Israel Defense

"מרבד הקסמים" שגאל את יהדות תימן

28 אלף עולים הגיעו השנה לישראל והביאו את אוכלוסיית המדינה ערב ראש השנה תשע"ו ל-8.4 מיליון. הזדמנות טובה להיזכר במבצע בו עלו ובאו יהודי תימן לפני 65 שנה "על כנפי נשרים". אפרים לפיד מברך ומזכיר  

אפרים לפיד | 12/09/2015 17:20
התמונה באדיבות ארכיון צה
התמונה באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון IsraelDefense
הקהילה העתיקה של יהודים בתימן  קיימה קשרים הדוקים עם היישוב בארץ ישראל לאורך השנים. כבר בשנת תרמ"ב (1882-1881) הגיע הגל הראשון של עולי תימן שנקרא 'אעלה בתמ"ר' (בתמ"ר היא שנת תרמ"ב בשינוי סדר האותיות). בימי העלייה השנייה (1914-1904) ובתקופת המנדט (1948-1920) המשיכו יהודי תימן לעלות, ומילאו תפקיד חשוב בפיתוח היישוב היהודי ובחיזוקו.
 
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מנו יוצאי תימן בישראל כ- 28,000 נפש. במהלך המלחמה עלו עוד כ-5000 איש ואשה. במאי 1945 נסגרו שערי היציאה מתימן והעלייה פסקה. כ- 7,000 יהודים שכבר יצאו מתימן נתקעו בעדן ורוכזו במחנה "גאולה" ("חאשד"). חלקם חזרו לתימן ומקצתם נקלטו באופן זמני בעדן. עדן הייתה מושבה בריטית מאז 1839. האימאם בתימן לא התיר עליית יהודים מתחומי ארצו, ובמשך שנים רבות נאלצו יהודי תימן שרצו לעלות לארץ להגיע לעדן תחילה, משם המשיכו בדרכם למצרים ולאחר מכן לארץ. 
 
ערב הקמת המדינה חיו ברחבי הארץ כ-50,000 איש יוצאי תימן. 
 
לאחר שנרצח שליט תימן בתחילת 1949 הומלך בנו, האימאם יחיא, והלה התיר במאי 1949 את יציאתם של היהודים מהמדינה. בעקבות זאת, ומחשש פן ישנו שלטונות תימן את דעתם, החליטה הממשלה  על מבצע מזורז להבאת העולים לארץ. אנשי הסוכנות שנשלחו למשימה היו מעטים מדי. הם נדרשו לפעול בחשאי, מחשש כי האוכלוסייה המוסלמית תתנכל לעולים. בקיץ 1949 גבר זרם העולים אשר הגיעו למחנה 'גאולה', ליד העיר עדן.
 
במקום אשר נועד להכיל פחות מאלף איש, שהו כ-31,000 איש. אנשי השירות הרפואי  במחנה, דיווחו על הבדיקות הרפואיות שנערכו לעולים כי המצב במחנה "על סף קטסטרופה". את המסע אל המחנה עשו ברגל, כשהם חשופים לסכנות הדרך. נוכח המצב הקשה במחנה העלייה בתימן, תבע ראש הממשלה, בן גוריון, להאיץ את זרם העלייה ככל האפשר ומספטמבר 1949הגיעו ארצה מדי יום כ-500 עולים.
 
ב- 19 בספטמבר 1949 התירה ממשלת ישראל בפעם הראשונה לפרסם באופן רשמי פרטים על העלאת יהודי תימן לישראל. אז ניתן פומבי לסוד שהיה כבר נחלתם של רבים. הכינוי היה "עליית על כנפי נשרים", על יסוד הפסוק "ו?א?ש???א א?ת?כ?ם ע?ל-כ??נ?פ?י נ?ש??רים וא?ב?א א?ת?כ?ם א?ל?י" (שמות, יט 4), אך שם המבצע שהשתרש היה "מרבד הקסמים".
 
מאוקטובר 1950 ועד 1956 עלו לארץ בדרכים שו?ות עוד 1,793 עולים. במסגרת מבצע "מרבד הקסמים" הוטסו לישראל כ-47,000 מיהודי תימן ועוד 1,500 מיהודי עדן ו-500 מיהודי ג'יבוטי ואריתראה, בכ-380 טיסות. הטיסה האחרונה  נחתה בארץ בספטמבר 1950.
 
עם הגעת העולים לארץ התנהל מאבק קשה על הטיפול בהם ועל האחריות לקליטתם. עד אז היה נתון עיקר הטיפול בקליטה בידי "התאחדות התימנים", ואילו כעת החליטו ההסתדרות הכללית, "הפועל המזרחי" ו"אגודת ישראל" ליטול חלק במעשה הקליטה. המאבק הפוליטי הכביד על חבלי הקליטה של העולים ונשמעו טענות על ניסיונות לפגוע באורח החיים המסורתי של העולים ולמשוך אותם לכיוון מסגרת חילונית. אף על פי כן הצליחה עלייה זו להיקלט מהר מאוד בישראל.
 
מאוחר יותר עלו כל השנים טענות בדבר חטיפת ילדי תימן על ידי בעלי תפקידים רשמיים, בעיקר בבתי חולים, והעברתם למשפחות שאינן דתיות, דבר שגרם להקמת כמה ועדות בדיקה וחקירה. חלק מיהודי תימן ממשיכים להאשים את המדינה עד היום בהקשר זה.
 
***
תודה לד"ר דב לויטן, לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ולארכיון המדינה
 


לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק