בעזרת ציור: מורים יזהו ילדים שהוחרמו בפייסבוק
תופעת החרמות ברשתות החברתיות תופסת תאוצה, ודור העתיד של המורים נערך להתמודד עמה בכלים יצירתיים. ניתוח ציורים על בסיס מחקר שערך בית החולים הפסיכיאטרי "גהה" בקרב נערים אובדניים, יעזור לגלות האם התלמיד סובל מחרם ברשת או מדיכאון
תופעת החרמות ברשתות החברתיות צוברת תאוצה בשנים האחרונות, ונראה כי את מקומה של האלימות הפיזית בין התלמידים תופסת האלימות הווירטואלית. "זיהוי מצוקות באמצעות ציורים", קורס חדש שיילמד במסגרת תהליך ההכשרה להוראה, יאפשר למורים לעתיד לזהות מצבים של מצוקה שנגרמת בעקבות בידוד חברתי ברשת.עוד כותרות ב-nrg:
סוכנת סמויה הפלילה 20 סוחרי "נייס גאי" בדרום
מזעזע: סבתא קשרה ברצועה את נכדתה בת ה-5
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במסגרת הקורס שיוצע לסטודנטיות להוראה במכללת תלפיות, ינותחו ציורים של ילדים ובני נוער, ויינתנו הכלים לזהות תלמידים הנמצאים במצוקה חברתית או אישית כתוצאה מחרמות, נאצות, או תכנים אלימים. עוד במסגרת הקורס, ילמדו המורות לזהות תלמידים בעלי נטיות אובדניות, ולדווח לרשויות המטפלות בנושאים אלו. הקורס גובש על בסיס של מחקר של בית החולים הפסיכיאטרי "גהה".

"חרם חברתי על תלמידים באמצעות הרשתות נפוץ מאוד לאחרונה בבתי הספר, לכן אנו מכינים את המורות והסטודנטיות להוראה לזהות מצוקות של תלמידים דרך ציורים, כי הן נמצאות בחזית ופוגשות אותם", סיפר ד"ר משה רז, פסיכולוג ומרצה במכללת תלפיות בחולון, ומומחה בתחום ניתוח ציורים של ילדים ומבוגרים.
במחקר שנערך לפני שנה על ידי בית הספר לחינוך והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן בשיתוף האוניברסיטה הפתוחה בנושא אלימות ברשתות החברתיות, נדגמו 1,094 תלמידים (ממוצע גילאים 10-17) מ-18 בתי ספר בארץ. ממצאי המחקר מציגים כי 27% מהתלמידים משתתפי המחקר דיווחו כי היו קורבנות לאלימות ברשת, ו-46% דיווחו כי היו עדים לבריונות ומעשי אלימות כלפי משהו אחר ברשת. אחד המקרים הקשים בהקשר זה קרה לפני ארבע שנים. דוד-אל מזרחי ז"ל, נער בן 15, עבר מסכת התעללות פיזית ומילולית בבית הספר ובהמשך בפייסבוק. בעקבות הבריונות הוא תלה את עצמו, כשדף הפייסבוק שלו עדיין פתוח.
לדברי ד"ר רז, במקרים רבים ניתן להציל תלמידים שהחרימו אותם ומתעללים בהם דרך הפייסבוק. "במקרים של חרם חברתי ניתן להיעזר בציור ככלי לאיתור מצוקות של בני נוער, שעוזר להבחין בסימנים מקדימים המעידים על מצבו של הילד".
ד"ר רז מעיד כי מניתוח של אירועים בהם בני נוער ששמו קץ לחייהם, עולה כי חלק גדול מהם לא באמת רצה למות אלא רק רצה להתריע על מצוקותיו. בנוסף למכתבי התאבדות, משאירים אותם בני הנוער גם ציורים, שלדבריו "די ברורים, ומהם ניתן ללמוד על קשיי הנער וכוונותיו".
פרופ' גיל זלצמן מבית החולים "גהה" בפתח תקווה חקר האם ניתן לזהות נערים ונערות בעלי כוונת התאבדות בעזרת ציור הדמות שהם יציירו. לשם כך הוא פנה ל-30 בני נוער שהופנו לבית החולים בעקבות ניסיון אובדני שלא צלח, וביקש מכל אחד מהם לצייר דמות. בנוסף 30 בני נוער נוספים שהופנו ל"גהה" בשל סיבות נפשיות ו-30 בני נוער נורמטיביים התבקשו לצייר דמות גם כן. חברי הסגל ב"גהה" התבקשו לזהות את הרקע של הנערים מאחורי הציורים, ומסקנת המחקר הייתה כי ניתן לגלות בקלות את קבוצת בני הנוער בעלי כוונת התאבדות.

בציורים מתברר כי הדמות האמצעית בציור עם האות x, מייצגת את קבוצת הנערים עם נטייה להתאבדות, הדמות השמאלית (ללא הגפיים) מייצגת את הדמות הפסיכוטית, והדמות הימנית מייצגת את הנערים הנורמטיביים.
ד"ר רז הסביר כי סימנים של חתכים, ציור X על הצוואר, וחוסר באיברים משמעותיים כמו צוואר או פנים, יכולים להעיד על מצוקה קשה של בעל הציור. "הילדים מסמנים טיפות דם שיורדות מפצע, או חתך שבולט בצורה כזו או אחרת, וזה אומר 'תשימו לב'".
בנוסף, דחייה חברתית ניתן לזהות גם באמצעות ציורי עצים. "אנחנו מבקשים מהילד לצייר עצים, ואז אנחנו אומרים לו 'תבחר את העץ שלך', ואנחנו רואים איפה ממוקם העץ, עד כמה הוא משקיע בו וכו'".
"ההורים אמורים לשים לב לציורים של ילדיהם ולבחון אם ניתן להצביע על קשיים וחרמות למיניהן שהילדים סובלים מהם או כל קושי אחר שעולה מתוך הציורים של בני הנוער. בדרך כלל המתאבדים הפוטנציאליים עוזרים לנו לזהות שמשהו מוזר, כי הם בעצם מבקשים להתריע על המצוקה שלהם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg