50% מהנשים האתיופיות שעלו בנערותן - מנקות
מחקר חדש מצביע על פערים גדולים בהשכלה ובתעסוקה של יוצאי אתיופיה לעומת יתר האוכלוסייה. "מהנתונים עולה שהשכלה אקדמית כשלעצמה אינה מספקת לצמצום הפערים" אומרים החוקרים
על רקע מחאת בני העדה האתיופית, מתפרסם הבוקר (ה') מחקר חדש המצביע על פערים משמעותיים בהיקף ההשכלה והתעסוקה של יוצאי אתיופיה לעומת יתר האוכלוסייה.עוד כותרות ב-nrg:
- ציפי לבני: "פני הממשלה כפני אורן חזן"
- האם פולסים חשמליים יחליפו את הבוטוקס?
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
המחקר, שנערך על ידי החוקרים הדס פוקס וגלעד ברנד, ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בחן את מאפייני ההשכלה והתעסוקה של ישראלים ממוצא אתיופי בין השנים 2011–1998. הממצאים מצביעים אמנם על שיפור בנתוני ההשכלה והתעסוקה של צעירים ישראלים ממוצא אתיופי לעומת הדור המבוגר, אך יחד עם זאת מעידים כי הדרך לצמצום הפערים בינם ובין שאר האוכלוסייה היהודית עוד ארוכה.
מהמחקר עולה כי שיעור בעלי תעודת הבגרות בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שעלו ארצה בגיל צעיר או נולדו בארץ הוא 53% לעומת 75% בקרב שאר האוכלוסייה היהודית. בשלב הלימודים הגבוהים, מתרחבים הפערים אף יותר: בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל עומד שיעור בעלי התואר האקדמי על כ-20% – כמחצית מהשיעור בקרב יתר האוכלוסייה היהודית העומד על 40%. שיעור המשכילים בקרב ילידי אתיופיה שעלו לישראל אחרי גיל 12 עומד על כ-6% בלבד.
גם בהגיעם לשוק התעסוקה נותרים בני העדה האתיופית הרחק מאחור: רק 9% מיוצאי אתיופיה שעלו אחרי גיל 12 מועסקים במקצועות הדורשים מיומנות גבוהה (מקצועות חופשיים וטכניים כגון: מהנדסים, עורכי דין ועובדי הוראה) זאת לעומת 21% מיוצאי אתיופיה שהתחנכו בארץ ו-39% ביתר האוכלוסייה היהודית. מהממצאים עולה כי לאורך השנים חלה עלייה משמעותית בשיעורי התעסוקה של נשים אתיופיות, אך רובן מועסקות במקצועות בשכר נמוך.
כ-50% מהנשים וכ-17% מהגברים בקרב המועסקים יוצאי אתיופיה שעלו לישראל לאחר גיל 12, עוסקים בעבודות ניקיון ומטבח - שיעור גבוה משמעותית מאשר בקבוצות אוכלוסייה אחרות.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2013 הסתכמה ההכנסה ברוטו של משק בית של יוצאי אתיופיה ב-11,453 שקלים בחודש – כ-35% פחות מההכנסה הממוצעת בכלל האוכלוסייה, העומדת על 17,711 שקלים למשק בית.
"פער זה עשוי להיות מוסבר בממצאים שעלו מן המחקר, שלפיהם השכלתם הממוצעת של ישראלים ממוצא אתיופי נמוכה יותר משל שאר האוכלוסייה היהודית, ומצבם בשוק התעסוקה טוב פחות הן מבחינת משלחי היד שיוצאי אתיופיה מועסקים בהם והן מבחינת השכר", כך נכתב.
ממצא מעודד יותר הוא השיפור שחל בנתוני ההשכלה התיכונית של הדור הצעיר שהתחנך בישראל לעומת דור ההורים: שיעור מסיימי התיכון בקרב ישראלים ממוצא אתיופי שעלו לישראל בגיל מבוגר עומד על 36% בלבד, ולעומת זאת שיעורם בקרב יוצאי אתיופיה שהתחנכו בישראל הוא כ-90% – שיעור דומה ליתר האוכלוסייה היהודית.
כדי לבחון האם קיימת אפליה המקשה על השתלבות הישראלים ממוצא אתיופי בשוק העבודה, בחנו פוקס וברנד את מאפייני התעסוקה בקרב בעלי השכלה אקדמית בלבד. הם מצאו כי בקבוצה זו ישראלים ממוצא אתיופי אינם נבדלים באופן מהותי מיתר האוכלוסייה (למעט ייצוג חסר בדרג הניהולי).
לצד זאת, בחינת שכרם של אקדמאים ממוצא אתיופי מראה שלמרות השתלבותם בשוק העבודה, הכנסתם נמוכה ביחס ליתר המועסקים בקטגוריה זו. פערים אלו נובעים כנראה מהתמקדות בתחומי לימוד ועיסוק המתאפיינים בשכר נמוך יחסית.
כך למשל רבים מהאקדמאים ממוצא אתיופי המשתייכים לקטגוריית "משלחי יד במיומנות גבוהה" עוסקים במקצועות הרווחה וההוראה, שבהם השכר נמוך יחסית. ממצא זה מרמז על נגישות נמוכה לתחומי לימוד ותעסוקה הנחשבים יוקרתיים, המובילים לשכר גבוה. מכך ניתן ללמוד שהשכלה אקדמית כשלעצמה אינה מספקת לצמצום הפערים, ויש להבטיח ייצוג הולם של בני העדה בתחומי הלימוד המאפשרים להשתלב במשרות בשכר גבוה.
"מצבם של יוצאי אתיופיה פחות טוב ממצבם של יהודים שאינם בני העדה" אומרת הדס פוקס, חוקרת מרכז טאוב שערכה את המחקר. "עם זאת, יש הבדלים ניכרים בין העולים שהגיעו לישראל בגיל מאוחר ובין יוצאי אתיופיה שגדלו בארץ. הראשונים מתאפיינים ברמת השכלה נמוכה מאוד, והם אמנם השתלבו בשוק העבודה אך מועסקים במשלחי יד המצויים ברובד התחתון של שוק העבודה".
לדבריה, "ישראלים ממוצא אתיופי שהתחנכו בישראל עדיין מתאפיינים בשיעורי השכלה נמוכים יותר ובריבוי משרות בסטטוס נמוך ביחס ליתר האוכלוסייה היהודית, אולם רמת השכלתם הולכת ומשתפרת. יתרה מזו, שיעור האקדמאים ממוצא אתיופי המועסקים במשרות התואמות את השכלתם דומה לשאר האוכלוסייה היהודית, אם כי ייצוגם נמוך בעיסוקים שהשכר בהם גבוה יחסית ובמשרות ניהול".
החוקר גלעד ברנד הסביר כי "משתמע מכך ששיעורי ההשכלה הנמוכים יחסית בקרב יוצאי אתיופיה הם גורם מרכזי לנתונים הנמוכים יחסית בשוק העבודה. ממצא זה תומך בחשיבותה של השכלה מודרנית ואיכותית, בדגש על נגישות לתחומים הנחשבים יוקרתיים, כאמצעי מרכזי להשתלבות נאותה בשוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם