שחרור מנגיסטו: מדוע גם טורקיה מושכת בחוטים?
השמועות על מגעים בין ישראל לחמאס, באות במקביל לחידוש הקמפיין להשבת אברה מנגיסטו מעזה. מאחורי הקלעים מושכת בחוטים טורקיה, שרוצה לחזור להיות משמעותית במזרח התיכון
אם תהיה אי־פעם הודנה בין ישראל לחמאסֿ, היא תיקרא כנראה על שמו של אברה מנגיסטו. ממשרד ראש הממשלה יצאה אמנם השבוע הכחשה גורפת על קיומם של מגעים בין ישראל לחמאס, אבל זה לחלוטין לא סותר את העובדה שכבר חודשים ארוכים מתקיימת פעילות נמרצת מעל ומתחת לפני השטח בשני התחומים גם יחד. זה גם לא ממש מקרי שהדיווחים על מגעים לעסקה צפו השבוע במקביל להתחדשות הקמפיין להשבתו של מנגיסטו.
עוד כותרות ב-nrg:
- ערן זהבי: "בשביל לעלות לאלופות צריך לסבול"
- שליסל כשיר לעמוד לדין: תוגש הצהרת תובע
- מחקר: יש לילד כינים? לא תוכלו להיפטר מהן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הראשון לקשור בין שני הקצוות היה ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. בראשית מאי, בשלב שבו חל עדיין צו איסור פרסום גורף על פרשת מנגיסטו, היה עבאס אורח כבוד בארוחת ערב חגיגית שהתקיימה לכבודו בעמאן. בין הנוכחים היו נכבדים פלסטינים וירדנים. במהלך הארוחה הפתיע יו"ר הרשות את האורחים, ושטח בפניהם את חששותיו כי בין ישראל לחמאס מתנהלים מגעים חשאיים.
מעבר לעובדה שגלוי וידוע לו שקיימים מגעים כאלו, אמר יו"ר הרשות, במכוניתו החונה בחוץ מונח תיק מודיעיני עב כרס שמתעד אותם. הקשר הראשוני, חשף אבו־מאזן בפני המסובים, נוצר בעקבות פנייה בערוץ יהודי אתיופי, שבו ניסו לברר מה עלה בגורלו של אזרח ישראלי מהקהילה האתיופית שחצה את הגבול לעזה ומאז נעלמו עקבותיו. הפנייה על רקע הומניטרי התפתחה והפכה למגעים בעלי אופי מדיני, סיפר יו"ר הרשות.
למחרת פרסם העיתון הירדני הפרו־ממשלתי 'א־דוסתור' דיווח מהאירוע. על פי הידיעה, אבו־מאזן טען כי המגעים מתקיימים באחת מבירות אירופה, ככל הנראה בחסות טורקת, וכי נדונה בהם האפשרות להקמת נמל ימי צף בין קפריסין הטורקית לרצועת עזה.
כאמור, כל הדיונים הללו התקיימו כבר לפני ארבעה חודשים. הם הצטרפו לדיווחים קודמים שלפיהם קטאר וטורקיה מגבשות הצעה להפסקת אש ארוכת טווח בין ישראל לחמאס. לפי מקורות פלסטיניים, באותו שלב העבירה טורקיה לישראל הצעה להפסקת אש לחמש שנים, שבמהלכה יוקם מול חופי הרצועה נמל ימי צף. הפיקוח והתפעול יועברו לידי פקחי נאט"ו, ויעגנו בו אספקה וסחורות לרצועה שישונעו ליבשה על גשר ימי. על פי הדיווחים, עיקרי התכנית הוצגו לנציגי חמאס בטורקיה ובעזה על ידי שליחים טורקים וקטארים.
המידע הזה קיבל נפח נוסף עם הגיעו לישראל של מוחמד אל־עמדי, שליח בית המלוכה הקטארי לנושא שיקום עזה. במהלך ביקורו נפגש אל־עמדי עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי. לפי דיווחים עקשניים התרחשה בין השניים פגישת המשך אחת לפחות, באחת מבירות אירופה. בהתחשב בעובדה כי היה זה שר התחבורה, ישראל כץ, שהציג בטלוויזיה הישראלית תוכנית מגירה ישראלית להקמת נמל צף מול חופי עזה, היה נדמה שאולי ישנה היתכנות מאחורי הפנטזיה.
התמונה שהצטיירה מאיסוף הנתונים באותו שלב הייתה כי ברקע קיימת יוזמה טורקית־קטארית גרנדיוזית, שאליה צורפה הלשכה הפוליטית של החמאס לאחר מפגש של שליחים טורקים וקטארים עם נציגי חמאס בטורקיה ובעזה, כדי שיתמכו בתוכנית. באותו שלב נוסף לעסקה נדבך של עסקת אסירים־שבויים.
לדיווחים הצטרף גם קולו של בכיר חמאס ברצועה, אחמד יוסף, שטען כי לא רק שישנם מגעים בין ישראל לחמאס, אלא שהמגעים הללו כוללים "הפתעות" גם בנוגע לסוגיית האסירים.
באותו שלב לא היו לציבור הישראלי כלים לשפוט את האמירה הזו, מכיוון שהיה עדיין איפול מלא על פרשת מנגיסטו ועל גורלו של האזרח הבדווי הישראלי שנעלם בעזה. ההנחה הייתה שחמאס מנסה לשוב ולשחק על עצביו של הציבור בישראל בעניין עסקה תמורת גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול, חללי 'צוק איתן'.
כאשר נחשפה פרשת מנגיסטו לפני שישה שבועות, הדגש העיקרי היה על הטיפול הכושל שמשפחתו קיבלה, לצד ביקורת על עצם חשיפת האירועים. בני משפחת מנגיסטו מצאו דרך אחרת, מקורית וחכמה, להתמודד עם הטענות. הם הפגינו מול כלא הדרים כדי להעביר מסר למשפחות האסירים הפלסטינים, שאם הם רוצים את בניהן בחזרה על חמאס לשחרר את בנם הלוקה בנפשו. משפחות האסירים הפלסטינים הקפידו אמנם שלא ליצור מגע, אך המסר עבר.
בינתיים התפרסם בביטאון חמאס, 'א־ריסאלה', ריאיון עם יאסין אקטאי, יועצו הקרוב של ראש ממשלת טורקיה. אקטאי, דמות מפתח במפלגת השלטון בטורקיה, מקורב גם לחוגים פלסטינים באירופה והצית את מדורת ההודנה. בהשוואה לכל הרמזים עד כה, אקטאי אמר דברים ברורים ביותר, שלפיהם חמאס מתקרב לגיבוש "הסכם כולל עם ישראל".
לדבריו, במסגרת הסכם להפסקת אש ארוכת טווח יוסר המצור מעל עזה וייפתחו המעברים. הוא אף העריך כי בקרוב יגיעו גם דיוני תקרית המרמרה לפתרון. בתמורה לנרמול היחסים עם טורקיה, אמר אקטאי, "ישראל תתנצל בפני העם הטורקי, תשלם פיצויים למשפחות הקורבנות ותסיר את המצור מרצועת עזה". עוד אמר אקטאי כי השיחות מתנהלות במקביל למגעים בין ישראל לחמאס להפסקת אש ארוכה ברצועה, "משום שהמצור על עזה הוא גם סוגיה טורקית".
ההערכה היא כי דבריו של הבכיר הטורקי הם פועל יוצא של ביקור ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, בשבוע שעבר באנקרה. בביקורו דן משעל עם ההנהגה הטורקית על המאמצים להגיע להפסקת אש עם ישראל, ועל "חבילת הערבויות" החדשה שתציע טורקיה לרצועה. הרושם הוא שאכן מתנהלת פעילות ענפה, אבל אין זה אומר שישראל היא שותפה פעילה.
"ייתכן שראש ממשלת ישראל מקבל דיווחים שוטפים על התכנית מטוני בלייר, נציג הקוורטט לשעבר במזרח התיכון", אומר גורם ישראלי שמכיר מקרוב את התנהלות משרד רה"מ. בלייר סיים את הקריירה הפורמלית שלו, וכעת הוא פרילנסר שיכול להרשות לעצמו להיפגש גם עם חאלד משעל וגם עם נתניהו. אין עוד אחד כמוהו באזור. לבלייר יש לא מעט שעות נתניהו, והוא מכיר היטב גם את אבו־מאזן. בנוסף הוא מעורר גם את סוגיית שדה הגז הפלסטיני לחופי עזה. "ייתכן", אומר המקור, "שפה קבור הכלב".
"שימי לב שמלכתחילה היוזמה כולה מגיעה מאנקרה", מדגיש המקור. "ולא רק מכיוון שעזה היא 'סוגיה טורקית' כדברי אקטאי. המעורבות הטורקית בעזה משרתת את התפיסה מבית מדרשם של דבוטאולו וארדואן על המעמד של מדינתם כמעצמה אזורית. מצד אחד, הקונספט של הקמת נמל בקפריסין הטורקית נועד לתת לגיטימציה לחלק הטורקי הכבוש של קפריסין, במיוחד על רקע שיחות קפריסין הנוכחיות. אולי זו דרכם לנסות לייצר מרחב הכרה לקפריסין הטורקית.
"מצד שני, אם הם יצליחו להשריש את הרעיון שלפיו סחורות ואספקה לעזה ייבדקו ויועברו בפרוזדור ימי, הם ימתחו את גבולות ההשפעה על פני המרחב שמשתרע בין קפריסין לעזה. מה שבתורו צפוי לחזק את הדרישה הטורקית לשותפות בשדות הגז המשותפים של קפריסין וישראל בים התיכון, ואולי גם לבנות לעצמם שותפות כלשהי בשדה הגז הפלסטיני לחופי עזה".
לא זו בלבד, מוסיף המקור, אלא שטורקיה צורכת הרבה מאוד גז טבעי. בימים כתיקונם היא הייתה יכולה להפוך ללקוחת הזהב של הגז הישראלי לעשרים השנים הקרובות. זה היה הרבה יותר זול עבורם לרכוש גז מישראל מאשר מרוסיה. הכול יותר קרוב ונגיש.
"עם ארדואן בשלטון זה אולי לא נראה ריאלי במיוחד", הוא מדגיש, "אולם לעתים אינטרסים מובהקים יכולים להתגבר אפילו על שנאות גדולות". בשורה התחתונה, הגיע הזמן להפנים: אנחנו חיים בעידן האזורי. הסיפור העיקש על ההודנה בין ישראל לחמאס הוא אולי בעל היתכנות עכשווית נמוכה, אבל הוא חלק מפאזל עתידי רחב בהרבה של אינטרסים טורקיים ואחרים במזרח הים התיכון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם