דו"ח המבקר: אלפי עובדים מיותרים בחברת החשמל
הרפורמות שכשלו, החובות שתפחו ל-71 מיליארד ש"ח והנזקים שעולים למדינה למעלה מ-10 מיליארד ש"ח בשנה - בדיוק בשבוע בו כשלה חברת החשמל בטיפול בנזקי הסערה מפרסם מבקר המדינה את הדו"ח על כשלי משק החשמל בישראל
מנותקים: בעיתוי מדהים מפרסם היום (ד') משרד מבקר המדינה את דו"ח הביקורת על התנהלות חברת החשמל, בדיוק בשבוע בו כשלה החברה בטיפול בתקלות באספקת החשמל לכ-200 אלף בתי אב בישראל בשל סופה חורפית קצרה.עוד כותרות ב-nrg:
• למרות הנחיית נתניהו: ח"כ גאטס עלה להר הבית
• חגי עמיר: "לא מתחרט על הדברים שכתבתי"
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
דוח המבקר (קרדיט: יוני ריקנר):
המבקר יוסף שפירא מצא ליקויים רבים בהתנהלות החברה וברגולציה של מדינת ישראל על החברה המהווה מונופול יחיד במשק האנרגיה הישראלי. לדברי המבקר, למרות מספר ניסיונות לבצע רפורמות במשק החשמל ובהתנהלות החברה בפועל אין שינויים וכרגע הוועדות השונות שקמו כדי לקדם רפורמות ושינויים נסגרו.
על פי בדיקת מבקר המדינה, החוב של חברת החשמל עומד היום על המספר הבלתי יאמן – 71 מיליארד שקלים. "בסוף דצמבר 2014 הגיעו התחייבויותיה של חברת חשמל ישראל לכ-71 מיליארד ש"ח, שהיו כ-10.7% מהחוב הציבורי של מדינת ישראל". גרוע מכך - "במהלך השנים גדלו התחייבויותיה של חברת החשמל, וחלה הרעה באיתנותה הכספית. מצב זה נגרם, בין היתר, בשל היעדר התפתחות של תחרות במשק החשמל, שתהווה תמריץ להתייעלות".
המבקר מציין כי חוסר ההתייעלות מתבטא בין היתר בהעסקה של אלפי עובדים מיותרים בחברה: "הנהלת חברת חשמל והדירקטוריון היו מודעים עוד לפני 2008 לקיומם של 2,500-1,700 עובדים עודפים, ובמאי 2008 העריכו את עלות המשך העסקתם בכ-700 מיליון עד מיליארד ש"ח בשנה".
כמו כן "לגורמים הממשלתיים אין תחשיבים כוללים ומבוססים בדבר התועלת שעשויה הייתה לצמוח למשק ממעבר לשוק תחרותי ומהקטנת תלותו בחברת חשמל מונופול. גם אין בידיהם אומדן בדבר הנזקים שנגרמו למשק עקב המשך תלותו בחברת החשמל. משרד מבקר המדינה אמד נזקים אלו בסכום של 12.4-9.1 מיליארד ש"ח בשנים 2013-2008".
ההתחלה הייתה שונה: הוראות חוק משק החשמל, מסדירות את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור. תכלית החוק ליצור תנאים לתחרות במשק החשמל ולמזער את העלויות בפעילויותיו. בחוק עוגנו שינויים מבניים במשק החשמל, והעיקריים שבהם היו פיצול הפעילויות של חברת החשמל לישראל והעברתן לחברות נפרדות.
בנוסף לכך "בשנת 2002 החליטה הממשלה שמכסת החשמל שייצרו יצרנים פרטיים תהיה 20% מכלל החשמל המיוצר במשק. בפועל "במאי 2015 ביצעה חברת חשמל ישראל כמונופול, את מרבית הפעילות במשק החשמל", זאת כמובן בניגוד לכל התוכניות.
מעבר לשליטה הבלעדית במשק מתברר כי החברה לא מסוגלת להתייעל בעצמה. על כך כותב מבקר המדינה כי "בין הגורמים המשליכים על מצבה הכספי של חברת החשמל: ביצוע מרבית הפעילויות במשק החשמל בידיה, אי-ביצוע שלוש תכניות התייעלות והתעריפים שקובעת רשות החשמל".
לאור זאת "בסוף דצמבר 2014 הגיעו התחייבויותיה של חברת חשמל ישראל לכ-71 מיליארד ש"ח, שהיו כ-10.7% מהחוב הציבורי של מדינת ישראל". גרוע מכך "במהלך השנים גדלו התחייבויותיה של חברת החשמל, וחלה הרעה באיתנותה הכספית. מצב זה נגרם, בין היתר, בשל היעדר התפתחות של תחרות במשק החשמל, שתהווה תמריץ להתייעלות".
הממשלה עם השנים ניסתה לסייע לחברה, לדוגמה "ביולי 2013 מינו שר תשתיות הלאומיות ושר האוצר "צוות היגוי לביצוע רפורמה במשק החשמל ובחברת החשמל", שהתבקש להגיש את המלצותיו; תוך כדי התייחסות, לשיפור מצבה הכספי של חברת חשמל ישראל". אולם "בד בבד עם תחילת פעילות צוות ההיגוי, החל צוות של נציגי הממשלה והנהלת חברת חשמל ישראל לנהל משא ומתן בדבר השלכות הרפורמה על זכויות העובדים עם ההסתדרות וארגון העובדים של חברת חשמל ישראל".
אלא ש"בסוף אוגוסט ובמחצית ספטמבר 2014 הודיעו נציגי המדינה, ההסתדרות וארגון העובדים לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כי המו"מ ביניהם ליישום הרפורמה נקלע למבוי סתום. ב-26.11.14 הסכימו הצדדים להמלצת בית הדין הארצי לעבודה על חידוש המו"מ". רק ש"במרץ 2015 מסרה רשות החברות הממשלתיות למשרד מבקר המדינה כי "בשלב זה עבודת הצוות [ההיגוי] הופסקה"".
מעבר לכך מציין מבקר המדינה כי "מאז חקיקת חוק משק החשמל, משרד התשתיות הלאומיות, ומשרד האוצר, כולל רשות החברות הממשלתיות לא ביצעו את השינויים המבניים במשק החשמל כנדרש בחוק ואף לא מימשו את המתווים שהם גיבשו בשנים 2013-2010 לשינוי כזה". גרוע מכך "המתווים שגיבשו הגורמים הללו בשנים 2013-2010 הלכו והתרחקו מיישום עקרון התחרות במשק החשמל אשר עמד בבסיס החוק". המציאות הזו לא אמורה להפתיע איש כיוון שעל פי הדו"ח: "מרבית החברים שמינו, שרי האוצר והאנרגיה, לצוות ההיגוי (למעט נציג ציבור אחד) הם עובדים בכירים במשרדי האוצר והאנרגיה. השרים לא מינו לצוות גורמים מאזנים בלתי תלויים המייצגים אינטרסים שונים מאלה של משרדיהם ושל חברת חשמל ישראל, כמו רשות החשמל".
דוגמא לעמדה שלא קיבלה ביטוי בצוות ההיגוי עולה מפנייתו של הממונה על ההגבלים העסקיים ב-28.7.13, כשבוע לאחר מינוי צוות ההיגוי. הממונה כתב לשרים כי "יש להפריד בין הפעילויות השונות של משק החשמל. לדבריו, מאחר שחח"י היא מונופול, מן הראוי להותיר בידיה מקטע יחיד של פעילות בשרשרת אספקת החשמל, בלא שליטה בכל פעילות אחרת. הממונה המליץ במכתבו לשרים דאז למכור את יחידות הייצור שלה בשלמותן לצדדים שלישיים, ולא למכור 49% מאחזקותיה בכל יחידת ייצור".
למרות דברי הממונה "טיוטת ההמלצות שהכין צוות ההיגוי במרץ 2014 הותירה את מרבית פעילויות משק החשמל בידי חברת חשמל ישראל. יצוין, כי מבנה משק החשמל המשתקף בטיוטת המלצותיו של צוות ההיגוי הותיר בידי חח"י את פעילות ההולכה, את פעילות החלוקה ואת מרבית פעילות ייצור החשמל, ושימר את מעמדה המונופוליסטי בכל פעילויות משק החשמל, בניגוד לתכלית חוק משק החשמל".
מבקר המדינה מציין בהקשר לכך כי "צוות ההיגוי, לא גיבש חלופות יישומיות לביצוע השינוי המבני ולא בחן בתהליך מתועד את הסיכונים הגלומים במימוש כל אחת מהן. הצוות גיבש את טיוטת ההמלצות בלי שהיו בידיו מלוא אומדני העלויות והחיסכון של השינוי המבני במשק החשמל". עוד העיר משרד המבקר "לרשות החברות הממשלתיות, כי העבודה שהגישה חברת הייעוץ החיצונית כללה אומדנים המתייחסים רק לעלויות ולתועלות בעקבות פרישת עובדים, ולא כללה תחשיבים בדבר התועלת שעשויה הייתה לצמוח למשק ממעבר לשוק תחרותי ומהקטנת תלותו בחח"י כמונופול".
לדברי המבקר, "בין דצמבר 2007 לדצמבר 2012 אישר דירקטוריון חברת חשמל ישראל שלוש תכניות התייעלות, אך הן לא מומשו. משרד האוצר לרבות רשות החברות הממשלתיות לא אישרו מחד גיסא את תכניות ההתייעלות בשל עלותן הגבוהה, ומאידך גיסא גם לא סייעו לחברת חשמל ישראל במציאת פתרונות חלופיים לחוסר התייעלותה". כמו כן "הביקורת העלתה שההנהלה אישרה העברת עובדים ארעיים למעמד קבוע בחלק מהמקרים שלא בהתאם לנוהל קביעות, ובלי שבחנה את ההשלכות על מצבה הכספי של החברה.
"מהנתונים עולה כי בניגוד לתכניות ההתייעלות שאישר הדירקטוריון, בשנים 2012-2008 גדלו התקן ומצבת העובדים, ובכלל זה אלה של העובדים הקבועים . מנתוני חח"י עולה גם כי בין ינואר 2011 לדצמבר 2012 קיבלו 347 עובדים ארעיים מעמד קבוע, ואילו רק 231 עובדים קבועים פרשו בתקופת הזמן הזאת".
המבקר גם מציין כי "רשות החשמל טרם קבעה בסיס תעריפים עדכני לחברת חשמל ישראל במקטעי ההולכה והחלוקה, מאז בסיס התעריפים שנקבע ביולי 2002. לקביעת בסיסי תעריפים השלכות על הכנסותיה של חברת חשמל ישראל ועל מצבה הכספי.
ב-25.2.13 הסביר מנכ"ל חח"י דאז, מר גליקמן, למנהל מינהל החשמל, בין השאר, כי מחיר החשמל בארץ הוא אחד הנמוכים ביותר במערב, וזאת בין היתר, בשל הסיבות האלה: עיכוב בקביעת בסיסי תעריפים ובכלל זה אי-עדכון תעריפי ההולכה והחלוקה, אי-הכרה מתמשכת בעלויות, וקביעת נורמות בלתי ניתנות להשגה".
גיוס העובדים למרות חובות הענק הוא רק אחת מבעיות הניהול בחברה. לדברי המבקר "הנהלת חברת חשמל ישראל לא הציגה לדירקטוריון וזה לא דרש ממנה, לקראת אישור התקציבים ותכניות העבודה השנתיות מסמך אחוד וכולל המציג את הקשר בין היקפי תשומות העבודה הנדרשות לבין התפוקות המתוכננות". זאת למרות ש"בדצמבר 2005 קבע יועץ חיצוני לרשות החברות הממשלתיות (להלן - היועץ החיצוני) שכדי להביא את חח"י לרמה המקובלת בעולם וכדי לחסוך כ-800 מיליון ש"ח בשנה, על חח"י להפחית 40% מעלויות העבודה שלה. כמו כן, דוחות יועץ משנת 2010 ויועץ רשות החשמל משנת 2015 מצביעים על שכר גבוה של עובדי חח"י בהשוואה לשכר בחברות דומות בעולם".
עוד נכתב בדו"ח כי "הנהלת חברת חשמל והדירקטוריון שלה לא קיימו בשנים 2013-2007 בקרה תקופתית מספקת על השגת יעדי היעילות המתוכננים של עובדי חברת חשמל ישראל.
הביקורת העלתה כי הנהלת חח"י לא הציגה לדירקטוריון, נתונים בדבר הפערים הכמותיים והכספיים בתשומות העבודה ובתפוקות של עובדים ישירים ועקיפים. הדירקטוריון מצדו לא דרש זאת ממנה בעת שאישר את התקציבים השנתיים בשנים 2012-2009". עוד נכתב כי "הוצאות השכר של חח"י הסתכמו בשנים 2013 ו-2014 בכ-11% מכלל עלויותיה. עם זאת, הן כ-30% מעלויותיה ללא עלויות הדלק, כך שהוצאות השכר הם אחד הרכיבים המהותיים בפערים בין מתווה התעריף לבין עלויותיה בפועל".
מחברת החשמל נמסרה תגובה לדו"ח לפיה "צריך לברך על קביעת מבקר המדינה שאי אפשר יותר להמשיך ללא רפורמה כוללת במשק החשמל".
עוד נכתב בתגובה כי "החברה מתריעה ודורשת את קידום הרפורמה כבר מספר שנים כדי שניתן יהיה לטפל בתשתיות המיושנות, ולהתייעל משמעותית במצבת העובדים. החברה מחויבת להשקעה בתשתיות החשמל, ולצערנו השקעה זו עוכבה על ידי רשות החשמל אשר מנעה זאת באופן שהוא עצמו ראוי לבדיקה מיוחדת, וטוב עשה מבקר המדינה כשחשף את אוזלת היד של הרשות".
אקו"ם