מנחם בגין ב-1974: חובת המדינה לסייע לדרוזים מחוץ לישראל
על רקע המלחמה הניטשת בדרום סוריה ודרישת בני העדה הדרוזית בישראל כי המדינה תסייע לאחיהם מעבר לגבול, נחשף מכתב ששלח יו"ר תנועת חרות ב-1974 לאמל נסראלדין, ח"כ לשעבר מטעם הליכוד. "בטוחני שאנשים אלו לא יופקרו"
"אין לי ספק כי חובתה של המדינה להבטיח את שלומם ועתידם של הדרוזים, העלולים להיפגע על ידי יצר הנקמה של הסורים" – את המילים הללו כתב לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל לשעבר מנחם בגין, במכתב ששלח בשנת 1974 לאמל נסראלדין, מי שהיה חבר כנסת מטעם הליכוד וכיום עומד בראש ארגון יד לבנים הדרוזי.עוד כותרות ב-nrg:
-דקה אחר דקה: רגעי האימה בפיגוע בתוניסיה
-פירוק או הרחבה? בפתח' מחפשים פתרון למשבר
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במכתב ההיסטורי, שהגיע לידי nrg, מבהיר יו"ר תנועת "חרות" כי ישראל תדאג לגורלם של בני העדה הדרוזית גם מעבר לגבולה של ישראל. בשיחה עם nrg סיפר נסראלדין כי בשנת 74' ביקש ממנו בגין לכתוב מסמך פרשנות על מצבם של בני העדה הדרוזית מעבר לגבול. לדבריו, כבר אז הוא ידע לחזות ימים קשים שבהם יעמדו בני עדתו בפני סכנת כליה.


"כתבתי לו בפירוט שעוד נגיע לימים קשים ומאיימים, שבהם המוסלמים ירצו לפגוע בדרוזים", שיחזר נסראלדין, "והוא השיב לי שישראל לא תיתן לפגוע בהם". לדבריו, "כמו בגין, כך גם נתניהו, יעלון והרמטכ"ל איזנקוט מחויבים לדרוזים ויעמדו בהבטחה הזו. אין לי שום ספק בכך".
במהלך סוף השבוע נמשכו הקרבות באזור חאד'ר בדרום סוריה, שבמהלכם ניסו הלוחמים הדרוזים, ולוחמי חיזבאללה לצד כוחות של צבא אסד, להחזיר את השליטה על התלים באזור מידיהם של ארגוני הג'יהאד הסונים – בראשות ג'בהת אל נוסרא. בלחימה בסוף השבוע דווח על ארבעה הרוגים מקרב בני העדה הדרוזית, וכן על שמונה הרוגים מקרב לוחמי חיזבאללה ושלושה טנקים סורים שהושמדו בתקיפות של ארגוני הג'יהאדיסטים באזור הר הדרוזים וקונייטרה. לפי סוכנות "נציב", העוקבת אחר דיווחים ברשתות חברתיות ערביות, הקרבות האחרונים התמקדו באזור תל אל-חמאר, שנכבש זה מכבר על ידי הארגונים הסונים.
על רקע הלחימה הקשה והחשש לטיהור אתני שיבצעו הג'יהאדיסטים בדרוזים, יצאו בני העדה בישראל בדרישה מהממשלה לסייע לאחיהם מעבר לגבול וחלק מהם אף הביעו את זעמם על כך שישראל מסייעת לפצועים מקרב המורדים הסורים.

עם זאת, תת-אלוף במילואים עימאד פארס, מפקד עוצבת הגליל לשעבר ותושב הכפר חורפיש, הציג גישה מעט שונה מזו של גורמים אחרים בעדה. "הדרוזים צריכים לזכור שמדינת ישראל לא כרתה ברית עם כל הדרוזים בעולם. הדרוזים בסוריה מחוברים לשלטון בסוריה במשך שנים רבות, ואני לא בטוח שאנחנו יודעים לנתח נכון מה הרצון שלהם שם. הדרישות שעלו כאן מהשטח הן דרישות שנובעות מדאגה וממחויבות דתית, כפי שיש מחויבות יהודית כלפי כל יהודי בעולם שנמצא בסכנה, ולכן הדרוזים לא יכולים לשבת ולחכות בחיבוק ידיים לתוצאות".
בשיחה עם nrg טען פארס כי התערבות בולטת ופיזית בסוריה תהיה טעות וכי יש למדינה דרכים אחרות להתערב ולסייע לדרוזים בסוריה, שהשתיקה יפה להם. באשר לדרישת בני העדה להפסיק את הטיפול ההומניטרי במורדים הסורים הוא טען כי הדרישה אינה מוצדקת.
"הדרוזים לא צריכים להשפיע או לקבוע ובטח לא להכתיב את המדיניות של ישראל כי הם לא מודעים לכל המשמעויות, והרבה דברים שיכולים להיראות כדברים גרועים לא בהכרח כאלה. הדרישה ההחלטית הזו לא לעזור למורדים - אני לא מבין מאיפה היא נובעת ועל סמך מה". לדברי פארס האירועים האחרונים שאיתם מתמודדים הדרוזים בסוריה הם רק מבוא לאתגרים שעוד נכונו להם במלחמת האזרחים במדינה הגובלת לישראל מצפון.