ירידה באחוז הזכאים לבגרות בקרב תלמידי י"ב

בעוד במהלך חמש השנים האחרונות חלה עליה מצטברת בשיעור הזכאים לבגרות, בשנת תשע"ד חלה ירידה של 0.7% בשיעור הזכאות העומד על 52.7%. בנט: "שיפור תעודת הבגרות - משימה לאומית"

משרד החינוך פרסם היום (ג') את נתוני הזכאות לבגרות של שנת הלימודים תשע"ד. מהנתונים עולה, כי שיעור הזכאות לבגרות בקרב קבוצת הלומדים (כלל הניגשים לבחינות הבגרות), עלה ב-1.3%, בעוד בקרב קבוצת הגיל - תלמידי כיתה י"ב בשנתון תשע"ד, חלה ירידה של 0.7%. כך, שיעור הזכאים לבגרות מתוך קבוצת הלומדים עומד על 65.5% ושיעור הזכאים לבגרות מתוך קבוצת הגיל עומד על 52.7%.

עוד כותרות ב-nrg:
- הרב החשוד באונס: המתלוננות אולצו לשקר
- כבל הטיל פצצה: דרעי מתכוון לאשר את מתווה הגז
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בראיה רב שנתית, במהלך חמש השנים האחרונות (תשס"ט-תשע"ד) חלה עליה מצטברת בשיעור הזכאים לבגרות. בקרב הלומדים: עליה של 7.7% (תשס"ט: 57.8% לעומת תשע"ד: 65.5%) ובקרב קבוצת הגיל: עליה של 6.6% (תשס"ט: 46.1% לעומת תשע"ד: 52.7%).

''במהלך חמש השנים האחרונות חלה עליה מצטברת בשיעור הזכאים לבגרות''.

יש לציין שמתוך 125,673 תלמידים בקבוצת הגיל בשנתון תשע"ד, ישנם 17,519 תלמידים בגילאי 17 במגזר החרדי שכמחציתם לומדים במוסדות שלא מגישים לבגרות ועוד 6,605 תלמידים במזרח ירושלים שרובם המכריע לומדים ונבחנים בבחינות הבגרות על פי התוכנית הירדנית.

שר החינוך, נפתלי בנט התייחס לנתונים ואמר כי "שיפור תעודת הבגרות זוהי לא רק משימה פדגוגית – זוהי משימה לאומית, המשק הישראלי של מחר זוהי תעודת הבגרות של היום. המשימה הראשונה שלנו – להכפיל את מספר תלמידי חמש יחידות במתמטיקה".

לדבריו המשימה השנייה שעומדת בפני משרדו היא "להטמיע שחינוך הוא לא עניין של גאוגרפיה – אלא של מוטיבציה, ולצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז. האקדמיה צריכה לראות יותר מגוון של אוכלוסיות בשעריה, זה נכון לתלמידים, זה נכון גם לאקדמיה וזה נכון למדינה".

הבנות בראש

המגמה בה מובילות הבנות בשיעור הזכאות לבגרות על פני עמיתיהם לספסל הלימודים, הבנים - נמשכת. בעוד בשנת תשע"ב עמד הפער בין שיעור הזכאיות לזכאים על 7.3 אחוזים לטובת הבנות, בשנת תשע"ג הצטמצם הפער ל-6.5 אחוזים ובשנת תשע"ד גדל שוב ל-6.9 אחוזים.

פילוח הזכאות לבגרות על פי מגזרים

המגזר היהודי (ללא חרדים) רשם עליה של 1.6% בשיעור הזכאים לבגרות מ- 73.5% (תשע"ג) ל-75.1% (תשע"ד) בקרב קבוצת הלומדים. עם זאת, בקרב קבוצת הגיל חלה ירידה של 1.3% בשיעור הזכאים, מ- 72.2% (תשע"ג) ל-70.9% (תשע"ד).

במגזר החרדי חלה ירידה של 1.7% בקרב קבוצת הלומדים מ-17.6% (תשע"ג) ל-15.9% (תשע"ד). גם בקרב קבוצת הגיל חלה ירידה של 0.4% מ-9% (תשע"ג) ל-8.6% (תשע"ד).

המגזר הלא יהודי (ללא מזרח ירושלים) רשם עליה של 3.5% בשיעור הזכאים לבגרות מקרב קבוצת הלומדים, מ-55.5% (תשע"ג) ל-59.0% (לתשע"ד). גם בקרב קבוצת הגיל חלה עליה של 0.02%, מ-45.07% (תשע"ג) ל-45.09% (תשע"ד).

המגזר הערבי (ללא מזרח ירושלים) רשם עליה של 4.8% בשיעור הזכאים לבגרות בקרב קבוצת הלומדים, מ- 54.7% (תשע"ג) ל-59.5% (תשע"ד). בקרב קבוצת הגיל חלה עליה של 0.9%, מ-46.9% (תשע"ג) ל-47.8% (תשע"ד).

המגזר הדרוזי רשם עליה בשיעור של 4.5% מתוך קבוצת הלומדים, מ-68.6% (תשע"ג) ל-73.1% (תשע"ד). בקרב קבוצת הגיל נרשמה עליה של 0.3%, מ-61.5% (תשע"ג ) ל-61.8% (תשע"ג).

המגזר הבדואי בנגב רשם ירידה של 2.8% בשיעור הזכאים לבגרות בקרב קבוצת הלומדים, מ-50.3% (תשע"ג) ל-47.5% (תשע"ד). בקרב קבוצת הגיל חלה ירידה של 2%, מ 32.3% (תשע"ג) ל-30.3% (תשע"ד).