בג"ץ הכריע בניגוד לעמדת המדינה: בתי דריינוף ייהרסו
הרכב שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה נאור דחה את העתירה למנוע את הרס הבתים בבית-אל וקבע כי יש להרוס אותם עד מחר בחצות הלילה. מאז ליל אמש, כאשר השתלטו כוחות משטרה על המבנים, התפתחו עימותים במקום ויש חשש להתפתחויות אלימות
מתכוננים להריסה: הרכב של שלושה שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה מרים נאור דחה הבוקר (ד') על הסף את עתירתו של הקבלן מאיר דריינוף להימנע מהריסת המבנים ביישוב בית אל. השופטים פסקו פה אחד כי דבר לא השתנה מאז העתירה הקודמת שהוגשה בחודש מרץ. השופטת מרים נאור התייחסה להכשרה מזורזת של המבנים, אך הדגישה כי בית המשפט לקח אפשרות זו בחשבון בפסק הדין הראשון שניתן בספטמבר 2014.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
השופטת נאור כתבה כי "החלטת בית המשפט בעניין קאסם להתיר את מיצוי אפיקי התכנון נבע, בין השאר, מהתנהלותה של המדינה בהליך ומכך שהקרקע שעליה נבנו המבנים היא קרקע פרטית פלסטינית. שיקולים אלה נותרו רלוונטיים חרף אישורה של מערכת ההנחיות והוצאתם של היתרי בנייה".
המועצה המקומית בית אל אמרה בתגובה לפסיקת בג"ץ: "נדהמנו מאטימותו של בג"ץ ומהתעלמתו מהאישורים שהוסדרו לבניין. מצער מאוד לדעת שבג"ץ קידש מלחמה על הבתים הללו והתעלם מהשכל הישר. יחד עם זאת נכבד בצער את הפסיקה. אנו דורשים בתוקף כעת מראש הממשלה לאשר במהירות את התכנית לבניית 300 יחידות הדיור שהבטיח ולהסדיר את כל הבתים ביו"ש".
לאור סיום הליכי התכנון בשבוע שעבר, הגיש אתמול דריינוף עתירה בבקשה להוציא צו עיכוב ביצוע להתחלת עבודות ההריסה של הבתים אולם בית המשפט דחה הבוקר את העתירה, וזאת חרף עמדת המדינה ובקשתה מבג"ץ להימנע מהריסת הבתים. על פי ההחלטה הבתים צפויים להיהרס עד מחר בחצות.
שרת המשפטים איילת שקד מסרה הבוקר בתגובה כי "אנו חיים תחת שלטון חוק ועלינו לקבל פסק הדין ועמו את רוע הגזרה. הבתים בבית אל יהרסו וייבנו מיד לאחר מכן. זוהי הדרך היהודית- לא מאבדים תקווה וממשיכים לבנות, לבנות ולבנות".
מנגד, בארגון יש דין, שמייצגים את בעל הקרקעות הפלסטיני עבד אל רחמן קאסם, בירכו על החלטת בג"ץ ומסרו כי "זהו פסק דין מתבקש, וטוב שבית המשפט לא נכנע ללחצים פוליטיים שנועדו לגרור את ביהמ"ש לתת יד להפרת חוק בוטה. בארגון מבקשים להדגיש את הקביעה המפורשת של בית המשפט שהארכה שניתנה על ידו לא נועדה להמשך הכשרת המבנים, וכי פסק הדין המקורי הבהיר ש'עד כאן'. אנו סבורים שבעקבות ההחלטה הזאת הגיע הזמן להשיב לקאסם את אדמותיו".
עימותים קשים סמוך לבתים
אמש התפתחו עימותים פיזיים חריפים בין השוטרים ובין הצעירים שהגיעו לבתי דריינוף בבית אל ותשעה נעצרו במקום. בלילה שבין שני לשלישי הגיעו כוחות גדולים של שוטרים לבנייני דריינוף ופינו משם באלימות את עשרות הצעירים שהתבצרו בבניין. צעירים שהיו במקום סיפרו כי שוטרים ריססו לעברם גז פלפל במשך דקות ארוכות ולאחר מכן הכו אותם בחוזקה. הצעירים סיפרו עוד כי המפקדים במקום נקטו באלימות מילולית והשתמשו בצורת דיבור לא ראויה.
בית אל על סף פיצוץ
אריאל פרידמן שהיה במקום ונחבל בצורה משמעותית סיפר ל-nrg כי "בערך בשעה שלוש לפנות בוקר נכנסו יס"מניקים לבניין הסמוך, אחרי 40 דקות הם הגיעו לבניין שלנו הגיעו לחדר שישבתי בו ודרשו שנצא החוצה. אמרתי להם שהם מוזמנים להוציא אותי, אני לא אצא בעצמי. בשלב הזה הם החלו לרסס בגז, אני לא יודע אם זה היה גז מדמיע או גז פלפל, והתחילו לסחוב אותנו החוצה.
"בחדר הם שאלו אותי אם אני מוכן ללכת מרצוני ועניתי שלא, מיד חטפתי בעיטה, ואז שאלו שוב ועניתי שוב שאיני מוכן לצאת וחטפתי בעיטה נוספת, כך בערך 20 פעם. בהמשך הורידו לי את האזיקונים והמשיכו לשכנע אותי לצאת, לא הסכמתי. הם גררו אותי על האדמה".
צעיר אחר סיפר על סיטואציה דומה "השוטרים נכנסו לחדר שבו התבצרנו, הוציאו אותנו אחד אחד לחדר חיצוני ואז הקצין שם אמר לי 'יש לך 2 אפשרויות או לקום וללכת בעצמך או שעכשו אני אומר לשוטרים לפוצץ אותך במכות והם יקרעו לך את הצורה'". הצעיר שראה למה השוטרים מסוגלים חשש לשלומו ויצא החוצה על רגליו כשהוא מלווה בשוטרים.
לפני חודש הורה בג"ץ להרוס את המבנים עד ל-30.7, בהתאם לפסיקה קודמת של הנשיא היוצא אשר גרוניס מספטמבר האחרון. בשבועות האחרונים אישרו המינהל האזרחי והמועצה המקומית בית אל את המבנים בהליך מזורז. בעקבות זאת עתרו בעלי הקרקע יחד עם ארגון יש דין נגד הכשרת הקרקעות. כמו כן הם ביקשו לבטל את צו התפיסה הצבאי שמתוקפו אושר "מתחם דריינוף" בשל העובדה שלא נעשה בשטח שנתפס בשנת 1979 שימוש לצורך צבאי, ועל גבו הוקמו בנייני מגורים לצרכים אזרחיים.
בעלי הקרקע, עבד אל רחמן אחמד עבד אל רחמן קאסם, עתר לבג"ץ באמצעות ארגון יש דין בטענה כי הקרקעות שבבעלותו נתפסו לכאורה לצרכים צבאיים, ודרש את הריסת המבנים. בתחילה המדינה התחייבה להרוס את המבנים עד לשנת 2012, תחילה התחייבה המדינה לבצע את הריסת המבנים, וביקשה מבית המשפט כי תינתן לה שהות לעשות כן. בשלב מאוחר יותר, ציינה המדינה כי קיימת אפשרות לקיים הליך תכנוני ביחס למקרקעין שעליהם נבנו המבנים. טענתו של דריינוף היתה שצו התפיסה אכן חל על המבנים.
בפסק הדין מספטמבר 2014, הורה הנשיא אשר גרוניס יחד עם השופטת עדנה ארבל, להרוס את המבנים בתוך שישה חודשים, ומתח ביקורת על התנהלותה של המדינה שחזרה בה. עם זאת, השופטת מרים נאור היתה בדעת המיעוט כי יש להמתין עד להשלמת התהליך התכנוני. "מתן אפשרות לקדם את הליכי התכנון משמעו חריגה מהתחייבויות המשיבים לבית משפט זה ומביצוע צווים שהוצאו על ידם, מבלי שיש כל ערובה שהאפיק התכנוני יסתיים בהכשרת הבנייה" כתב גרוניס בפסק הדין.
סמוך למועד הריסת הבתים עתר דריינוף בשנית לבג"ץ בבקשה לבטל את צווי ההריסה, שכן הועדה המיוחדת לתכנון ובניה של בית אל מייעדת את הקרקע למגורים, וכי בתוך חודשים ספורים יושלם ההליך התכנוני. גם המדינה תמכה בעמדתו וביקשה להימנע מהריסה.
לפני חודש פסקה הנשיאה נאור בניגוד לעמדתה הקודמת, והורתה להרוס את המבנים עד ה 30.7. "אזכיר, כי הכרעתה של דעת הרוב לא נסמכה רק על התמשכותם של הליכי התכנון, אלא גם על התנהלותה של המדינה בהליך ועל היותה של הקרקע פרטית" התייחסה נאור להכרעת ההרכב הקודם "אף שהנשיא גרוניס היה מודע לאפשרות כי המבנים יוכשרו מבחינה תכנונית בדיעבד, הכרעתו הייתה שאין להמתין למיצויים של הליכי התכנון".
אקו"ם