בג"ץ דורש: למנות שר בריאות בתוך 60 יום
בית המשפט העליון קיבל את עתירת מפלגת "יש עתיד" נגד ראש הממשלה וסגן שר הבריאות, והודיע כי יש למנות שר בריאות בתוך חודשיים. לפיד: "בג"ץ הודיע לממשלת ישראל שנגמרה תקופת הקומבינה הפוליטית"
בג"ץ קיבל היום (יום א') את עתירת "יש עתיד" לפיה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לא יוכל לשמש בתפקיד השר בפועל, כל עוד לא ימונה באופן רשמי לתפקיד זה. בהתאם, על פי החלטת ביהמ"ש, יחדל ליצמן לשמש בתפקידו בתוך 60 ימים.עוד כותרות ב-nrg:
- שיטפונות בגאורגיה: 26 ישראלים חולצו, 2 נעדרים
- צעק "אללה הוא אכבר" ודקר שוטר במטרה לרצוח
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במסגרת ההחלטה נקבע כי "המתווה שהתיימר להסדיר את מערכת היחסים בין ראש הממשלה במעמדו כשר הבריאות לבין סגן שר הבריאות הרב ליצמן – יבוטל, ונוכח ביטול המתווה כאמור – חה"כ הרב ליצמן יחדל לכהן כסגן שר הבריאות תוך 60 יום ממועד פרסום פסק הדין".
עוד קבע ביהמ"ש כי ליצמן יוכל להתמנות לשר הבריאות "אם יתמלאו התנאים הקונסטיטוציוניים הנדרשים לכך, שהרי עשייתו כסגן שר מתאימה למעמד של שרוּת וכהונה של שר – ראויה לו".
בתגובה להחלטת ביהמ"ש, אמר יו"ר 'יש עתיד' יאיר לפיד: "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט, שקיבל את העתירה של 'יש עתיד' והודיע כי בראש משרד הבריאות צריך לעמוד שר במשרה מלאה. האינטרס הציבורי ניצח את האינטרס הפוליטי.
"בג"ץ הודיע היום לממשלת ישראל שנגמרה תקופת הקומבינה הפוליטית - לאזרחי ישראל מגיע שר בריאות במשרה מלאה. מערכת הבריאות היא אחת המערכות הסבוכות והבעייתיות ביותר שיש במדינת ישראל ומגיע לה שר שיוכל למלא את התפקיד עם כל הסמכויות והאחריות הנדרשת משר במדינת ישראל. כמובן שלא מדובר במלחמה נגד החרדים, אלא נגד תרבות הקומבינות והג'ובים".
ליצמן מצידו אמר לאחר הפסיקה כי "קיבלנו את פסיקת בג"ץ ונלמד את משמעותה. הנושא יובא לדיון בפני חברי מועצת גדולה התורה שיתנו הכרעתם וכך ננהג".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב אף הוא לפסיקה ואמר: "נכבד את החלטת בג"ץ".
בפסק הדין, שניתן במותב של חמישה שופטים, קבע השופט רובינשטיין כי "מוסד "סגן השר במעמד שר" אין לו תוקף, וככל שנהגו בו – חלף מן העולם ללא שוב".
רובינשטיין המשיך וכתב כי ליצמן לא יוכל להישאר בתפקידו כסגן שר מאחר ויהיה בכך "הגחכה מובהקת של הנושא, שהרי אין סיכוי שבעולם שבתנאים הקיימים של ההסכם הקואליציוני, מעמד יהדות התורה, מעמד הרב ליצמן במשרד והיותו הכתובת האמיתית לכמעט הכל, והיעדרו של שר מכהן בפועל כשהשר הוא ראש הממשלה אשר ידיו מלאות עבודה – יהא צל צילו של קשר בין כוונת המחוקק במינוי סגני שרים לבין המציאות במשרד הבריאות".
פסק הדין ניתן בניגוד לדעתה החולקת של השופטת מרים נאור, שטענה כי יש לאפשר לליצמן לכהן בתפקיד סגן שר "רגיל". "אם חבר הכנסת ליצמן יבחר באופציה זו", כתבה נאור, "העין הציבורית תפקח עליו לבל יהיה סגן שר במעמד מיוחד".
בעתירה שהוגשה בחודש שעבר, דרשה מפלגת 'יש עתיד' מבג"ץ לקבוע כי ראש הממשלה אינו יכול לכהן כשר בנוסף לתפקידו. בנוסף ביקשה 'יש עתיד' לקבוע כי סגן השר ליצמן חייב להתמנות כשר בריאות עם סמכויות ואחריות מלאה.
במהלך דיון בעתירה קודמת של 'יש עתיד' נגד מינויו של ליצמן, אמר השופט מלצר כי "חוק יסוד: הממשלה קובע שראש הממשלה לא יכול לשמש כשר, לא עשיתם שינוי כזה ולכן הוא לא יכול לשמש כשר".
"יש מקרים שראש הממשלה יכול להיות שר, מתי? כששר מתפטר, נפטר, כשנבצר ממנו למלא תפקידו וזה רק באופן זמני וגם זה הופעל בממשלה האחרונה. ככל שאתם (המדינה) במתווה הזה מסיטים את הכובד לראש הממשלה שיתפקד כשר, אתם נופלים לבעיה שראש ממשלה בכלל ברגיל לא יכול לשמש כשר", הוסיף השופט. לדבריו, רק הגרסה הקודמת של חוק יסוד: הממשלה אפשרה לראש ממשלה לכהן בתפקיד שר, זאת בניגוד לנוסח החוק כיום, האוסר על כך.
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, התייחס לכך שהנשיאה בתפקידי שר רבים עשויה לפגוע בתפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אנחנו מדברים על אחריות, הבריאות זה לא זוטא במדינת ישראל ונוגעת לכל אחד מאיתנו באולם הזה. מי באמת אחראי לבריאות? אמרת (נציגת המדינה) שראש הממשלה יש לו איראן וביטחון וחוץ ותקשורת ועוד כמה, צריך בעל בית, מי בעל הבית?", אמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם