המבקר: המדינה גבתה מהציבור עודף של מיליארדים
בשנת 2012 לבדה עמדה גביית היתר על 536 מיליון ש"ח. המבקר: "הרשות לא סקרה את החסמים העומדים בפני הציבור למיצוי זכויותיו"
מערכת המיסים בישראל יודעת היטב לקחת מס הכנסה מהציבור כמו גם תשלומים אחרים. אולם מתברר שהדבר כך רק בעת שאנו נדרשים לשלם למדינה על הרווחים שלנו. במציאות הפוכה, כאשר מגיעים לאזרח זכויות והחזרים כספיים מתברר שהמדינה מושכת רגליים ובעצם מסתירה, גם אם לא במתכוון, מידע קריטי מהציבור.עוד כותרות ב-nrg:
• אם המחבל שלפה סכין בריאיון: "תיזהרי ישראל"
• רולינג לפלסטינית: קחי דוגמא מדמבלדור
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
כך נוצר מצב בו אזרחים רבים יכולים לקבל החזרי מס, הנחות במס שבח, הנחות בגלל הפרשות לפנסיה או בגלל נכות והם אינם יודעים זאת או לא יודעים כיצד להתמודד עם הבירוקרטיה הציבורית בישראל. בנוגע לכך מעיר מבקר המדינה כי "החובה להגנה על זכויותיהם של החלשים בחברה היא חובה בסיסית ויסודית. נוסף על כך, מבקר המדינה רואה חשיבות בהגברת השקיפות של פעולות הרשות המבצעת. היעדר שקיפות וקיום חסמים, ובהם תהליכי בירוקרטיה, הם בין הגורמים המרכזיים לאי-מיצוי זכויות על ידי האזרח".
ביטוי ראשוני למצב הקשה של החזרי המס בישראל מתברר מעצם העבודה שרשות המיסים כלל לא יודעת האם הציבור מממש את זכויותיו בנוגע להחזרי מס. וכדברי המבקר "נמצא כי אין בידי רשות המסים מידע שניתן להסיק ממנו על האופן שבו הציבור מממש את הטבות המס המגיעות לו; הרשות לא סקרה את החסמים העומדים בפני הציבור למיצוי זכויותיו".
גם בגביית מס מתברר כי לעיתים המדינה לוקחת מיסים ברמה גבוהה משנקבע בחוק אך היא לא מיידעת את האזרחים על כך. לדברי המבקר "בחינה מצומצמת וחלקית בשלושה תחומים שנבדקו העלתה כי הרשות גבתה מס יתר בהיקף כספי המוערך בכמה מיליארדי ש"ח לאורך השנים. הרשות לא יזמה להחזיר סכומים אלו, ולא הודיעה על כך לאזרחים: בשנת 2012 לבדה עמד סכום גביית המס יתר על כ-563 מיליון ש"ח".
כמו כן "הרשות גבתה מס ביתר בהיקף כספי המוערך לאורך השנים בכמה מאות מיליוני ש"ח מציבור השכירים אשר עבדו אצל יותר ממעסיק אחד ולא ערכו תיאום מס. בשנת 2012 לבדה עמד סכום זה על כ-74 מיליון ש"ח".
בנוסף מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה, כי בשנת 2012 לבדה שילמו כ-364,000 שכירים אשר עבדו רק בחלק מן השנה מס יתר, וכי הם זכאים להחזר מס בסכום של כ-563 מיליון ש"ח לשנה זו. סכום המס המשוער שנשאר בקופת הרשות לאורך השנים בנושא זה ולא הוחזר מוערך בכמה מיליארדי ש"ח במצטבר".
עוד מציין מבקר המדינה כי גם בתחום האש"ל הציבור לא יודע מה הם זכויותיו והאם מגיע לו על כך החזרי מס. וכך נכתב בדו"ח "במשך השנים נמנעו שרי האוצר מעדכון סכומי הוצאות האש"ל המרביים המותרים בניכוי, ועקב כך סכומי האש"ל שיכול הציבור לנכות מהכנסתו לא היו ריאליים. עדכון סכומים אלו בשנת 2011 אפשר לציבור לנכות מהכנסתו לשנים 2010-2009 סכום הנאמד בכ-1.2 מיליארד ש"ח, אך הרשות לא פעלה לפרסום עובדה זו. לשנים 2010-2009 הוגשו דוחות ספורים להחזר מס שכללו את ניכוי הוצאות האש"ל, ורובם הוגשו בידי עובדי הרשות ועובדי היחידה להוצאה לפועל".
באופן דומה הציבור לא יודע כיצד לחשב החזרי מס המגיעים לו בעקבות הפקדות בני משפחה לקרן פנסיה. על כך כותב המבקר: "אופן חישוב ההטבות בגין ההפקדות לחיסכון הפנסיוני הוא מורכב, וציבור החוסכים מתקשה בהבנתו. אזרחים רבים אינם ממצים את מלוא זכויותיהם בהפקדות לחיסכון הפנסיוני. הרשות לא פיתחה כלים מקצועיים מתאימים, לרבות כלים ממוחשבים, אשר יש בהם כדי לסייע בידי הציבור לחלק לצורכי מס את הפקדות התא המשפחתי לחיסכון הפנסיוני, באופן מיטבי - כך שישלמו פחות מס".
מס שבח משלם אדם על מכירת נכס שנמצא בבעלותו. מדובר במס גבוהה יחסית של כ-25 אחוז. אולם ניתן להקטין את תשלום המס הזה אם מחשבים לאחור את הכנסותיו של האדם במשך השנים לפני המכירה ורואים כי השתכרותו הייתה נמוכה. במקרה כזה ניתן להכניס את רווחי המכירה לאותם סכומים וכך להקטין בצורה דרמטית את תשלום מס השבח. רק מה? הציבור לא יודע על אפשרות פיננסית זו.
על כך כתוב המבקר "הציבור עושה מדי שנה כ-25,000 עסקאות מקרקעין שחויבו בתשלום מס שבח בסכום ממוצע של כ-1.75 מיליארד ש"ח לשנה. רק מיעוטם של האזרחים ששילמו מס שבח ביקש לפרוס את סכומי השבח דבר שיכול היה אצל חלקם להקטין את חבות המס. עוד נמצא כי רק במקרים מעטים ביקש התא משפחתי לפצל את השבח במכירת נכס מקרקעין לשני בני הזוג, ובכך ליהנות מהטבת מס שלעתים גדולה יותר. על אף שבידי הרשות קיים מידע אודות פוטנציאל הזכאות של הנישומים, היא לא פעלה להגדלת שיעור המיצוי של ציבור הנישומים שיכול היה ליהנות מהטבות המס האמורות לעיל".
עוד נמצא כי "מהנתונים שאסף משרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2013-2010 עשו אזרחי ישראל כ-518,000 עסקאות במקרקעין, וכי בכ-97,000 עסקאות מתוכן שולם מס שבח, בסכום כולל של כ-7 מיליארד ש"ח. נמצא כי רק בכ-7% מהעסקאות ששולם בהן מס שבח, ביקש הנישום לפרוס את סכום השבח".
רוב משרדי השומה שנדגמו, אינם נוהגים בשקיפות עם הנישום; הם משנים את שומתו העצמית בלי שניתנת לו הודעה על כך, ובלי שניתנת לו זכות הטיעון וזכות התגובה. כמו כן, הרשות אינה שולחת לנישום עדכונים בנוגע לקבלת הדוחות להחזרי מס שהגיש למשרדי השומה, ולמצב הטיפול בדוחות אלו, והוא אינו יודע מתי הוא צפוי לקבל את החזר המס, אם בכלל.
עוד מציין המבקר כי "משרדי השומה לא עושים פעולות יזומות וממשיות לאיתור זכאים להחזר מס שפרטי החשבונות שלהם לא היו מעודכנים. כך לדוגמה, נכון לאוקטובר 2014 היו כ-55,000 נישומים אשר פרטי חשבון הבנק שלהם לא היו מעודכנים בתיקיהם; ל-44,000 מהם (המהווים כ-80%) הייתה יתרת זכות מעוכבת מעל 60 יום בסך של כ-136 מיליון ₪". ואם כבר מדברים על שליחת הודעות אז מתברר כי "הרשות שולחת דואר לנישומים, לרבות הודעות על חובות, על פי הכתובת הרשומה אצלה, שאינה בהכרח הכתובת הקיימת במרשם האוכלוסין".
בנוגע לתחום הפנסיה כותב המבקר כי "בשל מורכבות הנושא ומחסור במידע נגיש לציבור, עולה חשש כי חלק גדול מהאזרחים הפונים למשרדי השומה אינם מודעים לכל חלופות המיסוי השונות והשלכותיהן, ובין היתר הם מושכים את כספי הפיצויים ללא קבלת ייעוץ מקצועי בעניין". אולם גם אם פקיד ירצה לסייע לאזרח הוא לא יוכל לעשות זאת כיון ש"לרשות מוגשות בכל שנה מאות אלפי בקשות לפרישה.
בשנת 2012 לבדה הוגשו כ-223,000 בקשות לפרישה. כל פקיד אמור לטפל בממוצע בכ-5,060 בקשות בשנה, והטיפול בהן נמשך זמן רב. לפי הערכות הרשות, כל פקיד אמור להשקיע בשנה כ-630 יום לטיפול בבקשות פרישה. עומס ניכר זה פוגע בשירות שמקבלים הנישומים".
אולם הבעיה במציאות אינה רק בכמות העבודה אלא גם בשעות העבודה. "מרבית שעות הקבלה ביחידות שנבדקו הן בשעות הבוקר והצהריים, ולפיכך, רבים מציבור העובדים במשק נאלצים להיעדר מהעבודה לצורך קבלת השירותים. זמני ההמתנה בחלק ממשרדי השומה ממושכים למדי. המענה הטלפוני לקוי אף הוא, ושיחות רבות של נישומים מתנתקות לאחר שהמתינו למענה זמן רב. עוד נמצא כי דפי מידע וטפסים רבים ברשות הם בשפה העברית בלבד, דבר המקשה על אוכלוסייה רחבה שאינה בקיאה בשפה העברית".
אם בכל זאת החלטת ללכת להמתין במשרדי מ הכנסה עליך לדעת כי "תשע שנים לאחר קבלת החלטה בעניין על ידי הנהלת הרשות, טרם הוכנסה מערכת לניהול תורים למרבית משרדי השומה". לכן לא מפתיע לגלות כי "בחודשים אוקטובר-דצמבר 2011 ערכה הרשות סקר שביעות רצון טלפוני בקרב כ-500 נישומים. מהסקר עלו הממצאים האלה: כ-40% מהנשאלים הביעו חוסר שביעות רצון בשל ביקורים חוזרים שנדרשים מהם לצורך השלמת הטיפול בעניינם; כ-38% מהנשאלים הביעו חוסר שביעות רצון מהשירות הטלפוני; כ-26% מהנשאלים הביעו חוסר שביעות רצון ממשך ההמתנה בתור".
ואם כבר מדברים על ליקויים בשירות אז כדאי שהאזרחים הרגילים ידעו שגם עיוורים ונכים לא זוכים בישראל ליחס מיוחד אלא להתעללות הבירוקרטית הרגילה שכולנו עוברים. וכדברי מבקר המדינה "הרשות מטילה על ציבור הנכים נטל בירוקרטי מיותר: הם נדרשים להגיע פיזית אל משרדי השומה מספר פעמים שלא לצורך; הנכה נדרש לשלם אגרה לשם קבלת פטור ממס הכנסה בגין נכותו, ותשלומה יכול להיעשות אך ורק בבנק הדואר; לא ניתן להגיש תביעה לקבלת פטור ממס עקב נכות באופן מקוון; הרשות אינה מנמקת את סיבות הערעור מטעמה על החלטות הבט"ל, ואינה שולחת לנכה את פרוטוקול הוועדה הרפואית; הרשות גם אינה מכירה בליקויים מנופים (ליקויים שלא נחשבים לקצבת נכות ומנופים ממנה אבל משמעותיים להנחות מס) שציין רופא מטעם הבט"ל בפרוטוקול ישיבת הוועדה הרפואית לצורך נכות כללית, ומאלצת את הנישום לגשת לוועדה רפואית נוספת, מטעמה, זאת בכפוף לתשלום נוסף של אגרה".
ככלל כותב המבקר כי "קשרי העבודה בין הרשות לבין הבט"ל אינם מוסדרים כראוי בנוהל בעניין הטיפול בנכים, והרשות אינה דורשת מן הבט"ל מידע שהוא רלוונטי למיצוי זכויות של נישומים במערכת המס".
כמו כן "לצורך משיכת כספים מקופת הגמל ללא תשלום מס, ולצורך קבלת הטבה במס רכישה, הורי ילד נכה נאלצים לעבור ועדה רפואית של הבט"ל מטעם הרשות ולשלם אגרה; הרשות לא הסדירה עם הבט"ל הליך שבו היא תכיר בקטין כנכה לצמיתות, גם בלי שיידרש להתייצב בפני הוועדות לעיל".
בנוסף לכך "בשונה מיתר הנכים, עיוורים בעלי תעודת עיוור אינם מקבלים את ההטבה במס רכישה, אלא לאחר שהרשות מפנה אותם לבדיקה של ועדה רפואית נוספת של הבט"ל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם