ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

תגלית: נחשפו קטעים חדשים של סיפורי גילגמש

מוזיאון בעיראק הצליח להציל מטמון של עתיקות מידי מבריחים, ביניהן עשרים שורות של האפוס העתיק שתרמו תובנות מעניינות לעלילותיו של מלך ארך שלא נודעו עד כה, ובהן מה שעשוי להיות מודעוּת סביבתית נדירה במיוחד

אחת התוצאות של התהפוכות האלימות בסוריה ובעיראק הייתה הביזה המכוונת והשיטתית של כמה מהאתרים העתיקים ביותר באזור. ארגון דאעש האסלאמיסטי הרס, החריב, פוצץ ובזז אינספור מקדשים, ארמונות ומקומות קדושים שהקדימו את הופעת האסלאם במזרח התיכון. הקיצונים, לצד מבריחים ואופורטוניסטים נוספים, אפשרו גם את קיומו של סחר בלתי חוקי באוצרות היסטוריים שערכם לא יסולא בפז, שמקורם בחלק של העולם שידוע שנים רבות כערש התרבות האנושית.

עוד כותרות ב-nrg:
'סנודן שני' חושף: מדיניות החיסול של אובמה
כמו אפגניסטן: הקרמלין חושש מהמוסלמים ברוסיה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אבל מתוך שוד העתיקות בצבץ לפחות סיפור מחמם לב אחד: לא רק שמוזיאון בצפון עיראק הצליח להציל מטמון של עתיקות מידי מבריחים, אלא שגם בתהליך שימור המורשת הוא גילה משהו חדש לחלוטין.

לפי טענת 'היסטוריה עתיקה ועוד', אתר חדשות על ענייני ארכיאולוגיה והיסטוריה, מוזיאון 'סולימאניה', בעיר בעלת הרוב הכורדי הנושאת את אותו שם, רכש מחבוא של לוחות עתיקים ממבריח ב-2011. המוזיאון הציע מדיניות של "אין שאלות" למבריחים, בתקווה למנוע מעיזבונותיה התרבותיים של עיראק לעזוב את גבולותיה.
   
באתר נכתב ש"כל הלוחות היו, ברמה מסוימת, מכוסים עדיין בבוץ. חלקם היו שלמים לחלוטין, בעוד שאחרים היו שבורים לרסיסים. המיקום המדויק שממנו נחפרו לא ידוע, אבל סביר שהם נחשפו באופן לא חוקי במה שידוע כיום כאזור הדרומי של בבל, או מחוז עיראק".

עם זאת, חוקרים שבחנו את הלוחות הבינו במהרה כי יש בהם תגלית מרתקת אחת במיוחד: לוחית שנשברה לשלושה חלקים, שעליה נחרת בכתב יתדות מה שנראה כשורות שלא נודעו קודם לכן מאפוס גילגמש, אגדה שומרית בת 4,000 שנה שיש מי שמחשיבים כסיפור האנושי העתיק ביותר. האגדה מספרת על עמלו של גילגמש, המלך הגדול של ארך, שנסע ליער הארזים עם חברו אנכידו, איש פרא חצי-אלוהי, בשביל להביס את ח'ומבבה הענק. האפוס מכיל בתוכו מליצות אוניברסליות רבות – גאוותנותו של הגיבור, הפחד מהמוות ואפילו מבול גדול, שבו ניווט נוסע בתיבה.

עבודת התרגום של הלוחית נעשתה בעיקר על ידי פארוק אל-ראווי, פרופסור במחלקה לבלשנות ותרבות המזרח הרחוק והקרוב בבית הספר ללימודים אפריקניים ואוריינטליים בלונדון, ועל ידי אנדרו ג'ורג', דיקן שותף בבית הספר ומתרגם של גרסה אנגלית קודמת של האפוס.

עשרים השורות החדשות מציעות כמה פרטים ותובנות חדשים על האפוס. 'היסטוריה עתיקה' פירטה כמה מהם: גילגמש ואנכידו ראו את ה'קופים' כחלק מממלכת החי האקזוטית והרעשנית של יער הארזים. פרט זה לא הוזכר בגרסאות אחרות של האפוס; ח'ומבבה מופיע לא כענק ברברי אלא כשליט זר, הנהנה ממוזיקה אקזוטית בחצרו, על פי דרכם של מלכים בבלים. פטפוטם של הקופים, שירת הצרצרים וצפצופיהן של ציפורים רבות יצרו סימפוניה, או קקפוניה, ששעשעה בכל יום את שומר היער, ח'ומבבה. מכאן עולה שיער הארזים היה משכן קקפוני של האלים.

כמו כן ישנה בשורות אלו תפנית מודרנית מעניינת, כפי שהסביר ג'ורג' ב'לייב סיינס': "'גילגמש ואנכידו כרתו את הארזים בשביל לפלס דרך לבבל, ובטקסט החדש ישנה שורה שנראה כי מביעה את הכרתו של אנכידו בכך שצמצום היער לשממה הוא דבר שרע לעשותו, וכי הוא יכעיס את האלים", אמר ג'ורג'. הוא הוסיף שכמו התיאור של היער, סוג כזה של מודעות אקולוגית נדירה מאוד בשירה עתיקה.

האפוס של גילגמש שיחק תפקיד בולט במיוחד בסהר הפורה העתיק, ועבר לאורך הדורות עד שנקבר ונשכח בקרב ההריסות של רבות מהממלכות השוקעות של האזור. גילם של הלוחות הבבליים שנבחנים כעת הוא 2,600 שנים. הסיפור עצמו התגלה מחדש, רובו במקרה, על ידי פילולוגים אירופים במאה ה-19.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...