ראשי » חדשות » בארץ

אורי אריאל: "מתחייב לעלות להר הבית כמה שיותר"

להרבה שרים יש בטן מלאה על תפקוד רה"מ, אבל אורי אריאל הוא הראשון לדבר: נתניהו נכנע ללחצים ולטרור, מפחיד לשווא את הציבור, דוחה דיונים עד אין קץ, ומקפיא את ירושלים כפי שלא נעשה מעולם. המסקנה: "מתקרב הרגע שנצביע נגד הממשלה"

ביום רביעי השבוע, כשבנימין נתניהו כבר היה בדרך לנתב"ג להמריא משם לביקור מדיני בגרמניה, שלח לו שר החקלאות אורי אריאל מכתב חד־משמעי ובו איים כי יתפטר מתפקידו אם הסטטוס קוו בהר הבית ישתנה לרעת העולים היהודים. במכתב גילה אריאל כי הגיע אליו מידע ולפיו ראש הממשלה בוחן הצעה שלפיה מוסלמים יעלו בחופשיות למקום הקדוש, ואילו שרים וח"כים ישראלים לא יוכלו לעלות. בנוסף, הווקף יהיה הסמכות שתקבע מי מהעולים היהודים יוכלו להיכנס. "אישית, לא אוכל להיות שותף ולשאת באחריות קולקטיבית לבכייה לדורות זו", הבהיר השר מהבית היהודי.

עוד כותרות ב-nrg:
- בנט תוקף את לבני: "היא חיה בשוודיה, לא בארץ"
-­"חשבו שהיא בובה": תינוקת נשארה נעולה במעון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"כרגע מה שקורה זה שכל הזמן משנים את הסטטוס קוו לרעת היהודים. ב־67' עלו והתפללו עם טלית ותפילין בפינה והיו נכנסים מכל שערי ההר. אחר כך אמרו שזה לא וזה לא ושאפשר להיכנס רק משער המוגרבים ורק בשעות מסוימות", אומר לנו אריאל השבוע.
  
בניגוד לאהרונוביץ', נתניהו וארדן הקפידו שההר יישאר פתוח בחגי ישראל. כלומר, הם כן עמדו בלחצים.
"נכון שארדן ונתניהו הסירו חלק מההגבלות. אני מעריך את זה ומודה לארדן ששם את משקלו על הנושא ומקווה שימשיכו בזה. יש כאן ניצנים טובים".

בימים האחרונים עמד אורי אריאל במוקד הסערה לאחר שהואשם כאילו פרסום כוונתו לעלות להר הבית ולהתפלל היה אחד הגורמים להתפרצות גל הטרור האחרון. אריאל הודף את הטענות נגדו. "למיטב זיכרוני אף פעם לא פרסמתי שאני עולה להר הבית, בניגוד להמלצת דובריי. זה מתפרסם ברשתות הערביות כי הווקף וכולם מצלמים. אני עולה כשמותר ליהודים לעלות, וכשאנשים רואים את השר ואת האבטחה הם מצלמים וזה מתפרסם. אי אפשר בימינו, עם מצלמה בכל טלפון חכם, למנוע שיצלמו אותך במקום פומבי. אני לא מתחפש".

מה אתה אומר למי ששואלים האם שר בממשלה בתקופה מתוחה צריך לעלות להר הבית ולשחק לידי היריב ולשפוך שמן למדורה?
"כל העליות שלי להר הבית היו מתואמות עם ראש הממשלה ועם השר לביטחון הפנים. אני לא מקבל את הניסיון להגיד 'הוא שייגץ'. לי אין המידע שיש לראש הממשלה על הר הבית ואין לי אחריות כמוהו. התיק הזה של הר הבית נמצא אצל נתניהו אישית. הוא קובע והוא אישר. יש בידו כל המידע, וכשהם לא אישרו לא עליתי".

אורי אריאל מברך ברכת כוהנים בהר הבית (ארנון סגל):



היו מקרים שרצית לעלות והם אמרו לך לא?
"כן, וקיבלתי את זה. לא הכרזתי כמו הח"כים הערבים עלה נעלה בכל מקרה. צריך לומר בצורה הכי ברורה: זה המקום הכי קדוש לעם היהודי. אפשר וצריך שיהודים יעלו אליו בטהרה לפי ההלכה. לא מטיילים במסגד עומר או אל־אקצה, לשם אסור להיכנס וזה ברור".

כל עוד אתה שר, תימנע מלעלות שוב להר הבית?
"נעניתי לפניית ראש הממשלה שלא לעלות בימים האלה בגלל המצב הביטחוני, ובעזרת השם אני מתחייב לחזור ולעלות להר הבית כמה שיותר ולהעלות כמה שיותר יהודים. זה שלנו וזה המקום המקודש ביותר, ויש כאלה שרוצים לסלק אותנו משם בצורה מביישת במיוחד. כשיש סכנה לריבונות שלנו במקום מסוים - בירושלים, בהר הבית, ביו"ש - צריך לחזק את המאמצים כדי לקבע את הריבונות".

הוא נחשב שר אידיאולוגי ומזוהה אמנם עם הסוגיות הפוליטיות והמדיניות הסבוכות ביותר - הבנייה ביהודה ושומרון והמאבק על הר הבית - אבל מחוץ למאבקים היומיומיים סביב הנושאים הללו, לשר אורי אריאל יש לא מעט מאבקים משלו במשרד החקלאות. כבן למשפחת חקלאים מקיבוץ טירת־צבי הוא בהחלט מוצא סיפוק בעיסוק במכסות המים, מיסוי הפועלים הזרים, וכן, גם במחירי העגבניות.

"יש כאן עולם שלם של אתגרים", אומר אריאל. "אני אמנם קיבוצניק ועבדתי בדיג והייתי בלול, אבל אין שום דמיון. כאן עוסקים במחקר ופיתוח, דברים אחרים לגמרי. זה מרתק מאוד, ואנחנו מתקדמים. הורדנו את המיסוי על הפועלים הזרים, נושא שהיה חשוב מאוד לחקלאים, הקמנו קרן הלוואות של 200 מיליון שקל שמאפשרת לחקלאים לקבל הלוואות מהבנקים בערבות המדינה, ואנחנו מתקדמים בנושאים נוספים: הוזלת מחירי המים, שינוי הפרוגרמות בנחלות כך שיותר דונמים יגיעו לחקלאים, שינוי פערי התיווך ועוד. אני מקווה שבתוך כמה חודשים הדברים האלה יעברו משלב הדיונים לביצוע בפועל".

החקלאים טוענים שהחקלאות כבר לא כלכלית היום במדינה. מצד שני נשמעות טענות שהלובי החקלאי שולט במדינה והוא זה שמעלה את יוקר המחיה ובגללו אין עגבניות בזול. מי צודק?
"מצוקת החקלאים היא עובדה. זה תהליך של עשור, לא משהו שהתחיל בחצי השנה האחרונה. החקלאים חתמו על הסכמי המים עם האוצר לפני 6־7 שנים, אבל היום הם משלמים מחירים בלתי אפשריים. אי אפשר להרוויח במחירים כאלה. עכשיו המשמרת שלי. אני לא זורק את האחריות אחורה אבל אני אומר לחקלאים: אין סתירה בין דאגה לחקלאים ובין דאגה לצרכנים והורדת יוקר המחיה. החקלאים זה 12 אלף איש, יוקר המחיה זה שמונה מיליון איש".

אתה תצליח להוריד את מחירי הירקות? איפה הבעיה?
"יש לנו ויכוח עם האוצר על תמחור המים. אני אומר שהשקעה בחקלאות זה כמו ברכבת. המדינה עושה רכבת כי היא חושבת שזה חשוב, נכון? עושים עכשיו רכבת לבית־שאן. אני בן העמק, ומבחינתי רכבת לבית־שאן זה כמעט ימות המשיח. המדינה ומשרד האוצר אומרים לתושבים: אתם תשלמו בכרטיס רק את עלות הנסיעה, לא את מחיר הקמת המסילה והקרונות. רק במים לחקלאות אמרו שכל הכסף שמשקיעים יוחזר דרך מה שהחקלאים משלמים על המים. אם צריך להביא פיתוח שדורש מים, אומרים להם 'במקום לשלם 2.8 שקל לקוב תשלמו 4 שקל לקוב'. אי אפשר לגדל שום דבר בארבעה שקלים בקוב. אנחנו הולכים לשנות את זה".

כלומר בסוף הציבור ישלם את זה מכספי המסים.
"למה בכבישים ובחשמל אתה לא משלם על התשתית? כי אתה צריך להביא חשמל לכל פינה בארץ הזו במחיר שווה לכל נפש, ואנחנו משלמים את זה דרך המסים. במים משום מה העמיסו את זה על החקלאים. אין אף אחד שחושד בחקלאים שהם בוחרים דווקא בי. בטח לא התנועה הקיבוצית, גם לא הקיבוץ הדתי או תנועת המושבים. אני דואג להם כי אני חושב שלחקלאות יש ערך של יישוב הארץ, של מצוות התלויות בארץ, של תפיסת קרקעות שאחרים לא ישתלטו עליהן. עיבוד האדמה עד הגבול ושמירה על הגבול זה ערך, ובנושאים ערכיים המדינה צריכה לעזור".

אז לא מדובר בלובי חזק?
"לצערי לא. הלוואי שהם היו יותר חזקים".

הייתה לך השבוע התבטאות בגל"צ שאפשרות של פרישה מהממשלה תמיד קיימת. מהם הקווים האדומים שלך? מה יביא אותך לפרישה?
"אני לא רוצה לשרטט אותם עכשיו, כי החיים מורכבים יותר. חושבים שהכול מתרכז בהקפאה ובמו"מ, ואז מגיע גל טרור ואתה במקום אחר. זה לא זמן להציב קווים אדומים. אנחנו לא מסכימים להקפאה בירושלים, זה ברור, והעובדה היא שבכל זאת נשארנו בממשלה. כשמדברים על מי יחלק את ירושלים, ודאי שההקפאה היא לא חיזוק ירושלים".

מה צריך לקרות כדי שתצאו מהממשלה?
"השאלה מה צריך לקרות כדי שאנחנו נצא תלויה בהערכה מה קורה אם אנחנו יוצאים. אני לא חושב שמישהו בציבור או בכנסת רוצה עכשיו בחירות. האפשרות הסבירה היא שבוז'י הרצוג ייכנס לממשלה, וזה יכול להביא לדברים הרבה יותר גרועים ולפגוע בנושאים יקרים לנו בתחומים אחרים של דת ומדינה והתיישבות.

"יציאה שלנו תיתן למחנה הציוני כוח נוסף. אם הם נכנסים היום הם צריכים להסתדר עם מה שיש, אבל אם אנחנו לא נמצאים הם ללא ספק יעלו את המחיר, ואז יצא שכרנו בהפסדנו. מבחינתם זה יהיה הישג, כי הבוחרים שלהם לא רוצים שישבו איתנו. אבל לפני שיוצאים מהממשלה, יש דברים באמצע. יש הצבעות שאפשר להצביע נגד או להיעדר והממשלה לא נופלת".

אבל אתם לא משתמשים בכלים האלה.
"ההתנהלות של היום מקרבת אותנו לשם. השאלה היא עד כמה למתוח את החבל. יש התבשלות ובסוף זה יכול להגיע לזה".

איך בכל זאת אתה יכול לקדם מטרות שיש לך מחלוקת לגביהן עם ראש הממשלה? אם המערכת הפוליטית כבולה בקואליציה הנוכחית, זה אומר שאתה לא יכול לפעול בנושאים שהוא מתנגד להם.
"המערכת לא כבולה. היא כבולה רק במידה מסוימת, וזה תלוי בנו. נכון לעכשיו תקציב זה דבר אחד - תקציב מפיל ממשלה, חקיקה והצבעות זה דבר אחר. ראש הממשלה דוחף אותנו לשם בזה שהוא לא מאפשר בנייה בירושלים. מתי זה יקרה, איך זה יקרה - לא יודע. ימים יגידו".

אתה היית שם כבר עכשיו מקלות בגלגלים, ושותפיך למפלגה לא רוצים בכך?
"אנחנו מתקרבים, לא רוצה לקבוע את הנקודה המדויקת על הציר. לכולם אצלנו בסיעה אכפת ויש הרגשה קשה, וכל אחד מתקרב לשם בדרכו. אולי אני קצת יותר מאחרים. אני לא עושה תחרות, אבל יכול להיות. כשאנחנו עומדים מול בית כנסת 'איילת השחר' בגבעת־זאב והמדינה אומרת להרוס אותו למרות שאין תובע שטוען שזה שלו, והתאריך קדוש ואי אפשר לזוז ממנו, ובו בזמן לא הורסים במקומות אחרים, והמדינה לא נלחמת על זה - אז נתניהו אחראי לכך".

השר אלקין טען השבוע שבירושלים אין הקפאה, ושרק לפני כמה חודשים שחררו לבנייה אלף יחידות דיור.
"בוא נגיד דברים כהווייתם. מי שאומר שאין הקפאה טועה ומטעה, גם בירושלים. לא שחררו אלף בתים בזמן האחרון. הייתי שר בינוי, אני יודע. מדובר בכמה מאות יחידות לתכנון, וזה לוקח ארבע־חמש שנים. כשראש ממשלה אומר 'אנחנו מאשרים היום אלף בתים', הם לא יודעים להבדיל בין תכנון לפרסום מכרז.

"כשישבנו במשרד הבינוי בנינו מאות יחידות בעיר, בלעדינו זה לא היה קורה. היום אנחנו לא שם אז יותר קשה, אבל אני קובע ומוכן להתעמת על זה שבירושלים מחוץ לקו הירוק יש הקפאה מוחלטת, כולל בתכנון. ראש הממשלה לא מאשר את בית הליבה בכותל, בית משרדים, למרות שכל הגורמים הרלוונטיים בעד. הוא לא מאשר את גשר המוגרבים. הוא לא שומר על הסטטוס קוו בהר הבית. כל הזמן מפלים את היהודים ויש ירידה בזכויות של היהודים בהר בכל תחום. אלקין כנראה רוצה להגן על נתניהו, אבל הוא מבלבל את הציבור שלא לצורך".

דיברת על ירושלים. מה לגבי בנייה ביו"ש?
"זה לא מכלל הן אתה שומע לאו. אני מדבר על ירושלים כי היא בהסכמה לאומית, כולל המחנה הציוני. ודאי שצריך לבנות ביהודה ושומרון, ומהר והרבה, אבל אני לוקח את ירושלים שהיא המקום היותר קל, ומתחיל מהקל אל הכבד. אני לא חייב לאתגר את הממשלה במקום הכי קשה".

לרבים משרי הממשלה יש לא מעט ביקורת בתקופה האחרונה על התנהלותו של ראש הממשלה, אבל השר אורי אריאל הוא היחיד שיוצא נגדו בביקורת פומבית. "הבעיה בהקפאה היא שאתה הורס את התודעה של זכותנו על הארץ. זה קורה בהודעות מאז נאום בר־אילן על שתי מדינות לשני עמים. אין על זה שום החלטה בשום מוסד, זו החלטה אישית של ראש הממשלה להגיד את זה, והוא חוזר על זה לצערי יותר מדי פעמים.

"הוא הורס את תודעת הזכות שלנו על הארץ. אנשים שומעים פעם אחר פעם ראש ממשלה ימני שמדבר כך, והתודעה נשברת. וזה קורה שוב כשאתה מרגיל את הציבור שיכולה להיות הקפאה. מחר יבוא מישהו אחר ויגיד 'מה אתם צועקים? נתניהו עשה הקפאה, אתם מצפים שאני אהיה יותר ימני ממנו?' גם האמריקאים וגם הפלסטינים אומרים 'גושי ההתיישבות', ומוסכם על כולם שלא יפנו את כל היהודים. אז למה לא בונים?"

תסכים שיבנו רק בגושים ובירושלים?
"אני ודאי לא מסכים, דעתי ידועה. אבל אני שואל את ראש הממשלה: אדוני, למה בגושים שלפי כל העולם יהיו שלנו בכל הסדר, למה באריאל ובמעלה־אדומים אתה לא בונה? לא אולמרט ולא אחרים עשו דברים כאלה. ואנחנו ואחרים מתרגלים. עכשיו כל דבר הופך להיות אישיו. אתה משווק באריאל וכל העולם מתעורר. אני כבר לא מדבר על הליכוד, ועל יאיר לפיד שעשה שם את כנס היסוד שלו".

אמרת שמבחינתכם האיום הוא שהמחנה הציוני ייכנס לממשלה, אבל מצד שני ראש הממשלה לא מבצע מהלכים בקונצזנוס שמקובלים גם על בוז'י וסיעתו. אתה חושב שנתניהו יותר ימני מהמחנה הציוני?
"כן, הוא יותר ימני ברצון, בהבנה, במחויבות הפנימית האישית שלו".

אבל המדיניות בפועל לא ימנית?
"כן. אלה הנתונים. הוא התפאר בסיעת הליכוד שהיינו 280 אלף יהודים ביו"ש בתחילת הקדנציה שלו, ועכשיו יש 400 אלף. אבל חיים לוינסון מ'הארץ' עשה עבודה יפה והראה בנתוני הלמ"ס שהגידול הוא גידול טבעי, לא גידול בבנייה.

נתניהו בנה פחות מברק ומאולמרט (ביום שלישי השבוע הצהיר גם נתניהו עצמו, בנאום בקונגרס הציוני, כי בתקופתו הייתה ירידה בבנייה מעבר לקו הירוק, א"כ וי"ה). יש נתונים, בסוף זה דבר מדיד. מתי בפעם האחרונה שיווקו במעלה־אדומים? שלא לדבר על E1 שכל ערב בחירות הוא מגיע לשם וזה הפך לפארסה".

אז הגישה הימנית של רה"מ היא רק הצגה לבוחר?
"אני לא חושב שהוא שמאלן שהתחפש לימני. הוא ימני, אבל בגלל האיומים והלחצים הוא לא מסוגל לבצע את זה ולא מיישם את המשנה שלו עצמו. הוא פועל בניגוד לכל מה שהוא כותב בספרים שלו".

הישראלי הממוצע לא מבין למה צריך לבנות. הליכוד בא בטענות למחנה הציוני שלא מגבה אותו על הבנייה בירושלים, אבל מתי הם דרשו לבנות? הציבוריות הישראלית לא דורשת את זה.
"לדעתי הם לא מתנגדים. את הסיבה למה לבנות הסביר נתניהו בספריו. ככל שאתה נכנע ללחצים ולטרור, כך הוא ירדוף אחריך. לא תצא מזה. העובדה היא שעשינו הקפאה מלאה בתקופת נתניהו ואחר כך עשינו הקפאה חלקית, ולא הגענו להישגים אלא רק לעוד לחצים. אמרת (הכוונה לנתניהו, א"כ וי"ה) לא תבנה כי ילכו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג? לא בנית והם הלכו להאג. אמרת לא נבנה כי הם ילכו למועצת הביטחון ולא ניתן להם תירוץ? לא בנינו והם הלכו למועצת הביטחון ולאו"ם.

"יש להם מדיניות ותוכנית והם מבצעים אותה בלי קשר למה שאנחנו עושים. הם מפרים את הסכמי אוסלו, הם בונים בשטחי סי, ואנחנו חושבים שאם נרצה אותם ונזרוק נתח של הקפאה אז הכלב יפסיק לנשוך. לפעמים הם עוצרים עצירה טקטית, אבל חוץ מזה הם דבקים בתוכנית שלהם".

ישאלו אותך: מה מועיל למדינת ישראל שישחררו עכשיו אלף בתים באריאל או בירושלים? למה זה חשוב מול כל האיומים, חוץ מהעניין של מצוקת הדיור?
"אני כופר בהנחת היסוד שיש סיכון בינלאומי. יש בזה גרעין של אמת, אבל ראש הממשלה מעצים אותו. לא הכול מתמוטט עלינו. היו ימים קשים יותר, וכבר עברנו אמברגו צרפתי ואמריקאי. נא לא להפחיד את העם היושב בציון. וכן, יש מצוקת דיור. רוב הציבור מתעסק בזה יומם ולילה. אתה טוען שהמחיר לא שווה? אני יכול לתת עכשיו 5,000 יחידות דיור ביהודה ושומרון. זה שינוי מצב בשוק הדיור. ואני מדבר על אורנית, אלקנה, אריאל, לא על יצהר.

"ראש הממשלה מצליח להפחיד את הציבור. הוא אומר 'יש מחירים שזה לא שווה, חכו עד שילך אובמה'. אם לא נדע עכשיו לא להיכנע לטרור, נמשיך לחטוף טרור גם בתל־אביב. מה שהניע את ערפאת לדבר עם ישראל היו גלי העלייה שהוא ראה שמגיעים לפה ומחזקים את ישראל ושההתיישבות מתעצמת. הוויכוח האמיתי הוא לא אם בנו בחלקה הזו או לא, אלא האם אנחנו פה ביהודה ושומרון או לא. אגב, נוצר מצב אבסורדי שבעומק השטח זו בנייה כפרית ומי שרוצה לבנות יכול, ובגושים שזה כביכול מוסכם לא ניתן לבנות".

זו חולשה של ראש הממשלה?
"אני לא יודע להסביר את נתניהו. קח דוגמה אחרת: לפלסטינים יש חוב של יותר משני מיליארד שקל, על חשמל, מים, אשפוז בבתי חולים. אני שואל אותו למה אתה לא גובה את זה? אני לא מסבסד את החשמל של ג'יבריל רג'וב שרוצה לערוף לי את הראש. זה לא בטונדות, זה חוב. הם מכירים בו. על בנייה אני מבין שיש סד ויש לחצים, מה יש בחשמל? תגבה מהם. זה סתם ממשל לא תקין.

"אני שואל אותו למה אנחנו לא נמצאים בשכונות שמעבר לחומות ירושלים. התשובה הקבועה היא שעוד מעט נקיים על זה דיון. אלא אם כן יש התראה פח"עית ואז לוקחים את הבן־אדם. אי אפשר לשמוע כמה שנים עוד מעט יהיה דיון. למה לא עושים שלום כלכלי? תביא גז לשכם. יש אוטונומיה, אבל הם תחת שליטתנו. הם לא יכולים לייבא גז לבד. אתה שולט על המעברים. למה אתה לא דואג להביא גז לערבים ביהודה ושומרון? למה אתה לא עושה להם מחלפים וכבישים? תביא להם מים. מי שרוצה שיפתח את הברז, תהיה לו חקלאות וישלם. למה אתה לא עושה נמל בעזה? שיהיה בשליטה ישראלית".

אתה מוכן לזה?
"אם אתה שולט ויודעים איך לעשות את זה, כן. הכול מוכן, המודל מוכן, יש הנחיית רה"מ, יש מדינות תורמות. לפחות תציע, אולי הם יתנגדו. בסוף אם אתה לא עושה שום דבר, כולל דברים כלכליים, יש פה קושי. אנשים לא ישבו בשקט. נכון, אף אחד לא היה מקבל תנאים כאלה בשום מדינה מסביב. נכון, יש להם גם רגש לאומי. אני לא מתעלם מזה ואומר 'אין עם פלסטיני'. זה פעם אמרו. יכול להיות שזה נכון, אבל הם חושבים שיש. אם אתה שולט שם אתה מחויב לתת להם תנאים. אבל כשאתה לא פה ולא פה, אז זו באמת שאלה".

אומרים שאתה בונה מחנה ומכין את השטח. אתה ובנט תרוצו יחד שוב?
"פניתי בעבר ואני מנצל את הבמה הזו כדי לומר שוב: בואו נקים צוות ונדבר על מיזוג של האיחוד הלאומי־תקומה והבית היהודי. פניתי לבנט כמה פעמים בנושא הזה ולא נעניתי. יש הרבה קשיים, אבל אם לא נתחיל לדבר לא נגיע לשום תוצאה. אם נשב לדבר, בעזרת השם ועם הראש היצירתי של כולנו ומעט רצון טוב אפשר להגיע לזה".
 
ולכן אתה בונה גייסות למקרה שתרוץ לבד?
"האיחוד הלאומי היא מפלגה קיימת. לא יהיה מצב שמישהו יאמר לנו ברגע האחרון 'לא רוצה להמשיך את ההסכם'. זה לא הגיוני. אני אומר בואו ננצל את הזמן, ובמקום לבוא יום לפני ולשבת עד אמצע הלילה, נשב היום בנחת. השרים כבר התמקמו במשרדם, כל אחד יודע מה קורה, עכשיו הזמן".
 
מה אתה עושה כדי לקדם תמיכה ציבורית בעמדות שלך?
"אף פעם לא הייתה מי יודע מה התלהבות מהדברים שהאמנו בהם ועשינו אותם. נכון, הלכנו תמיד לפני המחנה, אבל לא תמיד היינו עם תמיכה, כבר מימי בגין".
 
אבל אז היה גיבוי של בגין ושמיר.
"היו הרבה דברים שהם לא רצו ונאנסו על פי הדיבור. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות שינוי בתפיסה שלנו ולהשקיע את מרב המאמץ והמשאבים בתודעה ופחות בבנייה. צריך להפוך את המשוואה. השקענו הרבה שנים בבנייה ובפיתוח והצלחנו, אבל עזבנו את המחנה".
 
להתנחל בלבבות?
"כן. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו לפני המחנה, אבל בלי המחנה. אני חושב שצריך לעשות פה שינוי. אני מנסה להשפיע על חבריי. במחיר של עשרה בתים, עשרה מיליון שקל, אפשר לעשות הרבה בתחום ההסברה והתודעה. לא הכול כסף, אבל בלי כסף קשה להגיע לציבור. יש לנו אתגר גדול כשראש ממשלה מימין אומר שתי מדינות לשני עמים, ואתה אומר אחרת. צריך לשנות את המגמה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg