ראשי » חדשות » בארץ

נחשפו המתנות שהעבירו הפרעונים לשליטי כנען

תכשיטים מזהב, מחרוזות מאבנים נדירות ופסלי ספינקס עתיקים הם רק חלק קטן מהתערוכה שתוצג במוזיאון ישראל, ותחשוף את "דיפלומטיית המתנות" של העת העתיקה בין מצרים לכנען

שונא מתנות יחיה? לא כשמדובר במתנות דיפלומטיות, בעיקר אם ניתנו בעת העתיקה. חלק מרכזי מהתפיסה הכלכלית של השליטים במזרח הקדום הייתה הענקת מתנות. מסתבר שכששליטים כרתו ברית ביניהם– הברית הזו התבססה על הענקת מתנות הדדית, שתרמו ליצירת הקשרים הטובים בין הממלכות.

עוד כותרות ב-nrg:
המונד בטהרן: יש לנו תיאבון אדיר לעסקים באיראן
בת ים: תאונה בין שלושה אוטובוסים, 38 פצועים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

המתנות הדיפלומטיות מהעבר יקרות ערך כמו בימינו. עם זאת, אז הן היו עשויות מחומרים יקרים כמו זהב, כסף, אבנים טובות, שנהב ועוד, והיוו חלק מרכזי בכלכלה, כשכיום למתנות יש יותר ערך סימבולי.

"מתנות" כאלו הגיעו למוזיאון ישראל, אותן הוא עומד להציגן בתערוכה "פרעה בכנען – הסיפור שלא סופר". התערוכה תיוחד לקשרים בין מצרים של הפרעונים לכנען, באלף השני לפני הספירה. פסלי פקידים מאתרים שונים בארץ, וכן שני פסלי ספינקסים שנמצאו בחצור יוצגו בתערוכה, כשלאחד מהם שרדו רק הרגליים מתוך שני המטרים שאליהם התנשא במקור, ואילו השני קטן יותר, בגודל 35 ס"מ.

ד"ר ערן אריה, אוצר לארכיאולוגיה של ימי הבית הראשון והתקופה הפרסית, ואחד משני האוצרים של התערוכה שתוקם, סיפר כי באלף השני לפני הספירה (לפני כ-3500 שנה), המתנות היו חלק מרכזי מן השיטה הכלכלית והפוליטית. "המתנות מציינות שיש בינינו ברית, אני נותן לך ואתה נותן לי", הסביר.

בארכיון אל-עמארנה, הכולל כ-400 תעודות שהתגלו במצרים בסוף המאה ה-19, ישנה תכתובת של מאות תעודות בין שליטים מכנען עם מלך מצרים, השולט בסביבה. מכתב מספר 9 בארכיון הוא מכתב שכתב מלך בבל לתות ענח' אמון, מלך מצרים. וכה כתב מלך בבל: "מאז שהייתה אחווה טובה בין אבותיי ואבותיך – הם שלחו מתנות יפות זה לזה ומעולם לא סרבו להיענות זה לזה לכל בקשה יפה".

250 שורות ממכתב אחר באותו ארכיון מדווחות על סוגי המתנות שהועברו בין המלכים: כלי בושם מזהב, צמידים מוזהבים, סכיני זהב מעוטרים ברימונים, כלי בשמים, שתי מרכבות, אנייה גדולה, מיטה מצופה זהב, גביעי זהב, צלחות כסף, אבנטים, כדי אבן מלאים בשמן, אבני צור בשביל הגלב (ספר), מסרקים משנהב ועוד.  

בתקופה זו המצרים שלטו על כנען (ארץ ישראל, לבנון ודרום סוריה), וניהלו את הפוליטיקה של השלטון שלהם מול שליטי ערי המדינה. בארץ ישראל התקיימו אז קרוב ל-30 ערי מדינה בהן חצור, מגידו, לכיש, גת, עכו ורחוב. ארכיאולוגים שחפרו בערים אלו ואחרות תמהו כיצד הגיעו לארץ חפצים מצריים. "סביר להניח שחלקם הגיע בדרכי סחר, אבל אפשר גם להניח שחלק מהם הן מתנות שניתנו למושלי הערים על ידי מלך מצרים על מנת לבסס את השלטון המצרי בארץ", אמר ד"ר אריה.

במגידו למשל נמצא אוצר של שנהבים, שיבוצי שנהב וחפצי שנהב שחלקם ממצרים, ועל פי הערכת ד"ר אריה "יכול להיות שחלק מן האוצר הגיע במסגרת הענקת מתנות". כך גם באשר לתכשיטים שנמצאו בארץ אך מקורם במצרים, כמו מחרוזות זהב וכלי בהט ותכשיטים מקרניאולין (אבן בגוון אדמדם-כתום). בנוסף התגלו בארץ פריטים נדירים מחומר שנקרא "כחול מצרי". ד"ר ערן אריה ציין כי "הצבע הכחול לא קיים בטבע וקשה להפיק אותו. והנה מוצאים כאן, בארץ, כמה כלים שעשויים מכחול מצרי הנדיר, שברור שמגיע ממצרים".

בתוך שפע המתנות, ישנה קבוצה של פסלים מצריים שנחשפו בחפירות בישראל. בתוך אחד המכתבים מצוינת מתנה של "פסל גדול של המלך, מצופה זהב ובסיסו מצופה כסף", וכן מתנות נוספות כמו "צלמית מצופה זהב של אשת המלך, צלמית של בת המלך, צלמיות אבן של אלות" ועוד.

לדברי האוצר, אחד הדברים הייחודיים בתערוכה הוא שבעוד חלק מהפסלים מתוארכים 3,500 שנה אחורה, רוב הפסלים קדומים יותר ומתוארכים לפני כ-4000 שנה, 500 שנה מוקדם יותר. הפסל המוקדם ביותר בכל הקבוצה הזו הוא של הספינקס הגדול מחצור, ששתי רגליו הקדמיות שרדו. זהו שבר מהספינקס של המלך מיקרינוס, שבנה את הפירמידה הקטנה (מבין השלוש) בגיזה שליד קהיר. 

הפסל עצמו קדום ב-1200 שנה מהעת של השכבה בה הוא נמצא. "מצאו אותו בשכבה שנחרבה בשנת 1250 לפני הספירה, אבל הוא מתוארך ל-2400 לפני הספירה בקירוב. זה אומר שמישהו הביא ממצרים פסל ענק באורך שני מטר מאבן מאד כבדה בשנת 1300 לפני הספירה בקירוב. אבל הוא סחב אותו ממקום במצרים ששם הוא כבר עמד 1000 שנה, והשאלה היא למה", סקר ד"ר אריה.

"ייתכן שהמצרים שולחים פסלים ישנים לכנען משום שהם מזלזלים בשליטים הכנענים, שלא יזהו את גילו של החפץ. או שיכול להיות שדווקא להיפך: המצרים שולחים לשליטי כנען פסלים שערכם גבוה יותר בזכות גילם המתקדם. בין כך ובין כך, זוהי תופעה מעניינת שיש להכיר וללמוד".

בתחילת חודש ספטמבר ייערך במוזיאון ישראל ערב "חכמים בלילה", בו יוצג מכלול החוגים של המוזיאון על ידי הרצאות סדנאות והתנסויות. בין ההרצאות תהיה הרצאה של ד"ר ערן אריה בנושא המתנות שקיבלו השליטים הכנענים ממצרים.

המתנה האחרונה עליה ידבר אוצר המוזיאון, היא חרב מגל שמוצגת במוזיאון ישראל שסיפורה ייחודי: היא כופפה בעת העתיקה בעת שנקברה עם בעליה, בכדי להוציא אותה מכלל שימוש באופן סימבולי. חרב מגל דומה מאד שלא כופפה נמצאה בקבר של תות ענח' אמון, והיא מוצגת במוזיאון בקהיר. מאחר שהחרב שבקהיר והחרב שבירושלים כל כך דומות, ייתכן שהן נעשו על ידי אותם חרשי מתכת. השאלה הבאה שעולה היא איפה ישב אותו האדם שייצר את שתי החרבות: אם מקורו בכנען ואז סביר ששליט כנעני העניק למלך מצרים את החרב שנמצאה בקבר של תות ענח' אמון, או ששתי החרבות נוצקו במצרים, ואז יש להניח כי אחד הפרעונים ואולי אף תות ענח' עמון בעצמו, העניק את החרב שנמצאת כיום בירושלים לשליט כנעני.

רפליקה של החרב המכופפת ניתנה לנשיא מצרים, אנואר סאדאת, ב-1979 בעת ביקורו הראשון של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין בקהיר. על הסטנד שהכינו לרפליקה שניתנה לסאדאת נכתב: "למען לא תעשה בה עוד מלחמה". כמו בעת העתיקה, אז הוחלפו מתנות דיפלומטיות בין מצרים לכנען, כך גם בימינו ניתנה החרב לנשיא מצרים כאות לידידות בין המנהיגים. כמו שאמר ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין ז"ל: "לא עוד מלחמה לא עוד שפיכות דמים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...