
"אלפי פוסטים שמעודדים אלימות הם לא טרור בודדים"
גל הפיגועים שפקד ביממה האחרונה את הבירה, התרחש יום למחרת פרסום סרטון החקירה של המחבל בן ה-13.5. במשטרה העריכו כי קיים קשר ישיר בין האירועים ומומחי בתחום התקשורת מזהירים: "לכל סרטון כזה יש השפעה"
שני פיגועי הטרור שהתחוללו אתמול בצהריים בסמיכות לבית המשפט המחוזי בירושלים, שבו נערך הדיון בעניינו של המחבל אחמד מנסארה בן ה-13 וכן מציאת מטעני החבלה וכלי הנשק בסמיכות לביהמ"ש, העלתה את השאלה האם ישנו קשר ישיר בין האירועים, והאם שידור סרטוני החקירה לקראת פתיחת המשפט עוררו את הגל שפקד את ירושלים.עוד כותרות ב-nrg
-בעקבות לחץ פנימי: איראן חדלה מפירוק הסרכזות
-הפנימיות הצבאיות ייסגרו? "הצבא מזלזל בנו"
-כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשיחה עם nrg אמרו גורמים בכיר במשטרה כי ההערכה בארגון היא שהדלפת הסרטון, שבו נראה מנאסרה בוכה במהלך החקירה שעבר, גרמה להתססה בקרב הציבור הפלסטיני ברחוב וברשתות החברתיות, והיא המניע לביצוע הפיגועים, בפסגת זאב ובשער שכם.
הודלף לרשת: סרטון החקירה של מנאסרה
כזכור, בערב שקדם לשני הפיגועים, סרטון שהודלף מחדר החקירות של השב"כ, על חקירת אחמד מנאסרה, עורר זעם בקרב הפלסטינים. העיתון "אל קודס" פרסם קריקטורה שמציגה את החוקר ככריש, ונטען כי ישראל מבצעת "חקירה ברוטלית" בילד קטן בן 13.
בדף טוויטר בשם "אני לא זוכר" - משפט שמנאסרה חזר עליו במהלך החקירה - הוא זוכה לתמיכה נרחבת וישראל מוצגת כ"מענה אסירים". אחד הציוצים קרא לגדודי ע-זדין אל קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, לשים את מנאסרה בראש רשימת הדרישות לשחרור מחבלים.

בשיחה עם nrg אמר חוקר התקשורת, פרופסור רפי מן, כי אכן יש במחקר עדויות לקשר בין פרסום הסרטון לפיגועים וקרא לשקול מחדש את שידורם של סרטונים כמו זה שדלף שלשום בלילה. "קודם כל, צריך לומר שקשה להיכנס לראש של המפגעים", אמר פרופ' מן, חבר מערכת ה"עין שביעית", ומרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל.
לדבריו, קשה מאוד לדעת בדיוק למה אדם יוצא ועושה מעשה קיצוני של פיגוע. עם זאת, ציין, אפשר להגיד שני דברים מרכזיים, אחד כללי ואחד פרטי שנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני: "הנקודה הכללית היא שלכל אירוע חריג שמוקרן ומשודר, יש חקיינים. זו תופעה ידועה מהעולם שאחרי התאבדויות מפורסמות יש חקיינים, ככה זה גם אחרי מעשי רצח או כל מיני מקרים חריגים.
הפיגוע בשער שכם
"לכן עוד לפני שנכנסים לרזולוציה המקומית שלנו, אפשר להגיד שלכל סרטון כזה יש השפעה ולא מפתיע לגלות חקיינים בייחוד בסמיכות כזו גדולה להקרנה. אולם במקרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, יש לזה עוד היבט שקשור לכך שאנשים אלו נתפסים כגיבורים".
לדבריו, העובדה שבעיניים ישראליות מוקרנים הסרטונים כדי להראות לעולם שאנחנו צודקים והפלסטינים משקרים, באומרם שישראל הורגת חפים מפשע. אולם, יש לכל סרט ממד אחר, והוא התפיסה שלו ברחוב הפלסטיני. "שם רואים בבחורה שבאה לדקור גיבורה. לכן יש טעות בהקרנת סרטים כאלו ובפרסומם".
הוא הביא כדוגמא את תיעוד סיכול הפיגוע בעיר העתיקה מלפני שבועיים וציין כי מבחינת הפלסטינים, המחבל שחוסל בסרטון מוצג כגיבור שאינו מפחד מכוחות הביטחון ישראל. "לכן", אמר, "הסרטון הזה רק מעודד עוד צעירים לפעול כמוהו, ויתכן שגם שידור הסרט של חקירת הנער (אחמד מנאסרה, א"ג) יצר רצון להזדהות עם הגיבור. צריך לשקול זאת כששוקלים להקרין סרטים כאלו".
אל"מ ד"ר שמואל גורדון, לשעבר טייס בחיל האוויר וחוקר מומחה לטרור, סבר בשיחה עם nrg כי היה צפוי מבחינתו שייצא גל טרור סביב המשפט. "אני מתפלא שלא היה גל גדול יותר", אמר והוסיף: "הסיבה לנחרצות שלי היא מעקב מתמיד אחרי הרשתות החברתיות הערביות. אני משוכנע שאם היינו בודקים שלשום בערב, היינו רואים גל של קריאות למעשי הזדהות. כלומר, זה לא רק סרט כזה או אחר אלא גל עממי מכוון".
ד"ר גורדון מעריך אין ארגון מסודר שעומד מאחורי הפיגועים, אבל יש יד מכוונת ורוח חברתית שמלמדת אנשים לבצע פיגועים. "לדוגמא, המחבלת שדקרה בביתר הוציאה את הסכין ובאה לדקור מלמעלה - כמו אדם שיודע לדקור ועבר לשם כך אימונים. יש כאן אווירה והדרכה ופעילות ממשית שיתכן ומועצמת גם על ידי סרטונים".
תיעוד מתוך הרכבת הקלה
לטענתו, "עדיין צריך להבין שיש לשנות את כל היחס, ולדעת שכל פעם שיהיה דיון בבית משפט או אירוע אחר אצלנו, אז יהיה גל של טרור, כיוון שיש כאן מהלך כולל שיש מאחוריו גם גופים שעדיין הם אנמיים או כלליים מדי. מעניין לציין שזה גם מקל קצת יותר לזהות גלים כאלו וגם לעצור מסיתים. ואכן צה"ל והשב"כ מעלים הילוך בתחום הזה.
"המציאות הנוכחית מחייבת אותנו להכרה חדשה שזה לא טרור של בודדים", הוסיף ד"ר גורדון. "מאות אנשים שרוצים ואלפי פוסטים ברשת שמעודדים זה לא טרור בודדים. חייבים להפנים זאת ולהגיב בהתאם. אולי זה סוג חדש של ארגון ואולי זה מתעורר לפי סרטונים אבל זה כבר תופעה רחבה מאוד".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg