מנהיג המסתננים מבקר את ישראל ורוצה מעמד פליט
מוטסים עלי נאבק נגד "הגזענות של ישראל" ול"סולידריות אפריקנית" עם הבדואים. גורמים המצויים בנושא: השארתו בארץ - תקדים מסוכן
בתחילת השבוע שעבר רשם מוטסים עלי ניצחון אישי קטן. גרירת רגליים מצד משרד הפנים ורשויות ההגירה הובילה לכך שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הורה למדינה לשחרר אותו לאלתר ממתקן 'חולות', שבו שהה מאז מאי 2014. אולם עבור מוטסים זהו רק שלב אחד במאבק. בימים אלו מונחת על שולחנו של שר הפנים סילבן שלום בקשתו של מוטסים לקבל תעודת 'פליט' ולזכות למעמד חוקי בישראל.
עוד כותרות ב-nrg:
- בדיקה: מדינות אירופה פועלות להכניס מסתננים לישראל
- קצין בכיר: פריצת דרך בהתמודדות נגד פצמ"רים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כמעט כל מי שעוסקים בסוגיית המסתננים האפריקנים לישראל עוקבים באדיקות אחר סיפורו של מוטסים, יליד חבל דרפור שבסודן וממובילי הפגנות המסתננים בינואר 2014. הוא הגיע לישראל ב־2009, ובשנת 2012 החל להתנדב ב'מרכז לקידום פליטים אפריקנים' (ARDC). ב־2013 הוא מונה למנכ“ל המרכז.
לדברי גורמים המצויים בנושא, ‘המרכז לקידום פליטים אפריקנים‘ הוא הארגון הקיצוני ביותר מבין ארגוני הסיוע לאפריקנים בישראל. כך למשל, ב־2012 הוציא הארגון דו“ח עבור הוועדה למניעת אפליה גזענית של האו“ם, ובו נאמר כי מדינת ישראל נוקטת מדיניות של אפליה גזענית כלפי אפריקנים, בין השאר בהתבסס על כך שלטענתם חוק השבות הנו חוק גזעני. הדו“ח נכתב בסיועו של דיוויד שין, פעיל שמאל קיצוני שבין היתר ערך השוואה בין מתקן ‘חולות‘ למחנה אושוויץ.
פעילות אחרת שבה השתתף מוטסים היא מפגש של ‘סולידריות אפריקנית‘ שהתקיים במאי האחרון בסמוך למתקן חולות, בהשתתפות ה‘אפריקנים העבריים‘ (‘הכושים העבריים‘ מדימונה) ‘מבקשי מקלט אפריקנים‘, ו‘בדואים אפריקנים־פלשתינים‘. בסרטון מהמפגש שהועלה ליוטיוב נראה מוטסים מדבר על “הגזענות בישראל כלפי אפריקנים“, כשהוא כולל בדבריו את היחס לעולים היהודים מאתיופיה ואת הקולוניאליזם האירופי שהגיע לאפריקה כדי לגזול את משאבי הטבע של היבשת. “כדי לשנות את המצב אנחנו צריכים פעילות משותפת, זו לא רק חברות אלא אחווה“, אומר מוטסים.
בסיום הדברים הללו מעביר מוטסים את המיקרופון לנציג ‘האפריקנים העבריים‘, שפונה לנוכחים: “חשוב שתדעו שאתם עדיין באפריקה. הארץ הזו היא אפריקה. האירופים השקיעו מיליארדי דולרים כדי לשנות את הזהות האפריקנית של המקום הזה, ולהפוך אותו לארץ בעלת אופי אירופי. בשלב מסוים האמת תתגלה, והארץ הזו תחזור לדמותה המקורית“, הוא אומר וזוכה למחיאות כפיים. למרבה האירוניה השניים נושאים את נאומיהם דווקא באנגלית, שפה שמוטסים שולט בה היטב, בנוסף לערבית שבה מדברים בסודן ולעברית שאותה קלט היטב.
בשיחה עם nrg השבוע, מוטסים עדיין לא יודע מה יעלה בגורל הבקשה שלו. "זה כנראה הולך ומסתבך, לא יודעים שם מה לעשות". לטענתו, רוב חברי הוועדה המייעצת לענייני פליטים במשרד הפנים המליצו לאשר לו מעמד של פליט, אך שר הפנים טרם קיבל החלטה בנושא.
אתה יודע מה הסיבה לכך?
"אני חושב שזה בגלל שזו פעם ראשונה שבקשה של פליט מדרפור מגיעה לשולחן משרד הפנים עם המלצה חיובית מהוועדה המייעצת. יש פה משהו מוזר – רוב האנשים שהגישו בקשות מקלט אחרי הבקשה שלי קיבלו דחייה, ורק אני עוד לא קיבלתי תשובה. אז למה לא לתת גם לי תשובה? אני ועורך הדין שלי לא נוותר עד שנקבל תשובה".
אין בך פחד מההשלכות של תשובה שלילית? לפי הנוהל החדש, אם תקבל תשובה שלילית תצטרך לצאת למדינה שלישית או שתועבר למתקן סהרונים.
"אני קודם כול רוצה החלטה, ואז נראה. אני רוצה תשובה, כן או לא, שאדע איפה אני עומד. אם אומרים 'לא' זה גם בסדר. בכל מקרה אני לא יכול לחזור למקום שממנו הגעתי, אז אם אקבל כאן תשובה שלילית - אנסה להגיש בקשת מקלט במדינה אחרת".
לדעתך יש קשר בין העיכוב בתשובה לעבודה שלך ב'מרכז לסיוע לפליטים אפריקנים'?
"יכול להיות שזה משפיע, אבל זה לא אמור להיות ככה. אדם מגיע מדרפור ומגיש בקשה בגלל סיפור אישי, לא קשור למשהו אחר. עשו לי שם שני ראיונות, והם יודעים מה הסיפור שלי".
בראיונות הללו דיברו איתך על הפעילות שלך בישראל או רק על העבר?
"דיברו רק על העבר. למה אני כאן, ולמה אני לא יכול לחזור לסודן".
יש טענות שהמרכז שלכם פועל נגד מדינת ישראל.
"זה לא נכון. אין לנו שום בעיה עם ישראל, חוץ ממדיניות ההגירה שהיא לא מובנת ולא נכונה, וכששואלים אותנו בעולם על המצב אנחנו חייבים לומר את האמת. אני מאמין שזה נובע מגזענות. יש בישראל 46 אלף אפריקנים, ועוד 90 אלף מהגרים לא אפריקנים שנמצאים כאן שלא כחוק, אבל עליהם אף אחד לא מדבר. איך אפשר להסביר את זה אם לא שזו גזענות?"
"אם הוועדה המייעצת אכן נתנה המלצה חיובית כפי שטוען מוטסים, השר עשוי לתת לו אשרת פליט, אבל השר לא מחויב להמלצה הזו", מסביר בכיר לשעבר במשרד הפנים. לדבריו, תפקידה של הוועדה הוא רק לבדוק האם הסיפורים של מגישי הבקשות הם נכונים. את ההמלצה הם מעבירים לשר, והוא אמור לבחון שיקולים נוספים מתוך ראייה כוללת של המצב. "כשמדובר באדם שעושה בלגן במדינה, השר צריך לקחת את זה בחשבון", אומר הבכיר. "אם אתה משאיר פה אדם כמו מוטסים, זה יגרור אחריו עשרות אנשים שיעשו את הדברים האלה".
"אם סילבן שלום יחליט להעניק למוטסים מעמד פליט, זו תהיה טעות ממדרגה ראשונה מצד מדינת ישראל", אומר יונתן יעקובוביץ' מ'המרכז למדיניות הגירה ישראלית', ארגון שעוסק בקידום מדיניות הגירה תוך שמירה על המתח שבין האינטרסים של מדינת ישראל והצורך במענה למקרים הומניטריים.
יעקובוביץ' מסביר שגם מבחינת החוק הבינלאומי אין לישראל מחויבות כלפי מוטסים. "למדינה יש סמכות חוקית מלאה להרחיק את מוטסים למדינה שלישית, ויש לעשות זאת ללא דיחוי. אמנת האו"ם לפליטים נועדה להעניק הגנה לאנשים שנאלצו לברוח ישירות מסכנה מבוססת של רדיפה במדינתם. היא לא מחייבת את המדינה לקלוט אנשים שבחרו להגר דרך כמה מדינות ולהסתנן באופן לא חוקי לשטחה".
עם זאת, ואף שלדבריהם ישראל לא מחויבת בכך, ב'מרכז למדיניות הגירה ישראלית' כן תומכים במתן מעמד הומניטרי זמני ליוצאי חבל דרפור, זאת לפנים משורת הדין ובמסגרת מכסה שהחברה הישראלית תוכל להתמודד איתה. "במקרה של מוטסים", אומר יעקובוביץ', "מדובר לצערנו באדם שבחר לנצל את זמנו בישראל למתקפה נגד החברה הישראלית ולהשחרת פניה של ישראל בעולם, במקום להתמקד בעזרה וסיוע לקהילה הדרפורית. לא יעלה על הדעת שיֵצא חוטא נשכר, ושאדם הפועל נגד המדינה שבה הוא זכה למקלט לאחר שהסתנן אליה באופן לא חוקי, יזכה לקבל כאן מעמד", מסביר יעקובוביץ'.
"אדם כמו מוטסים היה צריך לגרש מיד", מסכים הבכיר לשעבר במשרד הפנים, "כדי להראות שמי שמנסה להפעיל לחצים על המדינה באמצעות האו"ם או התקשורת לא נשאר פה. השארתו בישראל יכולה להיות תקדים מסוכן".
אז למה שר הפנים לא מודיע שהוא דוחה את הבקשה שלו ומסיים את הסיפור?
"הבעיה היא ששר הפנים רוצה להיות יפה נפש. הוא לא רוצה להילחם בתקשורת ובארגוני השמאל. יש להם המון כסף והמון תקשורת, ושר הפנים לא רוצה להתעסק איתם. כך היה גם בתקופתם של גדעון סער וגלעד ארדן. בכירים במשרד מנסים להסביר להם שהמצב הוא בעייתי ושהמדינה חייבת לקבל מדיניות סדורה בסוגיית המסתננים, אבל הם גוררים רגליים".
התסכול מהיעדר מדיניות ברורה בסוגיית המסתננים עולה כמעט בכל שיחה עם מי שמעורים בנושא, ולא משנה לאיזה צד של המפה הם משתייכים. "כמי שעוסק בסוגיית המסתננים כבר יותר מעשור, אני רואה לצערי איך מדינת ישראל נמצאת במצב של חוסר מדיניות בנושא הזה עוד מתקופת אולמרט", אומר אורי מתוקי, דובר 'הוועד למאבק ברצח עם' של תנועת 'דרור לישראל', המורכבת מבוגרי 'הנוער העובד והלומד'. "אנחנו לא הגענו לפעילות הזו ממקום של התנגדות, אלא מתוך רצון לסייע. כשהגיעו לישראל הפליטים הראשונים מדרפור חשבנו שחובתנו המוסרית לסייע למי שנמלטים מרצח עם, כי הבנו שמדובר באנשים באמת מסכנים שבאו ממציאות מאוד קשה. פתחנו בפעילות כדי לסייע להם בארץ, הקמנו אולפן לילדים ועוד.
