מחבלים עם תעודות: העיתונאים הזרים שותפים להסתה

הסכין שדוקרת ברחוב היא רק קצה התהליך. הנשק האמיתי הוא ההסתה שהתקשורת הזרה מפמפמת מדי יום למוחם של מיליוני צופים, ושאיש בישראל לא עוצר

שוב אלימות בישראל, אנשים נדקרים, דם זורם ברחובות – או במילים אחרות – חגיגה לתקשורת הזרה. ראשים בלונדיניים מתרוממים מהבאר של אמריקן קולוני בירושלים, שכפ"צים יוצאים מהבוידעם. יש אקשן!
וכרגיל, אנחנו נתקלים בשפע של "טעויות עריכה", "שיקולי דעת מוטעים" ו"דיווחים לא מדויקים" מצד התקשורת המערבית שמסקרת את המתרחש. טעויות ואי הבנות, או שמא דבקות מכוונת בהמשך מורשת גבלס? לא יודע. אבל הנה רמז: משום מה הטעויות הללו תמיד מסמנות את הישראלים כתוקפנים צמאי דם שיורים בילדים פלסטינים ברחוב. והשקר עושה את דרכו מסביב לעולם בזמן שהאמת נועלת נעליים.

לזירת התקשורת הערבית, שגם לה נציגים רבים כאן, אין אפילו את הציפוי הדקיק של הנימוס האירופי. אלו משדרים מכאן פשוט תעמולה אנטישמית מתובלת בפנטזיות מזרחיות צבעוניות ובפורנוגרפיה של אלימות – מוצר ייעודי עבור קהל היעד.

תקשורת זרה צילום: ראובן קסטרו

ברוני התקשורת העולמית בטח תופסים את הראש ולא מאמינים: איך היהודונים המטומטמים האלה נותנים לנו לעשות אצלם כזה קרקס? ועוד בחינם? ראש הממשלה חובב ההסברה שלנו מזדחל לעבר כל מיקרופון שמוכן לקבל אותו ומתבכיין על כמה הסיקור בתקשורת הזרה לא הוגן ואפילו זדוני, ועד כמה ממשי הנזק שנגרם למדינת ישראל כתוצאה ממנו.

הם צודקים. הנזק עצום. הסכין שדוקרת ברחוב היא רק קצה התהליך. הנשק האמתי הוא נשק ההסתה ואת הרעל הזה מפמפמת התקשורת הזרה מדי יום למוחם של מיליוני צופים. זה קורה לא רק באמצעי התקשורת המסורתיים, אלא גם ובעיקר ברשתות החברתיות שממחזרות שוב ושוב את החומרים. מדובר במהלך רחב היקף ומכוון של דה הומניזציה למדינת היהודים, וכפועל יוצא מכך - ליהודים בכלל. אלו מסרים שנופלים על אוזניים קשובות ברחבי העולם. חלק מהצופים יצאו להחרים תוצרת ישראלית, חלקם יכתבו פוסטים זועמים, מאמרי שטנה או הצעות חוק. רובם סתם ישנאו בשקט, בלב. רק בודדים לוקחים סכין והולכים לדקור מישהו, אבל מספיק רק בודדים.

מדובר באיום ישיר על מדינת ישראל ועל יהודי העולם, שאינו זוחל במנהרות ומתחבא בבונקרים. למרבה האירוניה, המחבלים הללו מצוידים בתעודות עיתונאי כשרות למהדרין, שמונפקות להם על ידי לשכת העיתונות הממשלתית במשרד ראש הממשלה – אותו ראש ממשלה שמתלונן אחר כך על אותו האיום, ומתמודד עם תוצאותיו המדממות בשטח. כל עוד הם לא פועלים אחרת, יש ללשכת העיתונות הממשלתית ולראש הממשלה אחריות על ההפצה של עלילת הדם האנטי ישראלית.

- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אבל יש מספר צעדים שאפשר לנקוט כדי לעצור את החגיגה:

א. דרושה הבנה שמדובר במצב חירום בגזרה זו. והבנה של האיום ומידת הממשות שלו. די לדיבורים - יש להפנים שהגיעה השעה לקחת את היוזמה בזירה התקשורתית בחזרה אלינו לידיים.

ב. הבנה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא משאב לאומי. אוצר טבע בעל ערך מסחרי ניכר. כמו הגז. תאגידים בין לאומיים חזיריים עושים ממנו עסקים גדולים והמון המון כסף. וכמו הגז הוא צריך להיות של כולנו – התגמול לאזרח הישראלי עבור השימוש במשאב הזה חייב להיות משמעותי. כספי המסים שלנו מממנים את התשתית שמאפשרת לכתב הזר בישראל לעבוד בישראל בחופשיות, בביטחון ובנוחות.

ג. תעודת עיתונאי לא אמורה להיות מחולקת סתם לכל דכפין וכל דורש. מדובר בפריבילגיה מרחיקת לכת. לפני קבלת התעודה ואישורי העבודה העיתונאי וגוף התקשורת עבורו הוא עובד יעברו תחקיר מקיף שכולל בדיקת רקע, בדיקה של דיווחי העבר שלו, קשרים לארגונים אנטי ישראליים, ממשלות עוינות וכיוצא בזה. אפשר גם להגיד לא. תהרגו אותי אם אני מבין למה הונפקה תעודה כזו עבור ערוץ אל קודס של החמאס (!!!) המשדר מישראל תכנים מלבבים.

ד. דמי רישוי תעודת העיתונאי יעמדו על 100 אלף דולר לחודש. סתם. אני לא סגור בדיוק על המספר – אבל חייבים להיות תמלוגים משמעותיים שמדינת ישראל תגבה בתמורה לשימוש במשאב הטבע שלה. כמו כן, מתן התעודה יותנה בחתימה בדם על אמנה המחייבת את גוף השידור/העיתונאי לעסוק בסיקור ודיווח אובייקטיבי בלבד, ללא משוא פנים, הטיה והסתרה.

ה. מדינת ישראל תשמור לעצמה את הזכות לא לאפשר לעיתונאי מעבר לעזה/רש"פ או בחזרה משם לישראל בהתאם לתמונת המצב בזירת הלוחמה התקשורתית, למטרותיו ולמעשיו של העיתונאי. בואו נחסוך לעיתונאים הזרים את הדילמה שנחשפה אצל רבים מהם ב"צוק איתן" – לשמש שופר תעמולה של חמאס או להיפגע פיזית. בואו נעזור להם לעזור לעצמם.

ו. רשויות המדינה יבצעו מעקב מתמשך אחרי דיווחי הרשתות הזרות - אם יימצא שהם מפרים את סעיפי האמנה - יוטלו עליהם קנסות על פי חוק, ומעבר לכך רישיון הפעילות של עיתונאי ספציפי יוכל להיות מבוטל, או אפילו כלל הרישיונות של גוף תקשורת שלם. כוח אדם מתאים של חוקרים יגויס למשימה, ולא סתם כוח אדם – אלא מעומקי מרתפי האנסים של השב"כ ומרשימת הדיוור של "אלנבי 40".

הפעלה של התכנית הזו תגרור ירידה במספר גופי השידור הזרים הפעילים בישראל. נאלץ לספוג את המכה הזו. כמה דירות פאר וסוויטות בירושלים ואולי יתפנו ויורידו במשהו את מחירי הדיור. אותם כלי תקשורת יאשימו אותנו בפשיזם ונאציזם, אבל זה קורה ממילא.

כמו כן, ייתכן שמדינת ישראל תידרדר מספר מקומות במדד חופש העיתונות העולמי. כנראה שעדיין נהיה כמה וכמה מקומות מעל קטאר, הבעלים של רשת אל ג'זירה שמסיתה מישראל באופן חופשי.
לטיפולכם, אודה.