פורסמו המלצות הוועדה לפיצוי עובדי הגרעין שחלו
ועדת ריבלין שהוקמה ב-2013 גיבשה הסדר פיצוי ייחודי לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שנפגעו וחלו. "פתרון אמיתי, מהיר ומכבד"
ועדת השופט ריבלין שעסקה בטענות של מחקר הגרעין בישראל בדימונה כי חלו בסרטן בעקבות עבודתם במקום, הגישה היום (יום ג') את מסקנותיה לשר האנרגיה יובל שטייניץ. הוועדה הוקמה בשעתו בשנת 2013 על ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני במטרה לבחון אפשרות להחלת הסדרי פיצוי מיוחד על עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שחלו במחלה ממארת בקשר עם חשיפתם לקרינה מייננת או לחומרים מסוכנים אחרים במהלך עבודתם.עוד כותרות ב-nrg:
- במחאה על מפת הטבות המס: שביתה בערי הפריפריה
- שוטר תועד כשהוא "חונק" וגורר תלמידה שחורה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בעקבות רגישות התחום לא הוגדרה מלכתחילה הוועדה כוועדת חקירה ועבודתה לא בחנה או התייחסה בצורה ישירה להתנהלותה של הוועדה לאנרגיה אטומית או לאחריות המדינה כלפי העובדים. מבחינה זו הוועדה התוותה רק מתווה הסדר פיצויים מיוחד לעובדים שכבר חלו וכן גם כלפי תביעות עתידיות לפיצויים.
בוועדה היו חברים: יו"ר הוועדה – המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, השופט אליעזר ריבלין; רו"ח עו"ד מיכל עבאדי בויאנג'ו – החשבת הכללית במשרד האוצר; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי); פרופסור רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון; פרופסור אריאל פורת, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א (לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים) ופרופסור ניר פלד, מומחה ברפואה פנימית, ריאות ואונקולוגיה במרכז רפואי רבין.
בדו"ח מציינים כותביו כי גיבשו: "הסדר פיצויי מקצועי והגון בתום תהליך ארוך ויסודי שבו נעשה חריש עמוק בנושא הכולל איסוף עדויות רבות, בחינת הסדרי פיצוי דומים ברחבי העולם, ייזום וניתוח סקר תחלואה ייעודי ובלתי תלוי ועוד".
חברי הוועדה הביעו תקווה כי ממשלת ישראל תאמץ את המלצות ועדת ריבלין כלשונן וכהווייתן. ובכך תביא "פתרון אמיתי, מהיר, טוב ומכבד לעובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שנפגעו וחלו". חברי הוועדה מציינים כי עבודתם עוסקת בתחום ייחודי שדרש הקמת: "מנגנון פיצוי ייחודי, הוגן ונדיב במיוחד - לא פעם לפנים משורת הדין – בשל שילוב של מספר נסיבות כגון תרומתם של עובדי הוא"א לביצוע עבודתם בתחום הגרעין תוך לקיחת סיכון בריאותי אישי; קיומו של קושי אמיתי מצד התובעים להוכיח את ה-'קשר סיבתי' הנדרש בין מצבם למחלתם; הרגישות הביטחונית הנלוות לנושא בו עסקינן בבואם של התובעים בשערי ביהמ"ש".
בהקשר לכך נקבע כי "ראוי שעובדים, אשר תרמו לביצוע עבודתם בתחום המחקר הגרעיני - תוך נטילת סיכונים בריאותיים משמעותיים - לא ייזנחו בעת חוליים, אלא יקבלו תמיכה מהמדינה, בעת שהתממש, אולי, אחד מן הסיכונים הכרוכים בעבודתם".
עוד מציינים הכותבים כי "ההסדר המוצע, הינו הוגן, מקל ומיטיב ביחס לדין הקיים בישראל, ומאמץ עקרונות ורכיבים מרכזיים הנהוגים במנגנוני פיצוי דומים מרחבי העולם - ואף מרחיבם ומפשטם. בהקשר לכך מצויין בדו"ח כי הסתברות הקשר הסיבתי בין חשיפה לקרינה לבין המחלה תחושב לפי נוסחאות מדעיות מקובלות, המתבססות על מחקר אפידמיולוגי שנערך בקרב נפגעי הפצצות הגרעין בהירושימה ונגסקי.
"תרומה מרכזית לעיצוב הסדר הפיצוי תרמו הניסיון והידע שהצטברו במדינות אחרות, בעיקר בארה"ב ובאנגליה, באשר לפיצוי נפגעי קרינה העובדים בכורים גרעיניים. בהסדר המוצע העובדים שנפגעו כלל אינם צריכים להוכיח כי התקיים "אשם" ברמה כלשהי בהתנהלות הוועדה לאנרגיה אטומית (להבדיל מדיני הנזיקין).כמו כן העובדים לא נדרשים לעמוד ברף הגבוה הקבוע בדין (מעל ל-50%) בנוגע להסתברות "הקשר הסיבתי" בין החשיפה לקרינה במקום עבודתם ובין התפרצות המחלה.
"כן תנאי הסף לזכאות לפיצויים הינם: כל אדם שעבד ו/או ביצע תפקיד כלשהו ו/או למד באחד ממרכזי הוועדה לאנרגיה אטומית; ההסדר יחול על רשימה מוגדרת של מחלות המוכרות כבעלות קשר סיבתי אפשרי לחשיפה לקרינה (בהתאם להגדרות בין לאומיות בתחום), אולם במקרים בו נטען כי התחלואה נגרמה עקב חשיפה לחומרים מסוכנים יחול ההסדר על כל מחלות הסרטן. בנוסף לכך. להערכת מנות הקרינה להן נחשפו העובדים יתווסף פקטור של 50% (וזאת במטרה להבטיח כי מנות הקרינה אליהן נחשפו העובדים משוקללות בהגינות ונלקחת בחשבון גם אפשרות של מדידות לא מדויקות); כמו כן, העובדים יוכלו לפי בקשתם גם לקבל את המדידה הרשומה של מנות הקרינה ולבחור את הגבוה מבין שני הנתונים. דרגת הנכות המינימאלית תעמוד באופן אוטומטי על 45% (אך זה אינו סוף פסוק וניתן כמובן להעלותה בהתאם לנכות בפועל)". נקבע גם כי באם קוצרה תוחלת חייו של העובד עקב המחלה המזכה אותו בפיצוי, תקום לו זכאות לפיצוי בגין אובדן ההשתכרות בתקופת קיצור תוחלת החיים. הפיצוי בגין תקופה זו יחושב לפי השכר הממוצע בוא"א , ולפי דרגת נכות של 100%. מן הסכום שיתקבל יתבצע ניכוי של 20%, בגין הוצאות המחייה של התובע, שלא יוצאו עקב המוות, בדומה לניכוי המתבצע בדיני הנזיקין הרגילים.
"אם נפטר תובע בטרם קיבל פיצוי, תעבור זכותו לפיצוי לעיזבונו ובני המשפחה התלויים בו יהיו זכאים לפיצוי. בסוף הדו"ח מציינים מחברי הדוח כי עדיין "עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית שנפגעו רשאים לבחור בין מסלול הסדר הפיצוי שגיבשה ועדת ריבלין (שהינו בהגדרה מהיר וקל יותר ואף מיטיב ומקל לעומת הדין) ובין המסלול "הקלאסי" של פניה לבית המשפט. כלומר, אופציית ביהמ"ש עודנה עומדת לרשותם של העובדים הגם שספק אם יש בכך היגיון רב".
מנתוני החשיפה לקרינה שהוצגו לוועדה עולה כי מרבית העובדים נחשפו לקרינה ברמה נמוכה, אולם יש מבין העובדים גם כאלה שנחשפו לרמות קרינה גבוהות יותר. לאור זאת הוועדה החליטה לערוך סקר תחלואה עצמאי ובלתי תלוי לחלוטין – בנוסף לשני סקרים שעמדו לרשותה – וגייסה לשם כך מומחים בעלי שם מהשורה הראשונה, וזאת על מנת לוודא שהתמונה העובדתית הפרוסה בפני חבריה הינה מדויקת ואמינה - ככל הניתן. ממצאי הניתוח הסטטיסטי שבוצע אינם תומכים בהשערה כי בקרב העובדים שהועסקו במרכזי הוא"א קיים עודף תחלואה בסרטן, באופן מובהק סטטיסטית, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הכללית בישראל. זאת למעט עודף מקרי תחלואה מסוג סרטן הערמונית בגברים , סרטן השד בנשים וסרטן העור בשני המינים.
מתוצאות סקר התחלואה שערכה הוועדה עולים הממצאים הבאים:
בשלושה סוגי סרטן בלבד נרשמה עליה בתחלואה בהשוואה לממוצע באוכלוסייה:
א. סרטן השד (בקרב נשים);
ב. סרטן הערמונית (בקרב גברים);
ג. מלנומה ממוקדת (בקרב שני המינים).
מבין שלושת הסוגים הנ"ל, המחקר והספרות המקצועית מצאו קשר רק בין סרטן השד ובין קרינה מייננת. למרות האמור לעיל, ייתכן כי העלייה שנמצאה בתחלואה בסרטן השד היא תוצאה של גורמים אחרים - שאינם חשיפה לקרינה מייננת - כגון ביצוע בדיקות סקר תכופות ומרובות במיוחד. למרות נתונים אלו כותבים מחברי הדוח כי "למרות שלא נמצאו נתונים סטטיסטיים המעידים על תחלואת יתר במחלות הסרטן בקרב עובדי הוועדה לאנרגיה אטומית, נמנעה הוועדה מלהסיק כי לא הייתה בקרבם תחלואת יתר".
הוועדה ערכה בנוסף השוואה פנימית – בין העובדים ובין עצמם – וגילתה כי ישנה עליה קלה ומובהקת סטטיסטית בסיכון לחלות בסרטן עם עליית החשיפה לקרינה, כפי שצפוי היה למצוא (בין היתר כתוצאה מוותק העבודה והעלייה בגיל). גם בעניין זה לא ניתן היה להגיע למסקנות חד משמעיות בשל גודלה המוגבל של האוכלוסייה.
תובעים שתביעתם תלויה ועומדת ביום פרסום דו"ח זה יוכלו להחליט מהו המסלול המועדף עליהם בתוך שנה מיום הקמת הוועדה המתמדת לקביעת זכאות וגובה הפיצוי הכספי . עוד אנו מציעים כי יחול לגבי תובעים אלה הסדר מיוחד, שבמסגרתו תישא המדינה בעלות שכ"ט עורך-דינם, בהתאם להסכם עימו ועד לתקרה של %25 מן הפיצוי שיקבלו במסגרת ההסדר.
הקמת ועדה קבועה מומלץ להקים ועדה מתמדת לקביעת הזכאות לפיצוי ולקביעת גובהו הכספי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם