עמונה 2? הריסה בבית אל עשויה להצית מאבק חדש
פסיקת בג"ץ להרוס שני בניינים בבית־אל עלולה להצית מאבק חריף שיזכיר את אירועי עמונה. ראשי יש"ע מזהירים: "ראש הממשלה לא מקיים את ההבטחות שלו, לא נשב בשקט"
בתוך בית־אל, בקצה המזרחי של היישוב, עומדים בחמש השנים האחרונות שני מבנים מיותמים שבנייתם לא הושלמה. המבנים, שמהם רואים את גדר היישוב ומעבר לה את בתי הכפר הפלסטיני השכן ג'ילזון, נקראים בפי התושבים "בתי דריינוף". הבניינים מתנשאים לגובה של שלוש וארבע קומות, גושי בטון חשוף, צבועים בשחור ולבן, ונמצאים כרגע במרכזו של מאבק שללא פתרון מיידי עלול להפוך תוך ימים אחדים ל"עמונה" הבאה.
עוד כותרות ב-nrg:
- לא מוותר: אולמרט ערער לעליון על הרשעתו בתיק טלנסקי
- מה תרם האסלאם לאנושות ב-200 השנים האחרונות?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפני כשבוע פסק בג"ץ כי על המדינה להרוס את שכונת דריינוף עד סוף חודש יולי. שני הבניינים נקראים על שם משפחתו של הקבלן ובעל החברה שהקים אותם - מאיר דריינוף, שמתגורר בבית־אל, במרחק מטרים בודדים מהם.
ההיסטוריה הלא כל כך ארוכה מלמדת שהסטטיסטיקה אינה מבשרת טובות לשכונת דריינוף. כל פסקי הדין שהוציא בג"ץ בשנים האחרונות ושבהם הוצאה הוראה למדינה להרוס בנייה בלתי חוקית ביו"ש, התקיימו במלואם. כך היה בעמונה, כך היה במגרון וכך היה בשכונת האולפנה בבית־אל.
לוח הזמנים שהציב בג"ץ קצר מאוד. למדינה יש פחות מחודש ליישם את פסק הדין, וראשי ההנהגה בבית־אל משקיעים מאמצים רבים במציאת פתרון, אך נכון לכתיבת שורות אלו, בשעות הקטנות בלילה שבין רביעי לחמישי, עדיין לא נמצאה פריצת הדרך המשפטית או הפוליטית שתמנע את ההרס הצפוי. ביום חמישי מתוכננת בלשכתו של שר הביטחון יעלון ישיבה בעניין הזה, אך כל הנוגעים בדבר מעריכים שהמצב בלתי הפיך.
מאז שניתן פסק הדין דופק ראש מועצת בית־אל שי אלון על כל דלת אפשרית בניסיון לבטל את רוע הגזרה. ביום שני הייתה הכנסת אמורה להצביע על העברת הסמכויות בעניין הסכם הגז משר הכלכלה לידי הממשלה. אלון ניצל את העובדה שבמשכן שהו באותה עת כמעט כל חברי הכנסת, ובמשך שעות צד אחד אחד את חברי ׳הבית היהודי׳ וכן חלק מחברי הכנסת והשרים של הליכוד. כולם נכונים לסייע במאבק, אך נראה שהיחידים שבאמת יכולים לסייע הם ראש הממשלה ושר הביטחון.
למחרת, ביום שלישי, הגיע לבית־אל מזכיר הממשלה, אלוף במיל' אביחי מנדלבליט, לביקור שתוכנן מראש. את הסיור ליווה ראש מועצת בית־אל ובמהלכו קיבל מנדלבליט הדרכה על האחיזה ההיסטורית והקשר של עם ישראל לבית־אל מפי חגי בן־ארצי, גיסו של ראש הממשלה נתניהו. לאחר מכן נפגש עם הרב זלמן מלמד, רב היישוב בית־אל ב' ואחד מדמויות המפתח בסוגיית בתי דריינוף. בהתייחסו לסוגיית שכונת דריינוף אמר מנדלבליט לנוכחים כי באופן חריג, פסיקת בג"ץ יוצאת נגד עמדת הממשלה שיוצגה במשפט על ידי הפרקליטות. מנדלבליט גם העריך כי אין אפשרות ממשית להציל את הבניינים, אך אפשר להסדיר את בנייתם המחודשת כבר בקרוב.
במקביל למועד שקבע בג"ץ להריסת הבתים, היה אמור להתקיים במנהל האזרחי דיון בוועדת התנגדויות כחלק מתהליך הסדרת הבניינים. אלא שבמועצת בית־אל קיבלו השבוע הודעה כי הדיון מבוטל. "אנחנו מתאמצים ומזדרזים להסדיר את הבניינים, ופתאום במנהל האזרחי החליטו לעצור את הכול", אמר ראש המועצה ל'מקור ראשון'. "זה יוצר מצב שלא רק שלא נוכל להציל את הבתים, אלא גם לא נוכל לבנות אותם מחדש. כנראה שמישהו שם החליט להעניק לפסק הדין פרשנות מרחיבה ולומר שכוונת השופטים היא שאסור לנו להסדיר את התב"ע. זה לא הגיוני. ואם זה המצב, אנחנו יוצאים למלחמה".
במנהל האזרחי הבהירו בתגובה כי לא מדובר בביטול הדיון אלא בדחייתו. "ב־23 ביוני התקבלה החלטת בג"ץ בעניין בתי דריינוף בבית־אל. הדיון בנושא נדחה ויתקיים במועד קרוב אחר, זאת על מנת ללמוד את השפעות פסק הדין על ההליך התכנוני, ככל שישנן", נמסר בתגובה.
המלחמה על הבתים, מסביר אלון, תנוהל בשני מישורים: פוליטי וציבורי. הזירה הפוליטית כוללת כאמור פגישות ושיחות תכופות עם שרים וח"כים, והמאבק הציבורי יכלול הפגנות ועצרות. אף שנראה כי הסיכויים אינם לטובת המבנים, מצליח ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי לצייר תרחיש, כמעט בלתי אפשרי, שיציל את הבתים. "אפשר להגיש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב ולדיון הזה לבוא כשהבניינים הללו כבר מאושרים, להתייצב לדיון עם היתרי בנייה ולא להסתפק באמירה כללית של המדינה שהיא מתכוונת להסדיר אותם", אומר סמוטריץ'.
הוא מסביר שמעבר למקרה הספציפי, יותר חשוב להעביר לבג"ץ את המסר כי עליו ליישר קו עם הדרג המדיני כקובע המדיניות. "כבוד השופטת נאור וחבריה צריכים לדעת שיש מחיר", הוא אומר. "אם הם חושבים שהם לא ייתנו לדרג המדיני להתוות מדיניות, אז המאבק בנאור ובחבריה ייעשה בדרכים אחרות כמו למשל התקציב. גם מול בית המשפט העליון יש דרכים להבהיר שיש פה בעל בית".
מאז שהוגשה העתירה נגד שני הבניינים קיוו והאמינו בבית־אל כי הבתים יישארו לעמוד על תלם, שכן בתי דריינוף כלולים בעסקה שנרקמה בין ראש הממשלה להנהגת היישוב על רקע הריסתם של בתים בגבעת האולפנה.
לפני כשלוש שנים ניהלו חלק מהתושבים והישיבה מאבק עיקש במטרה להציל את שכונת האולפנה מהריסה. משכלו כל הקצין וכבר נראה היה שאין דרך חזרה מפסק הדין שנתן בג"ץ, עבר הדיון לעסוק בשאלה באיזה אופן נכון להתנגד לפינוי ולהרס. החשש בסביבתו של ראש הממשלה היה ממאבק אקטיבי שיסתיים בשפיכות דמים.
צעירים רבים מבית־אל ומחוצה לה היו נכונים להתעמת עם הכוחות שיגיעו לפנות את השכונה. איש המפתח בעניין הזה היה ועודנו הוא ראש הישיבה ורב שכונה ב' בבית־אל, הרב זלמן מלמד. נתניהו ואנשיו ידעו כי אם יורה הרב מלמד לתלמידיו להתנגד לפינוי, תהפוך המשימה לקשה פי כמה, ומראות עמונה מ־2006 עשויים לחזור על עצמם ויעשו שירות רע מאוד לראש הממשלה.
שליחו של נתניהו לריכוך ההתנגדות היה אז השר גלעד ארדן. שבועות בודדים לפני הפינוי הגיע ארדן יחד עם מזכיר הממשלה דאז צבי האוזר ועם מתאם פעולות הממשלה הקודם האלוף איתן דנגוט, לביתו של הרב מלמד עם הצעה להסכם. תמורת פינוי הבתים בצורה שקטה יתוגמלו הישיבה והיישוב בכמה מישורים. במקום 30 הדירות של שכונת האולפנה שייהרסו, תבנה הממשלה 30 דירות חדשות בבית־אל. בנייתם של בתים אלו הושלמה ממש לאחרונה, אך הם עדיין לא אוכלסו.
הבטחה נוספת הייתה להרחיב את בניין הישיבה בבית־אל ובניית בית מדרש חדש וגדול יותר. גם הבטחה זו מתממשת בימים אלו, ועבודות הרחבת בית המדרש בעיצומן. עוד התחייבות שנתן ראש הממשלה הייתה לבנות בבית־אל 300 יחידות דיור חדשות. בנייה זו מתעכבת לעת עתה, אף שהליכי התכנון כמעט הסתיימו. כדי להתחיל בעבודות הבנייה נדרשת חתימתו של שר הביטחון, וזו, כך נראה, מעוכבת בכוונת מכוון. סעיף אחרון בסיכום התייחס לבתי דריינוף, עם התחייבות להסדיר את תכנונם של הבתים ולמנוע את הריסתם.
לאחר שהושג ההסכם, אמר עליו הרב מלמד כי הוא איננו מנחם. "גם אם יבנו את 300 הדירות אין פה צדק ונחמה", הוא אמר. "זה כמו להגיד לאדם 'נהרוג לך ילד אחד וניתן לך עשרה ילדים'". נציגיו של ראש הממשלה טענו בפגישה כי ההסכם מגובה ומתואם עם היועץ המשפטי לממשלה, אך ההתחייבות שנזכרו לעיל מעולם לא הועלו על הכתב, ומדובר בסיכום שבעל פה. נכון להיום איש אינו מתכחש להסכם או לאחד מסעיפיו.
מקורבים לרב מלמד מספרים כי הרב כועס ופגוע מאי־קיומן של ההבטחות שניתנו. "הסכמים צריך לכבד", הם אומרים. "ראש הממשלה נתן את מילתו, ובתמורה הרב התחייב שלא יהיה מאבק בפינוי גבעת האולפנה. ההבטחה לבניית 300 יחידות דיור לא מקוימת, וכעת עומדים להרוס גם את בתי דריינוף. אז אם הצדדים כבר לא מחויבים למה שסוכם בעבר, איש גם לא יתחייב כיצד תיראה ההתנגדות להריסת הבתים״.
כמו כן, בסביבתו של הרב מלמד חוששים מביקורת פנים־יישובית שתימתח עליו אם ייהרסו הבניינים. במקרה כזה עשויה לעלות נגד הרב טענה כי כל זמן שמדובר בהריסות של מבנים בבעלות הישיבה (כמו שכונת האולפנה) נעמד הרב על רגליו האחריות וקובע מחיר גבוה תמורת ההרס. אך כעת, כשהישיבה קיבלה את מבוקשה ו־30 הדירות שנהרסו בגבעת האולפנה הוקמו מחדש, וגם בנייתו של בית המדרש תושלם בקרוב, הרב אינו נחרץ כל כך במאבקו.
לפני כשנה, כשפרסם בג"ץ את פסק הדין הראשון בעניין בתי דריינוף, שהורה להרוס את הבתים, שיגר הרב בעצמו איומים כמעט מפורשים על כך שייתכן כי ההתנגדות תהיה אלימה. הרב, שבאופן עקבי נמנע מראיונות תקשורתיים, אמר אז לאתר האינטרנט של ערוץ 7: "אני חושב שהציבור לא יסכים לזה ותהיה על זה מלחמה קשה ממש. אני חושב שיהיו אנשים שיהיו מוכנים להיפגע, להיפצע ואולי חמור מזה - ולא לתת להריסת הבתים האלה, שנמצאים ממש בלב היישוב, ואי אפשר להסכים לדבר הזה. אני לא אוכל לפעול להרגעת הרוחות. זאת פגיעה גדולה ואישית בי. ודאי שאני לא אוכל להתערב ולומר לאנשים להימנע מהמאבק הזה".
ביום רביעי התכנסו כמה ראשי מועצות מיש"ע מול ביתו של ראש הממשלה במחאה משולבת, שדורשת את החזרת הביטחון לאחר הפיגועים האחרונים, לצד חידוש הבנייה והפיתוח בהתיישבות. מתחת לאחד העצים ברחוב בלפור הסביר אבי רואה, ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע את מהות המחאה. "הכוונה הראשונה הייתה לבוא לכאן כדי לקבל הסברים מדוע, למרות כל ההבטחות, הולכים להרוס את שכונת דריינוף", הוא אמר.
"אבל אנחנו חיים במציאות משוגעת, ואי אפשר להישאר אדישים להידרדרות הביטחונית ולעובדה שתוך עשרה ימים נרצחו כאן יהודים. זה טירוף! מי יודע מה יהיה בעוד שעה? תחשוב על כל הילדים והנערים שנמצאים בחופשה ורוצים לטייל, ולידם מסתובבים ערבים שמחפשים את מי לרצוח בחודש הרמדאן".
באשר להריסת שכונת דריינוף אומר רואה כי "ההחלטה להרוס התבססה על טעות שהבתים הללו עומדים על שטח פרטי, ולא היא. הבתים נמצאים בתוך השטח של בית־אל. אבל שופטי בית המשפט העליון דחו את העתירה הזו בטענה של 'סופיות הדיון'. זה לא הגיוני. הרי אין שום היגיון להרוס מבנה כשאתה יכול לתת לו אישורי בנייה. מה הדחף להרוס, ויום אחרי להתחיל את הקמתו מחדש? סתם לזרוק לפח חמישה מיליון שקלים?"
ההערכה היא כי כל עוד מרחף באוויר הסיכוי הקלוש שהבתים יינצלו, או לחילופין אם יינתן האישור לבנותם מחדש, ייתכן שנראה התנגדות מוחלשת או פסיבית. אך אם ביישוב ובישיבה ייווכחו כי בניית הבתים לא תוסדר - המאבק עשוי להיות קיצוני. בשטח כבר ישנם דיבורים על התבצרות בבתים והתנגדות אקטיבית, ואולי אלימה. "אם נסתכל בראייה יותר רחבה, ראש הממשלה הבטיח לבנות 300 יחידות דיור, שום דבר לא זז בעניין הזה ואיש לא יודע מתי זה יקרה", אומר רואה. "מה שיוצא זה שלא בונים, אבל ממשיכים להרוס. אנחנו רואים שראש הממשלה לא מקיים את ההבטחות שלו ואנחנו כבר לא יכולים לשבת בשקט". מלשכת ראש הממשלה סירבו להתייחס לדברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם