עיר דוד: התגלית שחושפת תעלומה בת 2,000 שנה
במסגרת חפירות ארכיאולוגיות בעיר דוד נמצאו שרידי המצודה שבאמצעותה שלטו היוונים על בית המקדש. תגליות נוספות: אבני קלע, ראשי חיצים ואבני בליסטראות
תגלית מרתקת נחשפה לאחרונה בחפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד והביאה לפתרון אחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה של ירושלים: חוקרי רשות העתיקות מצאו את שרידי החקרא - המצודה שבאמצעותה שלטו היוונים על בית המקדש לפני יותר מ-2,000 שנה. במקום נמצאו גם אבני קלע, ראשי חיצים ואבני בליסטראות - עדויות לניסיונות החשמונאים לכבוש את המבצר.עוד כותרות ב-nrg
-הפלסטינים קוראים: "לתקן" את נזקי הצהרת בלפור
-ארה"ב: לוויינים מראים שהמטוס הרוסי לא נפגע מטיל
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התגלית נחשפה בחפירות הארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. החידה שהיא פתרה היא שאלת מקומה של החקרא היוונית (הסלאוקית, ד"מ) - המבצר הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס, ד"מ) בראש גבעת עיר דוד, במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות בבית מקדש. המבצר הוכנע לבסוף על ידי החשמונאים.
ד"ר דורון בן עמי מסביר על התגלית. צילום: EYECON, באדיבות רשות העתיקות
חפירות חניון גבעתי, שבגן הלאומי עיר דוד, נמשכות כבר עשור. עמותת אלע"ד, המתפעלת את הגן הלאומי, מממנת את החפירות הענפות במתחם. החפירה מגלה ממצאים רבים ממגוון תקופות בירושלים, והיא פתוחה לציבור הרחב, שמוזמן להגיע ולהתרשם מקרוב מעבודות החפירה שבמקום.
בחג החנוכה הקרוב ייפתח האתר בפני הציבור הרחב, ועמותת אלע"ד תקיים בו סיורים מודרכים במהלכם ניתן יהיה להתרשם באופן בלתי אמצעי מהממצאים המרגשים.
במהלך 100 שנות מחקר ארכיאולוגי בירושלים, עלו שפע של הצעות לזיהוי מיקומה של החקרא, המוזכרת בספרי המכבים ובתיאוריו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו. הסיבה לחוסר ודאות זה היא מיעוט השרידים האדריכליים, שאותם ניתן לשייך לזמן הנוכחות היוונית בירושלים.
בחודשים האחרונים נחשפו בגבעת עיר דוד עדויות למצודה - קטע של חומה מאסיבית, בסיס מגדל שמידותיו מרשימות (רוחבו כ-4 מ', ואורכו כ-20 מ') ו"חלקלקה". ה"חלקלקה", שנבנתה בסמוך לחומה, היא אלמנט הגנתי משופע, עשוי שכבות עפר, אבנים וטיח, שנועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה.
שיפוע זה הגיע עד לערוץ הטירופיאון - העמק שחצה את העיר בעת העתיקה והיווה מכשול נוסף במערכת שהגנה על המבצר. אבני קלע מעופרת, ראשי חיצים מברונזה ואבני בליסטראות שהתגלו באתר, הם שרידים אילמים לקרבות שהתנהלו במקום בימי החשמונאים, בנסותם לכבוש את המבצר, שניצב כ'עצם בגרונה' של העיר.
המקורות מספרים על אכלוסה של המצודה באנשי צבא שכירים וביהודים מתייוונים, ועל הסבל שסבלו אנשי ירושלים מיושבי החקרא. מערכת הביצורים האיתנה עמדה בפני כל הניסיונות לכובשה, ורק ב-141 לפני הספירה, בתום מצור ממושך והרעבתם של אנשי חיל המצב היווני, עלה בידי שמעון החשמונאי להכניעם.
לדברי הארכיאולוגים ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ'חנוביץ ושֹלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, תגלית מרעישה זו מאפשרת, לראשונה, לשחזר את המציאות היישובית ומראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגים החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה, שולטת על מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד.
מצודה זו, חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה אל המקדש, וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. באתר התגלו מטבעות רבים, מימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי, ומספר הרב של קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים והם מספקים עדות לזמנה של המצודה, וכן לזהות הנוכרית של יושביה.
אקו"ם