מחקר: הסיכוי לאוטיזם חוזר במשפחה - רק כ-5%
חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מצאו כי הסיכוי ללידת ילד אוטיסט במשפחה שיש בה כבר ילד כזה נמוך בהרבה ממחקרי עבר, שבהם נטען כי מדובר ב-20%. שילוב של נתונים על מאפייני המשפחה מספק הערכה מדויקת יותר של שיעור ההישנות
הסיכוי להישנות של אוטיזם במשפחות שבהן יש כבר ילד עם אוטיזם נמוך ממה שהיה מקובל עד כה לחשוב: 6-5%, ולא 20% כפי שנטען במחקרים קודמים בחו"ל – כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף עם מנהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי. המחקר, המבוסס על נתוני אוכלוסיית מקבלי קצבאות ילד נכה של הביטוח הלאומי, מספק להורים הערכה מדויקת יותר של הסיכוי שילד נוסף יהיה בעל אוטיזם, על בסיס מאפייני המשפחה.עוד כותרות ב-nrg:
מנצח ישראלי יגיע לאיראן? רגב: "פוגע בישראל"
"יודעים כמה כאב להירש על כל חייל שנפצע?"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הורים שנולדו להם ילדים שאובחנו כבעלי הפרעה על הספקטרום האוטיסטי עומדים לעתים בפני התלבטות קשה אם להביא עוד ילדים לעולם. הם חוששים מפני ילד נוסף שיאובחן עם ההפרעה, כמו שהודגם בסדרה "פלפלים צהובים". חלק מההורים מעדיפים להימנע מהסיכון ובוחרים שלא להביא עוד ילדים לעולם.

על אף שמקובל לחשוב כי הסיכוי להישנות האוטיזם במשפחה גדול מהסיכוי באוכלוסייה הכללית, הסברה הזאת מבוססת על מידע מועט מאוד. מחקר בארצות הברית שפורסם ב-2011 הצביע על סיכוי של 20% (אחד מכל חמישה אחים) להישנות האוטיזם במשפחה בקרב ילדים עד גיל שלוש. המחקר זכה להשפעה רבה, על אף שהתבסס על מדגם קטן ומוטה.
בשלוש השנים האחרונות התפרסמו מחקרים מבוססי אוכלוסייה מדנמרק ומשוודיה שהצביעו על סיכויים של כ-6-8% להישנות האוטיזם (אחד מכל 14 אחים). למחקרים אלה יש שני יתרונות גדולים: הראשון הוא שאין חשש לחוסר ייצוגיות של המשתתפים, כיוון שהנתונים מבוססים על כלל אוכלוסיית המשפחות הרלוונטית במדינה, והשני – מספר המשפחות שנתוניהן נותחו גדול בערך פי עשרה בהשוואה למספרם במחקרים קודמים. מסיבות אלה, מהימנות הממצאים ממחקרים אלה גדולה בהרבה.
בהתייחס לנתונים הללו, ובשל הצורך בנתונים מקומיים בישראל, חקרו פרופ' מיכאל בינסטוק מהחוג לכלכלה, ד"ר רענן רז וד"ר חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית את הסיכון ואת גורמי הסיכון להישנות אוטיזם במשפחות בישראל. החוקרים, בשיתוף פעולה עם מנהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, בנו מסד נתונים מבוסס אוכלוסייה, על בסיס נתוני הביטוח הלאומי על אודות הילדים הזכאים לקצבת ילד נכה. הואיל ומספר הילדים במשפחות בישראל גבוה בהשוואה למשפחות בשוודיה ובדנמרק, מסד הנתונים אפשר לחקור את הקשר בין הישנות האוטיזם לבין סדרי הלידה הן של האחים הצעירים והן של הילדים שאובחנו באוטיזם.
המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Research on Autism Spectrum Disorders ובדק את הסיכון לאוטיזם בקרב אחים צעירים לילדים על הספקטרום האוטיסטי בישראל שאובחנו בין 1986 ל-2012. בתקופה זו ל-9,117 משפחות היה ילד אחד עם אוטיזם, ל-362 משפחות היו שני ילדים עם אוטיזם, ולשלוש משפחות היו שלושה ילדים עם אוטיזם. ב-1,033 משפחות, הילד הראשון אובחן עם אוטיזם ולא נולדו ילדים נוספים. ב-3,185 משפחות אחרות נולדו ילדים ללא אוטיזם לפני שנולד ילד עם אוטיזם, אבל אחר כך לא נולדו ילדים נוספים. מכאן, שב-4,898 משפחות נולדו 8,188 ילדים נוספים שהם אחים צעירים לילדים עם אוטיזם, שמתוכם שיעור ההישנות היה 4.5%.
שיעור זה מהווה חסם תחתון להישנות, כי ייתכן שהאחים הצעירים יאובחנו באוטיזם אחרי 2012. מתוך ההנחה שרוב האבחונים הם עד גיל ארבע שנים, הגבילו החוקרים את הבדיקה לאחים הצעירים שהיו לפחות בני ארבע בשנת 2012, ונמצא כי שיעור ההישנות עלה ל-5.25%. נוסף על כך, החוקרים השתמשו בשיטות סטטיסטיות המתחשבות בהתפלגות גיל האבחונים בפועל בעת חישוב שיעור ההישנות, ונמצא כי החסם העליון של שיעור ההישנות הוא 6.3%. כאמור, מדובר בשיעורים קטנים בהרבה מאלה של 20% שהוצגו במחקרים קודמים.
החוקרים מדגישים כי אין מדובר בירידה בשיעור ההישנות מ-20% לכ-6%, אלא בהטיה סטטיסטית באומדנים המקובלים שהתבססו על מדגמים קטנים ולא מייצגים. לעומתם, האומדן במחקר זה הוא מבוסס אוכלוסייה, ודומה לממצאים מבוססי אוכלוסייה בדנמרק ובשוודיה.
ואולם, אפילו שנמצא כי סיכויי הישנות האוטיזם בקרב אחים באותה המשפחה הם כ-6-5% בממוצע, (בערך אחד ל-20), סיכוי זה משתנה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. בעזרת שילוב של ידע על המשפחה ניתן לקבל לאומדן מדויק יותר של סיכויי ההישנות.
החוקרים מצאו כי הסיכוי להישנות אוטיזם בקרב משפחות ערביות נמוך ב-30% מהממוצע (3.5%-4.2), וכי הסיכוי בקרב האחים הצעירים של בנות עם אוטיזם גבוה ב-40% מהממוצע (7%-8.4). אומנם לבנות הסיכוי לאוטיזם קטן ב-75% בהשוואה לבנים, אבל חומרת האוטיזם גדולה יותר בקרב בנות. ייתכן כי סיכויי ההישנות בקרב האחים הצעירים של בנות עם אוטיזם גדולים יותר בגלל נטייה גנטית חזקה יותר במשפחות הללו. ממצא דומה נמצא במחקרים אחרים.
עוד מצאו החוקרים כי הסיכוי גבוה ב-60% מהממוצע (9.6-8%) במקרה שהאחים הצעירים נולדו בהפרש של שנתיים מהילד שאובחן עם אוטיזם. ממצא זה תומך בהשערה כי אימהות זקוקות לזמן התאוששות אחרי הלידה הן משום שהן סובלות ממחסור תזונתי אחרי ההיריון והן משום שהן נושאות זיהומים בעקבות הלידה. לבסוף, נמצא כי הסיכוי להישנות פוחת ככל שפער השנים בין האחים גדול יותר, כלומר ככל שמיקומו של הילד מאוחר יותר בסדר הלידה, כך הולכת ונחלשת הנטייה לאוטיזם במשפחה.
מגורמי סיכון אלה משתמע שלמרות שהסיכוי הממוצע להישנות האוטיזם הוא כ-6-5%, הנתון אינו נכון לכולם. כך לדוגמה, הסיכוי להישנות הוא %0.25 בלבד במשפחה ערבית עם בן הלוקה באוטיזם שנולד לפני יותר משנתיים ומצפה לבת, ויש בה שלושה ילדים עם התפתחות תקינה. לעומת זאת, הסיכוי להישנות הוא 14.7% במשפחה יהודית עם בת הלוקה באוטיזם שנולדה לפני פחות משנתיים, ומצפה לבן, ואין ילדים אחרים במשפחה.
החוקרים מציינים שיש צורך במחקרים נוספים מסוג זה המאפשרים שימוש במידע מבוסס אוכלוסייה לצורך קבלת החלטות ברמת הפרט וברמת האוכלוסייה.