העתירה לבג"ץ נדחתה: ייהרסו 24 דירות בבית-אל
בספטמבר האחרון הייתה השופטת מרים נאור בדעת מיעוט, כשחשבה שאפשר לחכות עד להשלמת התכנון של המבנים הלא חוקיים בבית אל. היום, כנשיאת בית המשפט העליון, היא הורתה להרוס אותם
הרכב של שלושה שופטי בג"ץ דחה היום (יום ג') את עתירת הקבלן מאיר דריינוף, שדרש להקפיא את צווי ההריסה שהוצאו לשני המבנים שהוא בנה בבית-אל, על מנת לאפשר להשלים את התהליך התכנוני ולהכשיר את המבנים. נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, פסקה בניגוד לעמדתה בעתירה הקודמת, וטענה כי למרות שחלה התקדמות בהליכי התכנון, ההכרעה הקודמת התייחסה גם להתנהלותה של המדינה בהליך ולהיותה של הקרקע פרטית.עוד כותרות ב-nrg:
- 150 מיליון איש באירופה: ישראל מדינת אפרטהייד
- כשאמא ארנבת נאבקה בנחש שתקף גורים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
העתירה נסבה סביב שני מבנים שנבנו בבית אל בתוך תחום השיפוט של היישוב, אך ללא היתרי בנייה ותוכנית מתאר בתוקף. בשנת 2010 הוצאו למבנים צווי הריסה והפסקת עבודות - אך הבניה נמשכה.


בעל הקרקע, עבד אל רחמן אחמד עבד אל רחמן קאסם, עתר לבג"ץ בטענה כי הקרקעות שבבעלותו נתפסו לכאורה לצרכים צבאיים, ודרש את הריסת המבנים. בתחילה, התחייבה המדינה להרוס את המבנים עד לשנת 2012, וביקשה מבית המשפט כי תינתן לה שהות לעשות כן. בשלב מאוחר יותר ציינה המדינה כי קיימת אפשרות לקיים הליך תכנוני ביחס למקרקעין שעליהם נבנו המבנים. טענתו של דריינוף היתה שצו התפיסה אכן חל על המבנים.
בפסק הדין מספטמבר 2014, הורה הנשיא אשר גרוניס יחד עם השופטת עדנה ארבל, להרוס את המבנים בתוך שישה חודשים, ומתח ביקורת על התנהלות המדינה. עם זאת, השופטת מרים נאור היתה בדעת המיעוט כי יש להמתין עד להשלמת התהליך התכנוני. "מתן אפשרות לקדם את הליכי התכנון משמעו חריגה מהתחייבויות המשיבים לבית משפט זה ומביצוע צווים שהוצאו על ידם, מבלי שיש כל ערובה שהאפיק התכנוני יסתיים בהכשרת הבנייה" כתב גרוניס בפסק הדין.
סמוך למועד הריסת הבתים עתר דריינוף בשנית לבג"ץ בבקשה לבטל את צווי ההריסה, שכן הועדה המיוחדת לתכנון ובניה של בית אל מייעדת את הקרקע למגורים, וכי בתוך חודשים ספורים יושלם ההליך התכנוני. גם המדינה תמכה בעמדתו וביקשה להימנע מהריסה.
כיום, כנשיאת בית המשפט העליון, פסקה נאור בניגוד לעמדתה הקודמת, והורתה להרוס את המבנים עד ה 30.7. "אזכיר, כי הכרעתה של דעת הרוב לא נסמכה רק על התמשכותם של הליכי התכנון, אלא גם על התנהלותה של המדינה בהליך ועל היותה של הקרקע פרטית" התייחסה נאור להכרעת ההרכב הקודם "אף שהנשיא גרוניס היה מודע לאפשרות כי המבנים יוכשרו מבחינה תכנונית בדיעבד, הכרעתו הייתה שאין להמתין למיצויים של הליכי התכנון".
נאור התייחסה להיפוך בעמדתה "אכן, דעתי בעניין קאסם הייתה שונה לגוף העניין מדעתם של חבריי. סברתי שם כי נסיבות המקרה מחייבות תוצאה משפטית אחרת. אולם, הכרעת הרוב גוברת על דעת המיעוט. ידועה האמרה כי יש להישמר מפני הפיכתו של בית המשפט ל"בית שופטים", והדברים יפים גם לענייננו".
עו"ד שלומי זכריה מהצוות המשפטי של "יש דין", שייצג את קאסם, אמר בתגובה: "מצער שפעם אחר פעם ישנם צדדים אשר אינם מוכנים להשלים עם פסקי דין ועם קיומו של שלטון החוק. מצערת עוד יותר העובדה כי דווקא מדינת ישראל והיועץ המשפטי העומד בראש המערכת המשפטית הציבורית, התגייסו למען חברה הפוגעת בזכויות קניין של תושבים מוגנים, ולא התייצבו כחומה בצורה למען האינטרס של קיום פסקי דין, אכיפת החוק ושמירה על שלטון החוק. יש לקוות כי הפעם המסר יחלחל בקרב כלל רשויות השלטון – כי הכל כפופים למרות הדין ולעקרונות שלטון החוק".
ממועצת יש״ע נמסר בתגובה להחלטה: ״אנו רואים בחומרה את פסק הדין של בג"ץ שניתן היום בנוגע למבנים בבית אל. נלמד את פסק הדין ונתכנן את צעדינו להמשך״.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' הגיב גם הוא לפסק הדין ואמר: "בית המשפט שומט בפסק הדין הזה ובדומיו את הלגיטימציה שלו כהיכל של צדק, כמוסד שתפקידו להעניק סעד מן הצדק ללא הבדל דת גזע או מין, פוגע במעמדו שלו ומשאיר את הדמוקרטיה הישראלית חסרה מוסד שיפוטי עליון שראוי לאמון הציבור".
עוד נמסר מלשכת ח"כ סמוטריץ': "מדובר בפסק דין אטום שנתלה בנימוקים טכניים להחריד ומכשיר בחסותם עוול בלתי מתקבל על הדעת. מפחיד לחשוב לאיזו תהום מוסרית יכולה מערכת המשפט להידרדר בחסותם של נימוקים פורמאליים. בית המשפט העליון הוכיח היום, שוב, כי הוא מנותק מהמציאות ואפילו מנוכר לה.
"זהו פסק דין נוסף בשרשרת של פסקי דין מהעת האחרונה שבהם בית המשפט העליון משמש במודע ומרצון כלי ניגוח פוליטי בידיהם של ארגוני השמאל הקיצוני, שמנסים לפגוע בהתיישבות ביהודה ושומרון. אחרי שנכשלו בכך פעם אחר פעם במגרש הדמוקרטי פונים ארגוני השמאל לבג"צ והופכים אותו למסלול עוקף דמוקרטיה ועוקף רצון העם. למרבה הצער, בשנים האחרונות בית המשפט מתמכר לתפקיד שהועידו לו ארגוני השמאל, נוקט עמדה בשאלות פוליטיות מובהקות תוך ניסיון לעטוף אותן בכסות משפטית מזוייפת.
"אין ולו צל צילו של ספק כי לו לא היה מדובר בהתיישבות הישראלית תוצאת פסק הדין היתה אחרת. לו היה מדובר בערבי או בדווים בית המשפט היה מגלה התחשבות, חמלה ואנושיות ומאפשר את הסדרת המבנים. מה שמגיע לערבים ולבדווים לא מגיע ליהודים מתיישבי יהודה ושומרון. מפסק דין אחד למשנהו הולך ומתברר כי אין מנוס מלחוקק את חוק ההסדרה ולהוציא את בג"צ מהמשחק. את עתידה של ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון יכריע העם באמצעות נבחריו ולא יכריעו שופטים מנותקים", מסר סמוטריץ'.
.