"אחרי תקופה מסוימת הבנו שאפריקני שמגיע לכאן יכול לעשות את זה משלל סיבות, ולצד הרבה פליטים אמיתיים יש גם לא מעט מהגרי עבודה שבאים כי כאן טוב יותר ואפשר להרוויח יותר. לכן הצענו תוכנית שלפיה מדינת ישראל תציב מכסה מסוימת של פליטים שייקלטו, והשאר יוחזרו למדינות המוצא או יישלחו למדינה שלישית. לשם הדגמה, אם ישראל הייתה קולטת 1,700 איש בשנה זה היה מציב אותה במקום השלישי בעולם מבחינת קליטת פליטים. בפועל קלטנו הרבה יותר מ־1,700 בשנה, אבל בלי מדיניות ובלי להחליט מה עושים עם אותם אנשים".
לדברי מתוקי, צריך להבדיל בין שני סוגים של אפריקנים שהגיעו לישראל: "ישנם הדרפורים שהגיעו בעקבות רצח העם, אבל האוכלוסייה הכי נפוצה היא של אריתריאים, שלפי הבדיקות שלנו הם אנשים שרובם המכריע הוא לא פליטים. יש ביניהם גם מתנגדי משטר שחשופים לסכנה בארץ המוצא, אבל אפשר להניח שההמונים שהגיעו לאירועים של השגרירות שלהם לרגל יום העצמאות של אריתריאה, לא מונחת להם חרב על הצוואר.
"מבין הדרפורים המצב מורכב, מכיוון שחלק ממי שהגיעו לכאן נמנים בכלל על השבטים מהצד שאחראי לרציחות, אבל זה משהו שהרבה יותר מסובך לבדוק. בכל מקרה, לסודן אי אפשר להחזיר אזרחים מכיוון שזו מדינת אויב, לעומת אריתריאה שהיא מדינה ידידותית שישראל הייתה יכולה להגיע להסכמות מולה על השבת אזרחים". בהרצאות ובפרסומים שלו מתעקש מוטסים עלי שלא לעשות הבדלה בין הרוב האריתריאי למיעוט הדרפורי, למרות העובדה שמוטסים עצמו הוא יוצא דרפור שלכאורה היה אמור לתמוך בהפרדה כזו שתסייע לאחיו שברחו מרצח העם.
"התוצאה של המצב הנוכחי היא שבפועל המדינה מקבלת את כל מי שמגיע, תוך ששרים וח"כים מטיחים האשמות בבג"ץ ובארגוני הסיוע", מסכם מתוקי. "אני רחוק מהעמדות של אותם ארגונים, אבל הכתובת האמיתית לבעיה היא הממשלה שהייתה יכולה וצריכה לקבל מזמן החלטה בנושא. גם 'חוק המסתננים' שהתקבל לאחרונה ושאני בעיקרון בעדו, עוסק רק בסוגיה של מתקן 'חולות' שמטפל בסך הכול ב־2,000־3,000 איש, מתוך עשרות האלפים שנמצאים בישראל. "בפועל מה שאנחנו רואים מצד ממשלות ישראל כבר יותר מעשור זה הרבה רטוריקה ודיבורים, כולל לא מעט הצהרות בוטות שלא מסייעות בשום דבר, ומצד שני אפס עשייה ושום שיטה סדורה לטיפול בבעיה הזאת. לדעתי אפשר לאשר את הבקשה של מוטסים, אבל מה שיותר חשוב הוא ששר הפנים יגבש סוף־סוף מדיניות ברורה. היעדר המדיניות הוא פצצת זמן".
תגובת משרד הפנים: "רשות האוכלוסין וההגירה או משרד הפנים אינם קובעים מדיניות בסוגיה כה עקרונית שהיא הרבה מעבר לסוגיה מקצועית, אלא פועלים ליישום המדיניות שנקבעת על ידי הדרג המדיני. איננו דנים באמצעי התקשורת בתיקים פרטניים של בקשות למקלט, וכך ננהג גם במקרה של מר מוטסים עלי. עם זאת, נבהיר כי בקשות למקלט נבחנות לפי קריטריונים ברורים שנקבעו באמנות בינלאומיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם