67% מערביי ישראל לא מרגישים חלק מהמדינה
המדד הבוחן מגוון נושאים בציבוריות הישראלית מצא גם כי 85% מערביי ישראל רוצים לראות שר ערבי. בנוסף נראה כי למפכ"ל החדש ישנה עבודה רבה לאחר שארגונו זכה ל-42% אמון בלבד, הידרדרות של 20% תוך שלוש שנים
אין אמון בשלטון: רוב הישראלים סבורים שהשחיתות השלטונית בישראל שכיחה. כאשר 54% חושבים שחברי הכנסת לא עובדים קשה ולא מבצעים את תפקידם באופן מיטבי. בנוסף 78% מהאזרחים מרגישים שהם לא מסוגלים להשפיע באמת על מדיניות הממשלה, כך עולה מהמדד הישראלי השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2015 שהוגש היום (ג') לנשיא המדינה ראובן ריבלין.עוד כותרות ב-nrg:
- נחשפה תשתית טרור בקלקיליה: 24 פעילי חמאס נעצרו
- ראש הממשלה יתערב במשבר "גולן טלקום"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מהנתונים עולה עוד כי ישנה מידה רבה של אי-אמון במוסדות הפוליטיים המרכזיים. בכלל המדגם רק 19% הביעו הרבה מאוד או די הרבה אמון במפלגות, 35% מהם הביעו אמון בכנסת ו-36% בממשלה. על פי הנתונים בשנת 2012 עמד אמון הציבור במשטרה על 60.9% ומאז הוא במגמת ירידה על רקע פרשיות המין והשחיתות שנקשרו בשמם של צמרת הפיקוד בארגון.
הנשיא מקבל לידיו את המדד: (צילום: יוני ריקנר)
תמונת המצב באשר לרצח פוליטי בישראל מדאיגה. לפי הנתונים 41% מהישראלים סבורים כי רצח פוליטי עתיד להתרחש שוב. כמו כן, 9% חושבים כי ראוי להשתמש בנשק כדי לעצור את הממשלה.
בשנת 2014 עמד אמון הציבור במשטרה על 46.5 והשנה חלה ירידה נוספת והוא הגיע ל-42.4% בלבד. לעומת זאת, צה"ל שומר על מעמדו כגוף הפופולרי ביותר בציבור הישראלי וזוכה לאמון בקרב 84.5% מהאזרחים (93% בקרב היהודים). אחריו ברשימה נשיא המדינה הזוכה לאמונם של 70% מאזרחי המדינה, ובית המשפט העליון שומר על מקומו למרות הביקורת הציבורית עם 62% תמיכה (עלה משנת 2014 עם 60.9).



על פי נתוני המדד, החברה הישראלית סובלת מחוסר יכולת של הכלת האחר והשונה. 43.5% לא היו מסכימים לקבל שכנים שהם עובדים זרים, 30% לא היו מוכנים לקבל כשכנים חולי נפש בשיקום, ו-24% לא היו רוצים לגור בשכנות לחרדים. בנוסף 22% לא היו רוצים לגור בשכנות לזוג חד מיני. בנוגע ליחסי יהודים-ערבים: 36% מהיהודים לא היו רוצים לגור בשכנות לערבים אך רק 11% מהערבים לא היו רוצים לגור בשכנות למשפחה יהודית. נתון מעודד בהקשר זה, התקבל בתשובה לשאלה האם ישנה עדיפות לזהותו של הרופא בקבלת טיפול (ערבי או יהודי), 78% מהיהודים טענו כי אין להם העדפה לזהות הרופא ו-91% מהערבים ענו תשובה זו.

אולם מפילוח הנתונים בין המגזר היהודי לערבי עולים הנתונים המצביעים על חוסר סובלנות גבוה יותר במגזר הערבי. כאשר 42.6 אחוזים מהערבים לא היו מוכנים לגור בסמוך לחרדים וזאת לעומת 20.3% יהודים שענו שלא היו מוכנים לגור בשכנות לחרדים. בנוסף למעלה מארבעים אחוז מהערבים לא היו גרים בשכנות לזוג חד-מיני, לעומת 18.6% אחוז בלבד במגזר היהודי.
רוצים שוויון אזרחי: על פי נתוני המדד רוב הציבור היהודי (71%) מתנגד להענקת זכויות יתר ליהודים במדינה, ומעט יותר ממחצית מתנגד להדרת מי שאינו ציוני מתפקידים ממלכתיים. אולם בניגוד לכך, רוב היהודים (61%) תומכים בדרישה להצהרת נאמנות למדינה ולסמליה כתנאי לַזכוּת לבחור ולהיבחר לכנסת, כאשר במקביל רוב גדול של הערבים (84%) מתנגדים לרעיון זה.
כאשר נשאלו האם אפשרי שערבי ישראלי שמרגיש חלק מהעם הפלסטיני יהיה גם אזרח נאמן למדינה ענו 56% מהיהודים כי הדבר לא אפשרי לדעתם, בעוד 75% מהערבים טוענים כי המצב אפשרי. כמו כן למעלה מ-42% מהיהודים תמכו בהיגד "רוב הערבים אזרחי ישראל לא השלימו עם קיומה ותומכים בחיסולה", בעוד כ-70% מהערבים מתנגדים להיגד.


בנוסף, 41.5% מאזרחי המדינה היהודים מסכימים עם הקביעה, שמי שאינו ציוני לא צריך להתקבל לתפקידים ממלכתיים מה שמסביר אולי את העובדה ש-67% מהערבים אינם מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה (בניגוד ל-10% מהיהודים). בנוסף עולה מהנתונים כי 85% מהמגזר הערבי תומכים בצירוף המפלגות הערביות לממשלה לרבות מינוי שרים ערבים. ואולם, רק כשליש (35%) מהיהודים המסכימים עם קביעה זו.
כבעבר, גם השנה רוב היהודים מעדיפים שהחלטות גורליות למדינה, הן בנושאי שלום וביטחון והן בנושאי ממשל וכלכלה, יתקבלו רק בהסתמך על רוב יהודי. כאשר בנושאי שלום וביטחון מדובר ברוב משמעותי יותר של 73.6% ובנושאי ממשל וכלכלה רק 53% חושבים כי יש צורך ברוב יהודי לקבלת ההחלטה. עוד עולה מהנתונים כי 54% מהיהודים מכירים באפליית האזרחים הערבים ותומכים בהקצאת תקציבים שוויונית ליישובים ערבים, ו- 37.5% מהיהודים טענו, כי הממשלה צריכה לעודד הגירה של ערבים מישראל. בנוסף 72% מהיהודים מתנגדים לאפשר לפלסטינים מהשטחים שהתחתנו עם ערבים ישראלים לעבור להתגורר בישראל.
רוצים חופש ביטוי: מצד אחד, רוב הציבור הישראלי (69% מהיהודים ו-76% מהערבים) מתנגד לאיסור בחוק על הבעת ביקורת חריפה ופומבית כנגד המדינה. מן הצד האחר, ברגע שמציבים שיקולי ביטחון אל מול חופש הביטוי, בציבור היהודי הקערה מתהפכת על פיה. וכך, רוב (59%) סבורים כי יש להתיר למדינה לעקוב אחר הדברים שאזרחיה כותבים ומפרסמים באינטרנט.

יהודית או דמוקרטית? בסקר השנה מצאנו שמגמת השחיקה בהעדפת הצירוף הכפול הזה נמשכת והיחסי הדיכוטומי לסוגיה גובר: בקרב היהודים מתקיים כיום כמעט שוויון בין מי שחשוב להם יותר הרכיב היהודי למי שחשוב להם הרכיב הדמוקרטי (37% ו-35%), ולכרבע בלבד מן היהודים (27%) שני הרכיבים חשובים באותה מידה, זאת בניגוד לרוב שהחזיקו בעמדה זו עד לפני שנים מעטות.
ויש גם חדשות טובות: 75% מהציבור הישראלי מדווח כי מצבו האישי חיובי - טוב מאוד או טוב, מדובר בעלייה של כעשרה אחוזים מהשנה שעברה אז עמד הנתון על 65.9%. על פי מדד שביעות הרצון מהחיים במדינה טוב לאזרחי ישראל מאוד, כאשר היא במקום השלישי והמכובד של 9.6 נקודות מתוך 10 במדד שביעות הרצון, מיד לאחר שוויץ ונורבגיה. בימין בטוחים שמצבם טוב יותר לעומת השנה, 54.3% ו-18.5% בהתאמה.
מצבה הכללי של המדינה מוערך בכלל המדגם כבינוני ורוב גדול, 84% מהנסקרים, ערבים ויהודים, מעדיפים להישאר בארץ גם אם יקבלו אזרחות אמריקאית או של מדינה מערבית אחרת! כמו כן מצבה של הציונות גם הוא טוב - 86% מהיהודים מגדירים את עצמם מאוד ציונים או די ציונים. בנוסף, 56% מהיהודים חושבים כי ארגוני זכויות אדם כמו "בצלם" גורמים נזק למדינה בעוד 65% מהערבים לא מסכימים עם קביעה זו.

מדד הדמוקרטיה שנערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות בראשות פרופ' תמר הרמן, זו השנה ה- 13, עסק השנה בנושאים שונים, ובכללם יכולת ההשפעה של האזרחים על החלטות הממשלה, האמון במוסדות המדינה השונים, אופי המדינה, סובלנות וקבלת האחר, חופש הביטוי ושוויון אזרחי, ויחסי יהודים-ערבים. המדד נערך אחרי הבחירות בחודש מרץ 2015.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסר בתגובה לנתונים כי "תוצאות המדד המצביעות על המשך ירידת אמון הציבור במוסדות השלטון, משקפות מגמות מדאיגות של התגברות הניכור כלפי הממסד בקרב רבים בציבור. כמו כן, התוצאות ממחישות את עומק השבר ביחסים שבין אזרחי ישראל היהודים והערבים. מסתבר שהתמיכה בערך השוויון מוגבלת ונושאת אופי הצהרתי בלבד כאשר בפועל רבים מדי מאזרחי ישראל היהודים מעדיפים למנוע את השתלבותם של האזרחים הערבים במוקדי קבלת ההחלטות הלאומיים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg