חננו: "אנחנו לא בית משפט אלא עזרה ראשונה"
בעמותה עבדו בימים האחרונים מסביב לשעון. למרות הביקורת הציבורית מדגיש מייסד הארגון, שמואל מידד: "ב'חננו' לא מגנים, לא משבחים, לא שופטים ולא מרשיעים"
כבר בתחילת השבוע צפו בעמותת 'חננו', המעניקה הגנה משפטית ל"עצורים על רקע לאומי" כהגדרתה, שעומדים לפניהם ימים עמוסים. הנוהל הוא פחות או יותר כזה: חשד קשה למעשה חמור נופל על פעילי ימין קיצוני, סערה ציבורית ותקשורתית דוחקת ברשויות החוק לעשות משהו ולהביא תוצאות, והן מנסות להראות נוכחות ולמצוא אשמים.
עוד כותרות ב-nrg:
- מטורף: הציוץ שהכניס 20 אלף אירו ביומיים
- חשד: מנתח פלסטי ביצע מעשים מגונים במטופלות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עוד לפני ההצתה הרצחנית בכפר דומא ביום חמישי שעבר פרסם השב"כ כי עצורים בידיו חמישה חברים בהתארגנות מחתרתית חדשה, ונגד שניים מהם יוגשו כתבי אישום. הצעירים נעצרו ונחקרו בחשד למעורבות בהצתה בכנסיית הלחם והדגים שעל חוף הכנרת לפני כחודשיים, וכן בהצתות ופגיעות נוספות ברכוש, כולל בשני בתים פלסטיניים.
השבוע נעצרו חשודים נוספים במעורבות בפרשת הצתת הכנסייה, בהם מאיר אטינגר, נכדו של הרב מאיר כהנא ז"ל, שנחשד כמי שעומד בראש ההתארגנות המדוברת (על התפתחות החקירה בפרשת ההצתה בדומא מוטל צו איסור פרסום). כיממה לפני מעצרו ניסינו לקבל את תגובתו של אטינגר לחשדות השב"כ נגדו, אך הוא סירב להתראיין.
בבלוג שלו, שמתפרסם באתר 'הקול היהודי', התייחס אטינגר לטענות על קיומה של מחתרת: "את האמת צריך להגיד", כתב אטינגר, "אין שום התארגנות טרור, אבל כן יש המון המון יהודים, הרבה יותר ממה שחושבים, שסולם הערכים שונה לחלוטין מזה של בג"ץ או שב"כ, ושהחוקים שמחייבים אותם הם לא חוקי המדינה - הבורות הנשברים, אלא חוקים הרבה יותר נצחיים, אמיתיים, ממקור מים חיים".
בפועל מדובר בקבוצה הכוללת עשרות בודדות של צעירים, בוגרי מאחזי השטח הקטנים כמו רמת מגרון. בנוסף קיים מעגל תמיכה שהוא כנראה לא גדול בהרבה, אף שהצעירים עצמם - כמו גם חלקים בתקשורת הישראלית - משוכנעים כי ישנם רבים יותר.
מרדכי מאייר (בן־גדליה), בן 18 ממעלה־אדומים, היה בין החשודים שנעצרו בשבוע שעבר בפרשת הצתת הכנסייה. השבוע הוא זכה לתואר המפוקפק של מי שהוצא נגדו צו מעצר מנהלי ראשון מזה כתשע שנים, המורה לאסור אותו ללא פחות מחצי שנה, ללא משפט או כתב אישום.
"יש פופולריות זולה", אומר מייסד 'חננו' שמואל מידד ('זנגי'). "מי שאומר שיש עכשיו מחתרת חדשה הוא זה שצריך להסביר את עצמו. הרי כבר שלושים שנה הם אומרים שיש מחתרות".
אתם מסייעים לעצורים בפרשת הצתת כנסיית הלחם והדגים?
"ייצגנו אותם במשך המעצר, ועכשיו הם לוקחים ייצוג משפטי עצמאי. אנחנו עובדים בדרך כלל כמו מד"א, כמו חדר מיון. נותנים עזרה ראשונה למי שזקוק לה, ולהמשך התהליך אנשים דואגים בעצמם".
פונים אליכם לבקשת סיוע הרבה חשודים בפעולות 'תג מחיר'?
"זה מינורי מבין הפונים. כמות קטנה מאוד".
יש מישהו שלא תסכים לייצג? חשד למעשה שתגיד לגביו 'עד כאן'?
"אם אדם פונה אלינו ניתן לו סיוע. אנחנו לא מביעים דעה, ולא תפקידנו להביע דעה. אנחנו ב'חננו' לא מגנים, לא משבחים, לא שופטים ולא מרשיעים. אנחנו לא בית משפט. אנחנו עזרה ראשונה, נותנים סיוע. למשל, היו כמה אנשים שנעצרו לאחר הריגת הנער הערבי בשועפאט ופנו אלינו לעזרה משפטית. הם שוחררו בסופו של דבר והתיק נגדם נסגר, וברור לכולם שהם לא היו חלק מהאירוע. יכול להיות שאם הם לא היו מקבלים סיוע משפטי הם היו מסתבכים בדבר שלא עשו. זה קורה. העיקרון שלנו קובע שהאדם חף מפשע עד שיוכח אחרת, והמשפחה שלו בוודאי חפה מפשע".
ב'חננו' מזכירים עוד כי מיד לאחר הצתת הכנסייה ביוני האחרון עוכבה למשך שעות קבוצת מטיילים צעירים מיצהר ששהו באזור הכנרת, רק בשל חזותם ומקום מגוריהם. התערבות של עורך דין מהארגון סיימה את העניין.
"השבוע הייתה עדריות", אומר מידד. "לא רק השר יעלון, אלא אפילו השרה איילת שקד הצטרפה לאמירות שטרור יהודי גרוע יותר מטרור ערבי. כל טרור הוא גרוע באותה מידה. שמעתי בתוכנית רדיו מנחה מחוגי הימין שלא שלל מעצר מנהלי בניסיון לחשוף את מבצעי הפיגוע בכפר דומא, ודווקא יוסי שריד שהיה מולו דיבר באופן נחרץ נגד מעצר מנהלי ועד כמה זה כלי דרקוני ונורא שאסור להשתמש בו. צריך לשמור את הקטע הזה מרוב שהוא חשוב. התקשורת משתוללת ודורשת אשמים, וההתנפלות מוגזמת ותמיד פונה לכיוון אחד".
אילו כיוונים נוספים ישנם?
"כבר היו מקרים שבהם פגיעות בציבור הערבי התגלו בסוף כפגיעות פנימיות שנעשו כדי לצבור הון אישי או ציבורי. תפקידי הוא לא להביע דעה ולא לשפוט. התפקיד שלנו כארגון הוא לתת את המענה המשפטי הראשוני הנדרש".
נעם פדרמן, פעיל ימין ותיק ובעבר דובר 'כך', הוא שיאן המעצרים המנהליים בקרב עצורים יהודים. "הייתי עצור שלוש פעמים במעצר מנהלי", הוא משחזר השבוע. "במצטבר זה יצא כשנה וחצי. המעצר המנהלי הראשון היה אחרי ברוך גולדשטיין. היינו עשרה עצורים, כולל ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ומיכאל בן־חורין. ישבנו חצי שנה ושוחררנו. פעם נוספת הייתה אחרי הפינוי בעקבות הסכם חברון, הייתי עצור לבד חודשיים וחצי. לפני כ־13 שנה הייתה 'מחתרת בת־עין' ובעקבותיה גל של מעצרים, ואז נעצרתי מנהלית לתשעה חודשים.
"גם אז אמרו עליי שאני ראש מחתרת עם היררכיה ומידור וכל הקשקושים. טענו שיש ב'מחתרת שהקמתי' פלג צפוני ופלג דרומי, והדליפו לעיתונות תמונות עם אסים וג'וקרים של חברי ה'התארגנות'. לאחר כמה חודשים התברר שהכול היה עורבא פרח. בסופו של דבר הואשמתי בתיק פלילי ושוחררתי על ידי בית המשפט".
שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל נזף אז בפרקליטות על ניסיון לנפח את ההאשמות נגד פדרמן כדי להשאירו במעצר, וכתב כי אין לעצור נאשם בשל עבירות שאינן מיוחסות לו. "איש בחטאו ייעצר, ולא בחטאם של אחרים", כתב טירקל.
"לא אכנס לדיון אם יהודים הציתו עכשיו את הבית או לא", אומר פדרמן. "אני יודע שזו בהחלט לא פעם ראשונה שטוענים שיש מחתרת. זה נוח להם כי זה מייצר משהו יותר גרנדיוזי ומרשים, והרבה יותר קל לעצור אנשים כי הם לכאורה שייכים להתארגנות, ל'מחתרת'. אם זה אדם שפועל על דעת עצמו בדחף רגעי, מה שקוראים 'מפגע בודד', אפשר לטעון שהרבה יותר קשה לתפוס אותו".
פדרמן פרסם בעבר שתי חוברות שהסבירו במפורט כיצד להתמודד עם חקירות שב"כ ומשטרה ועם ישיבה ממושכת בכלא. אחת ההמלצות הידועות שלו היא לשתוק. בחלוקה גסה אפשר לומר שהעצורים במקרה הנוכחי הם כבר 'דור שלישי' לפדרמן, אך החוברות עדיין בשימוש.
מאיר אטינגר טען השבוע כי במהלך חקירתו בידי השב"כ השתמשו נגדו החוקרים בטלטולים. בשב"כ מכחישים, אך אם הטענה נכונה אפשר לראות בה עליית מדרגה בשימוש בשיטה שהופעלה עד כה רק נגד מחבלים שהוגדרו 'פצצות מתקתקות'. "אם אדם נחוש לא להודות בדברים שהוא לא עשה, גם זה לא יעזור", אומר פדרמן.
מה דעתך על הטענה שהטרור היהודי הוא הדבר הכי מסוכן כיום להתיישבות ביהודה ושומרון?
"מי שטוען את זה הוא בעצמו האיום הכי גדול להתיישבות ביו"ש. אני לא יודע מי עשה ומה עשה, אין לי מושג מה קרה שם. אבל בדרך כלל כשאנשים מגיעים לעשות דברים כאלו זה נובע מתחושת חוסר הגנה שיש להם מצד השלטונות. תחושה של הפקרות ביטחונית. זה לא איום על ההתיישבות. ומה חושבים, שאם כל המתיישבים יצביעו פתאום מרצ, כבר לא ירצו לפנות אותם?"
נדמה שהגינויים השבוע לאירוע בדומא חזקים מתמיד, גם בקרב ציבור המתיישבים. נראה שזה חצה גבול.
"תמיד היו גינויים, זה לא חדש. המציאות ביו"ש מורכבת וקשה, ותחושת חוסר הביטחון לא פשוטה. אני צולמתי לפני כחצי שנה זורק אבנים. זה קרה אחרי שערבים יידו אבנים על שני ג'יפים של צה"ל והחיילים פשוט ברחו מהמקום. המצב הוא שאין הגנה ואין ביטחון, וזה גורם לאנשים לאבד את הסבלנות".
השבוע פורסמה בערוץ 10 כתבה שטענה כי בארגון 'חננו' מחלקים מענקים למשפחותיהם של אסירים יהודים מורשעים. המענקים, כך הסבירו שם, מגיעים מתרומות לארגון הזוכות לפטור ממס, וכך, בעקיפין, הציבור הישראלי משלם כביכול לאסירים יהודים שהיו מעורבים בפגיעה בערבים.
ב'חננו' לא מכחישים את העובדות, אך מוסיפים ש"יש עכשיו גל של הסתה וזה חלק ממנו. זו כתבה שממוחזרת כבר בפעם החמישית בערך. אורי בלאו כתב על זה ב'הארץ' עוד לפני שהורשע בריגול, בערוץ 2 עסקו בזה, ועכשיו ערוץ 10. בכל פעם שזה התפרסם רשות המסים עשתה עלינו בדיקת עומק, ובכל פעם החליטו שהכול בסדר".
בארגון מוסיפים כי מתוך המחזור שלהם, שמגיע ליותר משני מיליון שקלים בשנה, דובר בתחקיר על 200 אלף שקל שמשמשים למענקים ומלגות למשפחות. "זה אחוז לא גדול מהתקציב, ובתוך רשימת המשפחות שמקבלות את הכסף יש גם משפחות של חיילים ושוטרי מג"ב. יש שם משפחות של מורחקים מנהליים, וכן, יש גם משפחות של אסירים. גם ביטוח לאומי משלם קצבאות למשפחות אסירים. המשפחות נמצאות במצוקה ואנחנו מסייעים להן לפני חגים ובאירועים משפחתיים. כשהתחתן שוטר מג"ב הכלוא שחר בוטביקה, עזרנו לו קצת. עוזרים לפעמים בנושא ניכוי שליש, אם צריך לממן פסיכולוג וכדומה. מדובר בסכומים לא גבוהים בכלל, בין אלף לאלפיים שקלים, תלוי במספר הילדים במשפחה".
בכתבה בערוץ 10 תואר כיצד בעז אלברט, תושב יצהר שנעצר משום שסירב להישמע לצו הרחקה מנהלי שאסר עליו להתגורר בביתו וביישובו, קיבל סכומים גבוהים יותר. "הרבה אנשים רצו לעזור לו, אז נפתחה דרכנו קרן ייעודית עבור המשפחה, ואנשים תרמו לה כי הם רצו לעזור למשפחה שבה האב ישב בכלא בגלל שסירב לצו הרחקה מנהלי בלי משפט ובלי הרשעה".
למידד העומד בראש הארגון חשוב להבהיר: "אנחנו לא מקבלים שקל מהמדינה. הכול מתרומות, מאנשים שמבינים את החשיבות של סיוע כזה. אנשים שעזרנו להם בעבר, והם יודעים לגמול טובה. הפטור ממס הוא כבשת הרש שלנו. זה סיפור ישן של 'שלום עכשיו', שמדי כמה שנים הם מצליחים להוציא מחדש לתקשורת".
על מה יוצא עיקר התקציב?
"הרוב הגדול הולך למימון עורכי דין. יש לנו מחירון שיצרנו מול עורכי הדין שלנו. כל עורך דין שעומד ברף המקצועי שאנחנו מבקשים ומוכן לעבוד במחיר שהוא נמוך מאוד ממחיר השוק, מתקבל".
כולם מזדהים אידיאולוגית?
"חלקם".
מקבלי המשכורת הנוספים בארגון הם "אחראי מחלקת מעצרים שמלווה נחקרים ועצורים, אחראי מחלקת תיקים, עורך דין אזרחי שמקבל קהל ועוזר לאנשים בעוולות, ויועץ משפטי קבוע שכל המקרים מתנקזים אליו. אנחנו מעסיקים בפועל שני עורכי דין, ומעבר לזה פרילנסרים שמופעלים באופן יומיומי או שבועי".
כמה פניות לסיוע אתם מקבלים בשבוע?
"זה משתנה. בבתי דריינוף בבית־אל בשבוע שעבר היו שלושים עצורים ביממה. מעבר למקרים שמגיעים לתקשורת יש גם מקרים כמו זה של תושב בנימין שהרכב שלו הוחרם השבוע כשחנה בסמוך למקום שהתבצע בו פינוי, ועורך דין שלנו פעל להחזיר לו את הרכב, או חיילים שעוכבו כי רצו לעלות להר הבית. כל מי שנקלע למצוקה משפטית על רקע לאומי, אנחנו כאן בשבילו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם