בישראל מאות נפגעות תקיפה מינית שלא מטופלות
בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה התברר כי נפגעות תקיפה מינית ממתינות לטיפול ברשימת המתנה שנמשכת שנתיים. בנוסף איכילוב מסרב לפתוח מחלקה ייעודית לנפגעות
התוכנית להקמת מחלקת אשפוז ייעודית לנפגעות תקיפה מינית שאושרה ותוקצבה לפני 4 שנים לא יצאה עד היום לפועל. כך עלה היום בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, בראשות ח"כ עאידה תומא סלימאן, על יישום התוכנית. סירובו של בית החולים איכילוב, שהיה אמור להקים את המחלקה, לפתוח את המחלקה משום שלא הובטח לו המשך תקצובה גם לאחר שנתיים, הביאה לפיזורן של המיטות במספר בתי חולים. כיום יש שתי מיטות בבית החולים רמב"ם, שתיים בבאר שבע וארבע בכפר שאול איתנים."איפה סמכות משרד הבריאות לכפות על בית חולים לפתוח מחלקה?" שאלה יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא סלימאן. "המדינה לא שמה את נפגעות התקיפה המינית בסדר עדיפויות גבוה וזה מתבטא בתקציבים ובסחבת. בית חולים מתעקש שהוא לא רוצה להקים יחידה, וממשיכים לנגוס מהתקציב. אם איכילוב לא רוצה, יש עוד בתי חולים. לא יכול להיות ששלושה מיליון שהוקצו להקמת המחלקה לא יתועלו לשם כך. אם יש מרכזים שעושים את העבודה ויש תור המתנה, צריך להפנות את הנפגעות למי שיודע לעשות את העבודה. חייבים גם להקים הוסטל לשיקום. אני דורשת להקם וועדה בינמשרדית להקמת מערך טיפול ושיקום. בתחילת המושב הבא אדרוש דיווח".
עוד כותרות ב-nrg:
- קרב דמה: F-35 הפסיד ל-F-16 בכל תחום
- רב מוכר הורחק מעירו: חשוד במגע עם נשים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדיון החל בעדותה של מרווה, צעירה שנפגעה ומנהלת קבוצת תמיכה באמצעות הווטס אפ: "נזקקתי לעזרה בעקבות פגיעה מינית. העזרה לא קיימת. אני נאבקת, מתדפקת על דלתות. בקבוצת הווטס אפ שלנו יש 50 נפגעות שמנסות לשרוד ואין מענה. הן ממתינות ברשימות המתנה. מחכות לטיפול וכשהוא ניתן זה פעם בשבוע. לפני חודשיים אחת מחברות הקבוצה התאבדה כי לא קיבלה עזרה. לחברה אחרת הצמידו מאבטח צמוד.

יש חברה באשפוז שמועברת מבית חולים אחד לשני. אחרות מקבלות טיפול לא רלוונטי. אין להם לאן להשתחרר. אין שיקום. רשימת ההמתנה היא של שנתיים והמצב אקוטי. אני מתחננת, אין לנו כוח ללכת לעוד הלוויות".
צביה זליגמן, מנהל מרכז לוטם באיכילוב דיווחה לוועדה על 200 נשים ברשימת ההמתנה. טניה ציפמן, מנהלת מרכז תמר דיווחה על טיפול ב-113 נשים ו-25 גברים, כשברשימת ההמתנה לטיפול ממתינות 60 נפגעות תקיפה.
הוועדה דנה גם ביישום מסקנות הוועדה בנושא ההפרדה המגדרית במקרי אשפוז פסיכיאטר בשל פגיעה מינית.
מתברר שלמרות החלטות חד משמעיות של הוועדה שהוקמה לשם כך, לפיה יש לאפשר לכל נפגעת תקיפה מינית אשפוז בהפרדה מגדרית, בשני בתי חולים אין הפרדה כזו – ב"שער מנשה" ובגהה. בשער מנשה כל מאושפזת נפגעת תקיפה מועברת לבית החולים לב השרון, שם יש הפרדה מגדרית. בבית החולים גהה לא מתבצעת הפרדה מטעמים של תפיסה טיפולית, הגורסת שיש לאשפז את החולים בתנאים הדומים לחיי קהילה בחוץ.
ד"ר שמואל הירשמן, סגן מנהל בית החולים לב השרון אמר כי "סקרים מראים שנשים במצבים אקוטיים מעדיפות מחלקות מגדריות. הן גם זקוקות יותר להגנה. עם זאת סקרים מראים גם שבמחלקות מעורבות יש פחות אלימות והתנהלות חברתית יותר טובה". על החשש שהובע בוועדה מפני הגבלת טיפולים עם החלת הרפורמה לבריאות הנפש אמרה נציגת קופ"ח מכבי: "עד 70 טיפולים לא דרוש אישור נוסף לטופס 17". על כך העירה ציפי נחשון גליק ממשרד הרווחה: "לא טיפולים, מגעים. ואתם מגדירים כמגעים גם שיחות טלפון". נציגת מכבי התחייבה: "לא נפסיק טיפול לאף מטופל. אין הנחייה להפסיק טיפולים".
יעל אייזן מקופ"ח מאוחדת ציינה כי "אין הגבלת טיפול כל עוד יש הצדקה טיפולית". ח"כ בני בגין: "מי קובע אם יש הצדקה?" אייזן: "אנשי בריאות הנפש נותנים אינדיקציה טיפולית. מאוחדת הקימה מערך והעבירה את רופאי המשפחה והילדים הכשרות. אם לא יהיה השירות הנדרש במסגרת הקופה, נקנה אותו. אנו נתווך ונחבור לשירותי הקהילה ולרווחה". ד"ר חנה קהת, מארגון קולך שהשתתפה בדיון אמרה בו: "אני נדהמת מהפתולוגיה של ההכחשה והפקרת הנפגעות. אנו פושעים פעמיים – לא מנענו את האלימות המינית. מערכת החינוך מפקירה ילדים בכך שאינה מחנכת למניעת אלימות מינית. ואחרי הפגיעה אין טיפול מותאם. רבע מהנשים נפגעות תקיפה מינית והמדינה מפקירה אותן כי מתביישים להישיר מבט".