"השנה תהיה מלאה באירועי מזג אוויר קיצוניים"
מזג האוויר הסוער שכלל הצפות ורוחות עזות, קשור לתופעה אקלימית ייחודית שמתרחשת בכלל באוקיינוס השקט, בשם 'אל־ניניו'. לדברי מומחים זו רק ההתחלה, והחורף הקרוב יביא טלטלות נוספות
מאות אלפי בתי אב מנותקים מחשמל במשך למעלה מיממה, הצפות ענק בדרום, ניתוקה של העיר אילת מתחבורה במשך שעות ונזקים גבוהים לתשתיות ולחקלאות: כמעט בלי ששמנו לב, סתיו תשע"ו הגיע לישראל בסערה. משטר הרוחות הזועף, הבדלי הטמפרטורות והברד החזק שלווה בטמפרטורות קיציות למדי, קשורים לתופעת טבע ייחודית.
עוד כותרות ב-nrg:
- כשהארי פגש את ברק: יום הכיף של הנשיא והנסיך
- האפיפיור: "התקפה על ישראל היא אנטישמיות"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
צמד המילים הספרדיות שמתארות את מזג האוויר הזה הן 'אל־ניניו' ('הילד'). זוהי תופעה טבעית המתרחשת אחת לארבע עד שבע שנים, ומתאפיינת בהתחממות המים באוקיינוס האטלנטי, שבעקבותיה מתחוללים שינויים בטמפרטורת המים באזורים שונים באוקיינוס. אזורים שהמים בהם קרים הופכים לחמים, וכך גם להפך. המים שמתאדים כתוצאה מהתחממות מי האוקיינוס גורמים לגשמים מרובים ולסופות. מנגד, באזורים שבהם המים הופכים לקרים לא מתקיימת ההתאיידות הטבעית, ולא יורדים גשמים.
במקסיקו הוכרז בסוף השבוע האחרון מצב חירום לאחר שסופת ההוריקן 'פטרישיה' הגיעה לחופיה המערביים של המדינה, והייתה לחזקה ביותר שנמדדה אי־פעם בכדור הארץ. הודו לעומת זאת סובלת עתה מבצורת קשה שפוגעת ביבולי האורז, וצפויה לגרום לנזקים כלכליים גדולים ולרעב בקרב המקומיים. שני האירועים הללו נובעים מה'אל־ניניו'.
המטאורולוג ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהאוניברסיטה הפתוחה, מסביר: "'אל־ניניו' זו תופעה שמקורה באוקיינוס השקט, בצד המקביל לנו בכדור הארץ, ושהמוקד שלה מרוחק כֿ־15 אלף קילומטרים מישראל. לכאורה ההשפעה עלינו אמורה להיות אפסית, אבל התופעה הזו מתרחשת על שטח אדיר באוקיינוס ויש לה השפעות ארוכות טווח בכל העולם, כמו סופות טרופיות שמשפיעות על דרום מזרח אסיה ונודדות לחלקים גדולים יותר של אמריקה. השינויים האלה משפיעים מאוד על אפריקה, על אוסטרליה בחלק המשווני ועל אמריקה כולה".
הסיבות להתרחשות ה'אל־ניניו' אינן ידועות. חוקרים ברחבי העולם מנסים להבין את התופעה, אבל הם מגלים בכל פעם מחדש שקשה להסביר אותה או לצפות את עוצמתה ואת הדרך שבה היא תשפיע על העולם. "בשנות התשעים גילו שה'אל־ניניו' מתרחש פעם בארבע שנים בממוצע, לא באופן קבוע. זה התחיל למעשה כבר בשנה שעברה, אבל אז זה היה עדיין חלש, ובסיכום הכללי הייתה פה שנה טובה מבחינה אקלימית. השנה ה'אל־ניניו' צפוי להיות חזק מאוד ורואים כבר את הסימנים לקיצוניות שלו, אבל לא בהכרח נובע מכך שהשנה תהיה משופעת בגשמים".
מבולבלים? אתם לא היחידים. למעשה, מלבד העובדה שה'אל־ניניו' מתאפיין במזג אוויר קיצוני, לא ניתן לדעת מה יביאו עמן הרוחות הרעות. איש השירות המטאורולוגי, החזאי אורי בץ, לא מסיר את עיניו בימים האחרונים ממסכי המכ"ם ועוקב בערנות אחרי עלילותיו של הילד הספרדי הסורר ברחבי העולם.
הוא נוטש לכמה רגעים את המסכים ומתפנה להסביר את משמעות התופעה: "השנה הקרובה תהיה מלאה באירועי מזג אוויר קיצוניים בכל העולם. זה יכול להיות חוסר גשם קיצוני, ויכול להיות גשם רב מאוד. לא יהיה באמצע – או מעט או הרבה. במקומות שבדרך כלל לא יורד בהם גשם, בזמן 'אל־ניניו' הוא יורד, ולהפך – במקומות שתמיד יורד בהם הרבה גשם, בתקופה כזו יורד מעט גשם.
"הודו, למשל, שהיא מדינה שמייצאת אורז לכל העולם ושהוא ענף כלכלי מרכזי בה, עומדת בפני קטסטרופה, והממשלה לא יודעת מה לעשות. ברוב המקומות שמגדלים בהם אורז הגשם הוא מתחת לממוצע ואז האורז לא גדל".
על פי ארגון המזון העולמי, קיימת סבירות גבוהה שב־12 החודשים הקרובים תיפגע אספקת המזון בקרב אוכלוסיות רבות במרכז אמריקה, בתת־הסהרה ובדרום מזרח אסיה. אלו אוכלוסיות שתלויות ישירות בחקלאות.
ההשפעה על ייצור גרעינים ודגנים כמו פולי קפה, אורז, תה וסוכר יכולה להוביל לעלייה במחירים, ותפגע באספקת המזון עבור אוכלוסיות שממילא מרב הכנסותיהן מופנה לרכישת מזון. צפויות גם תופעות של החרפת סכסוכים באזורים הללו בעקבות המחסור הצפוי במים לשתייה ולחקלאות, ובעקבות צמצום המשאבים שינבע מכך.
בשיחה עם ה'גרדיאן' הבריטי ציין סונה גודניץ, האחראי לאזור הפסיפי במשרד המתאם לעניינים הומניטריים של האו"ם, כי "ל'אל־ניניו' יש פוטנציאל לעורר מצב חירום הומניטרי אזורי. "אנחנו מעריכים שעד 4.1 מיליון בני אדם ברחבי האוקיינוס השקט נמצאים בסיכון כתוצאה ממחסור במים, חוסר ביטחון תזונתי ומחלות". לדבריו, "מדינות כמו פפואה־גינאה החדשה, פיג'י, טונגה ואיי שלמה כבר מרגישות את תנאי הבצורת שעלולים לסבך את המצב ההומניטרי במדינות, שרק השתקמו מההרס שגרמו סופות ה'צקלון' האחרונות".
דו"ח של ארגון הסיוע הבריטי 'אוקספם' הזהיר בתחילת החודש כי קרוב לעשרה מיליון בני אדם עלולים לעמוד בפני רעב כבד בשל הפגיעה של 'אל־ניניו' בתבואה החקלאית. אגב, כלי התקשורת בבריטניה מזהירים בכותרות ענק כי הממלכה צפויה לסבול בחורף הקרוב מסופות שלגים שכמותן לא ידעה בהיסטוריה.
אם בעולם כולו חוששים מפני תופעת ה'אל־ניניו', בישראל היא כבר נותנת את אותותיה, בינתיים במינון נמוך אך בהחלט חריג. את השיחה עם אורי בץ קיימתי בשעות אחר הצהריים של יום שני השבוע. בירושלים ובמרכז הארץ ירדו באותה עת גשמים חזקים, ורוחות עזות הפילו בדרכן כל מה שיכלו.
"גם אצלכם בקריית־שמונה רואים את הקיצוניות", הוא ממחיש. "לפני שעה חשבת שאין כלום ושלא תראו גשם היום בגלל מזג האוויר הקיצי, ומיד הגיע ברד וירדה כמות משקעים גדולה. זו הקיצוניות שעליה אנחנו מדברים. מה שהיה אתמול, לא חוזר על עצמו היום.
"נכון שהגשם כעת הוא חזק וקיצוני, אבל קח לדוגמה את הנגב. מהבוקר ירדו שם גשמים והיו סופות רעמים ושיטפונות, אבל עכשיו הגשם חלף והלך לו כלעומת שבא. ממש כמו שאומר ישעיהו: 'כסופות בנגב לחלוף'. כך גם מזג האוויר בתל־אביב שהביא לנזקים גדולים ולהתמוטטות עגורן גבוה במרכז העיר שנקרע מעוצמת הרוח, וכך גם בירושלים וכך אצלכם בקריית־שמונה. זהו בדיוק הייחוד של 'אל־ניניו'".
השינויים המהירים הללו, אומר בץ, באו לידי ביטוי גם באירועי ההוריקן העצום במקסיקו: "הוא התחיל ביום אחד, ובתוך עשר שעות נגמר ונעלם לו ולא המשיך לאורך כמה ימים כמו שרואים בדרך כלל. ההוריקן התחיל הכי חזק, ונגמר הכי חלש".
אני שואל את החזאי הוותיק מה צפוי לנו בחורף הקרוב לאור התיאור הזה, ובץ משיב בזהירות: "נובמבר ודצמבר יהיו חודשים גשומים מעל הממוצע, אבל חודשי החורף לעומת זאת יהיו שחונים וכמות הגשם תהיה נמוכה מהרגיל".
הוא מרחיב ומסביר: "בדרך כלל שנות 'אל־ניניו' הן שנים גשומות. נכון שהיו גם שנים כאלה עם גשמים מתחת לממוצע, אבל אלו היו שנים מעטות. באוקטובר שמסתיים עכשיו היה מזג אוויר קיצוני מאוד. באזור אשדוד לדוגמה ירדו ביום אחד 65 מילימטרים של גשם, ובקו אווירי של 30 קילומטרים משם נמדד רק מילימטר אחד של גשם. כמות הגשמים בנובמבר תהיה הרבה מעל הממוצע, לפחות באזור הצפון, וממוצע והלאה במרכז.
"בדצמבר עדיין לא ברור עד כמה הגשם יהיה קרוב לממוצע, ואילו ינואר ופברואר יהיו מעוטי גשמים עד כדי מתחת לממוצע השנתי לחודשים אלו". משמעות הדברים היא שלמרות הכול, כמות הגשמים הסופית בסיום החורף הקרוב תהיה כנראה ממוצעת למדי, אבל היא תתחלק בין החודשים באופן לא פרופורציונלי.
"המילה הנרדפת ל'אל־ניניו' היא קיצוני, ומילה צמודה נוספת היא 'כנראה'", מסביר בץ. בסופו של דבר, הוא אומר, נתוני מזג האוויר בשנה כזו לא צפויים ואינם ניתנים להשוואה מול שנים קודמות, ואף לא מול שנות 'אל־ניניו' מהעבר. אבל עדיין, כל המומחים תמימי דעים כי עוצמת ה'אל־ניניו' השנה תהיה חריגה ונדירה, ויוכיחו אירועי מזג האוויר שפקדו אותנו עד כה.
"ברמה העקרונית זה בכלל לא מפתיע", קובע פרופ' חיים קותיאל מאוניברסיטת חיפה, מומחה לשינויי אקלים. "אני כבר שנים טוען שמזג האוויר הולך ומקצין". לדבריו, מערכת הגשמים והרוחות שפקדה את ישראל הייתה אמורה להגיע לפי התחזיות בסוף השבוע, אך נכנסה לישראל רק ביום ראשון והייתה קשה מהצפוי.
"המצב הקיצוני הזה יחזור על עצמו גם בעתיד", סבור פרופ' קותיאל. "הרוחות החזקות גרמו לעשרות אלפי בתים להיות מנותקי חשמל למעלה משלושים שעות, וזה בהחלט חריג, אבל זה לא האירוע היחיד. האבק שכיסה את כל הארץ רק לפני כחודש היה גם הוא חריג מאוד מבחינת העוצמה וההיקף שלו.
"אנחנו רגילים לאירועים כאלה בתקופת פסח ולא בראש השנה. מה עוד שבדרך כלל ענני האבק מגיעים מהסהרה, ועכשיו הם הגיעו מהמדבר הסורי. בנוסף, זו הייתה סופת אבק שבדרך כלל רואים רק בדרום, וכאן היא כיסתה את כל הארץ במשך שלושה ימים רצופים. זו עוד דוגמה לאירוע קיצוני שכמוהו יהיו לנו מן הסתם גם בעתיד".
נשמע תרחיש אפוקליפטי למדי. האם אנחנו בישראל מוכנים לקראת התופעות האלו?
"לא הייתי מגדיר זאת במונחים האלה, אבל אנחנו בהחלט עדים להקצנה אקלימית, במיוחד אם נעשה השוואה לשנות השישים והשבעים שבהן לא הכרנו שינויים משמעותיים כאלו במזג האוויר. המחדל הגדול הוא בחוסר יכולת ההיערכות שלנו ברגע שיש תופעה כזו.
"אני לא חושב שיש איזו הצדקה לכך שאחרי כל כך הרבה שעות יש עשרות אלפים שמנותקים מחשמל, ואני מניח שזה נובע גם מהמאבק של עובדי חברת החשמל. היו כבר שיטפונות בעבר והכביש לאילת נשטף לא פעם ולא פעמיים. זה טבעם של גשמים שהם ממוקדים בעוצמות מאוד גדולות וצריך להיות מודעים לזה ולהתכונן בהתאם לכך. אני מניח שיקימו עכשיו ועדת חקירה לבדוק אם הייתה רשלנות בנושא העגורן בתל אביב, או בכל הקשור להפסקות הנרחבות באספקת החשמל".
לפני שלוש שנים עמד פרופ' קותיאל בראש צוות שחקר את תופעת שינויי האקלים, והגיש שורת המלצות למשרד להגנת הסביבה להתמודדות עם שינויי אקלים: "המשרד יזם ומימן את הדו"ח, ואנחנו באוניברסיטת חיפה יחד עם חוקרים ממוסדות אחרים הכנו דו"ח של מאות עמודים שעסק בשינויי האקלים ותיאר את ההשלכות על נושאים שונים כמו מים, בריאות הציבור, כלכלה ועוד. בהחלט התרענו מפני אירועים שונים שעלולים להתרחש, כולל שיטפונות ובצורות. אני מקווה שתהיה אוזן קשבת לדברים ושישנו את התקנים והדרישות לקראת הצפוי בעתיד".
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל קמפיינים ב'גרינפיס ישראל', טוען כי בני האדם אשמים במידה רבה בהתחזקות תופעות כמו 'אל־ניניו' ובהתחממות הגלובלית. "ה'אל־ניניו' השנה יהיה מאוד קיצוני מכמה סיבות, הראשונה היא שאנחנו לא ממש יודעים להסביר את התופעה", הוא אומר בחיוך ובגילוי לב, ומיד מוסיף: "אבל אין ספק שיש קשר בין 'אל־ניניו' לשינויי האקלים שמקצינים את התופעות האקלימיות. זה מורכב מאוד, אבל בוא ננסה להסביר", הוא אומר, ואנחנו צוללים לתוך עולם מושגים ונתונים בניסיון לפשט את הסיפור.
"תסתכל על הוריקן 'פטרישיה' שהיה במקסיקו, שהוא ההוריקן הכי חזק שנמדד אי פעם על הים. יש מתאם ברור מאוד בין התחממות כדור הארץ להתחממות המים לבין העוצמה של ההוריקנים. ההערכה היא שהתחממות כדור הארץ מקצינה את ה'אל־ניניו'. זה מגובה במודלים רבים, והנושא הזה נלמד ונחקר כל הזמן ברחבי העולם.
"מאז תחילת העידן התעשייתי הטמפרטורה של כדור הארץ עלתה ב־0.8 מעלות. זה נשמע אולי מעט, אבל זה בא לידי ביטוי בהקצנה של האקלים באוויר, וגם בעומק הים ובפני הים, בטמפרטורת הקרחונים ובמספר ימי הגשם. כל אזור מתאפיין בצורה שונה. יש היום קונצנזוס מדעי שהאדם הוא גורם שמעצב את מערכת האקלים, ולא רק סובל ממנה. אנחנו פולטים כמויות אדירות של גזי חממה לאטמוספירה כתוצאה משריפת דלקים מזהמים וגזים".
השנה הנוכחית עשויה להוות נקודת מפנה דרמטית במאבק נגד שינויי האקלים. 50 אלף נציגים ממדינות שונות יתכנסו בדצמבר הקרוב לוועידת האקלים העולמית. מנהיגים פוליטיים יתחייבו בוועידה להפחית פליטת גזים רעילים בארצם, במטרה לעצור את ההתחממות הגלובלית.
ברחבי העולם מפנימות המעצמות, כמו גם מדינות קטנות, כי יש לעבור לשימוש באנרגיות ירוקות כמו שמש או רוח, ולצמצם את השימוש באנרגיות שמביאות להרס הסביבה. ב'גרינפיס ישראל' טוענים כי המדינה היהודית שמהווה אור לגוים בכל הקשור לחדשנות באנרגיה הירוקה, נמצאת במרחק שנות אור מהמדינות המתקדמות בעולם שהתחייבו לצמצם באופן משמעותי את הפגיעה בסביבה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם