתי בום, ראיתי את דוד שלי מנסה להרים את המנורה וצורח בצווחות לשמיים שיעזרו לה", תיארה קראדי בקול חנוק.

"ניסיתי לעזור, אבל זה היה בלתי אפשרי. זה היה מראה נורא, וטראומה קשה. התרחקתי כי התמלאתי בדם וראיתי שאין מה לעשות, ואז קלטתי שיש לי עוד שלושה ילדים בתוך האולם שאני לא יודעת מה קורה איתם. לא מצאתי אותם, וכשצרחו 'קורל' הבנתי שהיא למטה. היא סיפרה לי שהיא בדיוק חיבקה את סבא שלה כשזה קרה". קראדי הוסיפה כי "קורים אסונות, אבל במקרה הזה אי אפשר לתאר את הזירה, את חוסר האונים. המתנדבים של מד"א הסתובבו ולא ידעו מאיפה להתחיל, היו מלא פצועים ודם בכל מקום, פשוט מזעזע".

לדברי קראדי בתה סובלת מקרע באוזן והיא עוברת עכשיו סדרת צילומים, אביה סובל משברים בפנין ובצלעות. "מאתמול אני עולה ויורדת בין החדרים, מאבא אליה. ויש לנו גם לוויה על הראש.  אבא שלי לא פותח את העיניים, ולבת שלי איפה שהייתה תסרוקת יפה לצד, נאלצו לגלח את השיער בגלל הפציעה" היא אומרת בכאב.

קראדי שליוותה את בת דודתה הכלה ביומה הגדול, סיפרה עוד בדמעות: "יום לפני עשיתי לה מקווה אצלי בבית והיא נשארה גם לישון .  היא התארגנה אצלי בבית לחתונה עם הספר וההמאפרת,  היה יום מושלם, היא אפילו לא רצתה לצאת לצילומים והעדיפה להישאר רק אצלי ולהצטלם איפה שהיה לה   כיף וטוב , ואז היא הלכה לאולם, מסכנה שלי" התייפחה קראדי. 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg