ראשי » חדשות » בארץ

ישראל צריכה להתכונן: הגיע הזמן לאשר את מתווה הגז

היחס של המערכת הישראלית לנושא אספקת הגז הטבעי ופיתוח מקורותיה, נושא חותם של קלות דעת. אלא שלא מדובר במרד המילקי: על רקע הסכם הגרעין, כל עיכוב באישור המתווה משמעותו פגיעה באינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל

היום (יום א') תתבקש הממשלה לאשר את מתווה הגז. גם היום לא ברור איזה פלונטר מסוגלים שרים וחברי כנסת לייצר כדי לתקוע מחדש את מתווה הגז. אנחנו נמצאים כבר מעבר לדיון הציבורי, ואין מה לשנות במתווה הגז. האלטרנטיבה לאישור מהיר של המתווה היא דשדוש במצב הקיים, וגרימת פגיעה אסטרטגית לאינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל.

עוד כותרות ב-nrg:
- "מאיר אטניגר הוא קורבן קל, אז מתעסקים איתו"
- כל המקומות שעומדים בהם בתור באוגוסט
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כדי להבין את הממדים שבהם צריכה להיבחן סוגיית הגז הטבעי, כדאי לשים לב לקטע מעדותו של פרופ' וולטר ראסל מיד בסנאט, בשעה שהתבקש להעריך את ההשפעות האסטרטגיות של הסכם הגרעין עם איראן.
 
"קיימת טענה, שארצות הברית קידמה את עצמה לעצמאות אנרגטית ולכן אין לה צורך יותר במזרח התיכון מבחינת הגנה על האינטרסים הלאומיים שלה. מיד אשלול הנחה זאת מכל וכל ואומר: אם תפרוץ מלחמה במזרח-התיכון, או שמעצמה הגמונית אזורית תרצה לעבור לעמדת סחיטה כלפי העולם, ופעולותיה יקטעו את זרימת הנפט מהמזרח התיכון לאירופה, הודו, סין או יפן, ההשלכות על מצבה הכלכלי של ארצות הברית תהיינה עצומות... השגשוג לא יחזיק מעמד פה (באמריקה) אם הכלכלה הגלובלית תסבול משיבוש רציני שכולל את עצירת הזרימה השוטפת של נפט וגז מהמזרח התיכון; שיבושים כאלה יערערו בצורה בלתי קבילה את הכלכלה והאיום הזה ימשיך להתקיים בעתיד הנראה לעין".

וולטר ראסל מיד, ויחד איתו רבים אחרים, טוענים שהמעצמה שבדרך להיות הגמונית באזור היא איראן; ושמה שיחזק אותה ויהפוך אותה לכוח בעל יכולת סחטנות עולמית – גם בלי נשק גרעיני – זהו הסכם הגרעין. אבל המסר הוא, שנושא אספקת אנרגיה והגנה על מקורותיה הוא אינטרס חיוני מהמעלה הראשונה עבור מדינות העולם וכמובן ארצות הברית. לצורך זה היתה מוכנה ארצות הברית בעבר וכנראה גם בעתיד להקריב הרבה, כולל את חיי חייליה.
 
על רקע זה, היחס של המערכת הישראלית לנושא אספקת הגז הטבעי ופיתוח מקורותיה נושא חותם של קלות דעת, שלא לומר חוסר-מוסריות. שהאמריקנים ישפכו דם על בארות הנפט, זה לא ענייננו. אנחנו עסוקים ביצחק תשובה. הרי כבר ראינו כיצד נותקה באחת אספקת הגז הטבעי ממצרים בגלל כמה פעולות טרור, וכיצד המענה לבעיה גרם להרס מאגר ים טטיס.

ההתרכזות בסוגיות נוסח מחיר הגז כאילו זה המשך למרד המילקי, או ביצירת "תחרות יש מאין", כפי שניסח זאת בזמנו הממונה היוצא על ההגבלים העסקיים פרופ' גילה, היא לא אחראית. מדובר בנושא קיומי. אחרי כל ההטבות שהמדינה גזרה לעצמה בשם הציבור משותפות הגז, צריך לעבור את המצר הפוליטי-ביורוקרטי. העברת ההכרעה שוב לכנסת היא אקט מיותר. אבל אם זה יקרה מצופה מיאיר לפיד ואביגדור ליברמן שיוכיחו אחריות לאומית, אם הם שואפים בעתיד להנהגה לאומית.

המחדל הגדול של הסכם הגרעין איננו רק בפרטים הקטנים או ביכולת האכיפה הטכנית שלו; המחדל הוא בהפיכתה של איראן לבעלת בית בסביבה הקרובה ביותר אלינו ולקראת ההיערכות החדשה הזאת באזור ישראל צריכה להתכונן. אחת הדרכים העיקריות היא מימוש הפוטנציאל לעצמאות אנרגטית זולה יחסית, זירוז פיתוחו של מנוע צמיחה קריטי, וחיזוק המנוף האסטרטגי האזורי של ישראל באמצעות מאגרי הגז הגדולים על ידי הסכמי אספקה למדינות שכנות.

כל עיכוב באישור מתווה הגז מחשש לפיגועים תקשורתיים נגד תומכי המתווה הוא פגיעה בעתיד המדינה ובאינטרס הציבורי העליון. מוצע בזאת לשים את הרדיו היום בין שבע בבקר ועד שעות הצהרים על קול המוסיקה, ולהימנע מהרעשים הניחרים ברשת ב' ובגלי צה"ל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

אמנון לורד

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים ביניהם ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי, 'רצח בין ידידים'. ספרו האחרון: "הדור האבוד" על מלחמת יום הכיפורים.

לכל הטורים של אמנון לורד