ראשי » חדשות » בארץ

לראשונה: הונצח מציל היהודים שמפא"י הדירה

"תיקון עוול היסטורי", היה המסר המרכזי בדבריהם ובתחושותיהם של משתתפי טקס חנוכת הרחוב בירושלים על שם משה (מיקלוש) קראוס, שסיפורו על הצלת רבבות יהודים בהונגריה הושתק עשרות שנים

לאחר שנים של הדרה והדחקה, משה (מיקלוש) קראוס (1986-1908), פעיל תנועת "המזרחי" שהקים את מפעל ההצלה הגדול ביותר של יהודים בתקופת השואה בבודפשט, זכה אתמול (ג') לראשונה להנצחה ציבורית. בטקס קריאת רחוב על שמו בשכונת פסגת זאב בירושלים, השתתפו בכירי עיריית ירושלים, קרובי משפחתו וצאצאי רבבות האנשים שהוא הציל.

עוד כותרות ב-nrg:
מנצח ישראלי יגיע לאיראן? רגב: "פוגע בישראל"
'אשת האבק': קורבן נוסף לאסון התאומים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

קראוס, שהיה מנהל המשרד הארץ-ישראלי בבודפשט בין השנים 1945-1935 כנציג תנועת "המזרחי", הציל רבבות יהודים באמצעים דיפלומטיים, בעזרתם של קונסולים זרים ואנשי ממסד הונגרים שרתם למפעלו, יחד עם חברים מתנועות הנוער הציוניות בבודפשט ורבים אחרים.
 
קראוס פעל להגשת רישיונות עלייה ולאחר מכן צייד יהודים בתעודות חסות שהוכיחו כביכול את נתינותם הזרה, ההופכת אותם למוגנים מגירוש להשמדה על פי החוק ההונגרי. כדי להגן פיזית על בעלי התעודות, קראוס שכר עבורם בתים בבודפשט, שכונו "בתים מוגנים", כשהמרכזי שבהם היה "בית הזכוכית".

30,000, 40,000, ויש האומדים למעלה מ-90,000 ניצולים, הם מספרים גדולים מאוד. אבל כשמחשבים את המשפחות שהקימו והצאצאים שנולדו להם מגיעים לכמות עצומה של יהודים החיים בזכות מפעל שהגה איש אחד.

אחד מהם, למשל, הוא האלוף במיל' אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר. בדברים נרגשים שנשא בטקס חנוכת הרחוב סיפר שקדי איך ניצל אביו, משה שקדי, שכל משפחתו הושמדה בשואה, הודות לקראוס וחבריו. "אבא שלי ניצל בזכות 'בית הזכוכית' ובזכותו אני חי היום", הוא אמר.

צאצאית אחרת, שהגיעה להשתתף בטקס, היא ח"כ לשעבר אורית סטרוק ("הבית היהודי"). אמה אסתר (אריקה) שוורץ והוריה הסתתרו בדירת מסתור בבודפשט, וצלחו את השואה בזכות תעודות חסות שהשיג עבורם קראוס. לצדה ישבו בקהל ניצולים נוספים ובני משפחותיהם.

מפעלו של קראוס הושכח והושתק במשך שנים. המערכת השלטונית בראשות מפא"י השתדלה למנוע מקראוס, שהעיד במשפט המפורסם כנגד ישראל קסטנר, את ההכרה שהיה ראוי לה. שמו של המציל הגדול נפקד כמעט לחלוטין מהדיון במפעלי ההצלה בתקופת השואה. לאחרונה יצא לאור מחקרה המפורט של ד"ר אילה נדיבי, "בין קראוס לקסטנר - המאבק על הצלת יהודי הונגריה" (הוצאת כרמל), המציג את מפעלו של קראוס.  

פעולת שרשרת שנבעה מפרסום מחקרה של נדיבי ופעילות ההנצחה ב"בית העדות" שבמושב הדתי ניר גלים, הובילה למעשה להחלטה על קריאת הרחוב על שמו של קראוס. העיתונאית אמילי עמרוסי פרסמה כתבה בנושא בעיתון "ישראל היום", שנפתחה במילים "ב־1986 נפטר בירושלים אדם בן 78 ושמו משה קראוס. אתם לא מכירים את השם. הוא לא מונצח בדרך כלשהי. אין רחובות על שמו". "סוף טוב לסיפור, שאני שמחה שהייתי חלק ממנו", אמרה אתמול עמרוסי, שהגיעה לחלוק כבוד לקראוס.

איש יחסי הציבור שמוליק קליין, שהסיפור בכתבה נגע ללבו וההדרה על רקע פוליטי הפריעה לו, עבד באותה עת עם "הפורום המשפטי למען ישראל" והציע למנכ"ל, נחי אייל, לפעול להנצחת קראוס בדמות רחוב על שמו. אייל, לשעבר מנכ"ל מפלגת "תקומה", הרים את הכפפה ויזם פנייה לוועדה להנצחת שמות בעיריית ירושלים לקריאת רחוב על שמו של משה קראוס. לצורך כך הוא נדרש לספק חומרים לוועדה ועשה זאת בסיועם הנמרץ של "בית העדוּת" ומנהלו אריאל בריח, שספקו לו מסמכים, תעודות וצילומים.

 
מעגל היסטורי-משפחתי מעניין נסגר כשעו"ד שמוליק שפט, היועץ המשפטי לוועדת השמות העירונית, נדרש לבקשת ההנצחה. הוריו וסביו של שפט היו בעצמם מניצולי "בית הזכוכית" וסבו היה ממקימי "בית העדות". ועדת השמות החליטה על קריאת השם פה אחד והעבירה המלצתה למועצת העירייה שאישרה את ההחלטה בראשית השנה.

"אנו תקווה שבפעולת ההנצחה הזו, בקריאת רחוב בבירתנו ירושלים על שמו של משה קראוס זכרו לברכה, יהיה משום צדק היסטורי וכפרה על עוול של שנים, בהן לא דובר במפעל ההצלה האדיר וחסר התקדים בהיקפו שהוביל קראוס. בכך אנו מייחלים לכך שהדור הצעיר והדורות הבאים ישכילו ללמוד על האיש, להכיר ולהוקיר את פועלו ואת מורשתו".

במילים אלה הכריז ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, על רחוב משה קראוס וקרא לשארי משפחתו של קראוס, אחייניותיו ניצה וילצ'יק ושוש רוט, להסיר עמו את הלוט מעל שלט הרחוב. השתיים הוסיפו כי "עתה הולכת ונאספת חרפתו של איש יקר שהושפל ונמחק מסיפור ההיסטוריה של הצלת יהודי הונגריה. חבל שלא זכה לרגעים אלו".

נחי אייל, מיוזמי קריאת שם הרחוב, פועל במקביל להכרה נרחבת בפועלו של קראוס ותיקון הסיפור ההיסטורי החסר. בימים אלה שלח מכתב לשר החינוך נפתלי בנט ובו ביקש ממנו לפעול לשילוב סיפור ההצלה הגדול ביותר בתקופת השואה, של הצלת יהודים על-ידי יהודים, למערכת החינוך.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...